הספר "לאחות את הקרעים" מבוסס על סיפור אמיתי,כפי שסופר על ידי חפציבה גולדברג למחברת <mark>שושנה ויג</mark>."{ציטוט מאחרית דבר}.

הייתי רוצה לפתוח את חוות דעתי על הספר: "לאחות את הקרעים" בקטעים מצוטטים מתוך מכתבה של הנכדה {אינני יודעת את גילה},לסבתה חפציבה,המופיע בפרק הסיום ונקרא: "מכתב מנכדתי"

"סבתא'לה היקרה"
"את יודעת, אני גם עצובה וגם שמחה.אני עצובה על מסלול החיים המזוויע שעברת.אני כבר יכולה

לאמא היקרה שלי....

נכון מזמן לא התראנו ולא התחבקנו את הספר שלך עדיין לא קראתי כי קשה לי עדיין לבכות את מר גורלךהאכזר חלק מהספר נכחתי בו במו עיניי וחלקו לפני שנולדתי היום אני יודעת יותר מתמיד אמא יקרה שהיית קורבן כי הנשמה שלך זכה כמו מלאך אמא יקרה אל תבכי את העבר היות והשם נתן לך במתנה המון דברים נפלאים אחר כך... נכון הסבל שלך השליך על כל אחד מאיתנו אך אמא שתדעי שאני מבכה כל לילה את גורלך שהיה