“מה דעתך קורא יקר: האם ההווה מקבל משמעות מהעבר או העבר מקבל משמעות מההווה? האם העבר החתום זה מכבר צריך להכריע על אורח חיינו בהווה, או שאין אלא הווה חופשי לגמרי משוחרר מכל חיוב פיסי או רוחני? אני אקסיסטנציאליסט, ובמקרה גם י.ח. ברנר. וכל אקסיסטנציאליסט שעומד מול העולם יודע שיש שני קטבים שמכוננים את הוויתו- הינתנות ואפשרות. ההינתנות היא מסגרת החיים שלתוכה האדם נולד- הזמן, המקום, המשפחה, הסביבה, שפת הא”

“הספר שנערך על ידי פרופסור אבי שגיא הוא ספר חשוב ומעניין, שלצערי רק לאחרונה יצא לי להתוודות אליו. הספר מציג מאמרי פרשנות שונים על רעיונותיו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ שהיה ידוע בדעותיו החריפות על הציונות הדתית, על "טעותו" של בן גוריון על כך שלא הפריד בין דת למדינה ובעיקר ביחס למחאה חריפה על נוכחות ישראל בשטחים שנכבשו לאחר 1967. ליבוביץ סבר ששאלת היווצרות החיים היא שאלה פילוסופית ולא שאלה מדעית. ה”

“את הספר הזה, שקריאתו האיטית נמשכה זמן לא מועט, קשה לסכם בכמה משפטים. אולי אתחיל דווקא מאחד המשפטים שאותם ניתח המחבר בסיום הספר, משפט שהוא ציטוט מתוך סארטר: "להיות יהודי פירושו להיות מושלך ונעזב לתוך מצב יהודי, ועם זאת להיות אחראי בכוליות האישיות ודרכיה לגורלו ולמהותו של העם היהודי". הספר בכללו חותר לשוב לשיח עם המסורת היהודית. המושג 'מסורת', לדעת המחבר, הוא דיאלוג מפרה בין שני מימדי זמן: העבר והה”

“מה דעתך קורא יקר: האם ההווה מקבל משמעות מהעבר או העבר מקבל משמעות מההווה? האם העבר החתום זה מכבר צריך להכריע על אורח חיינו בהווה, או שאין אלא הווה חופשי לגמרי משוחרר מכל חיוב פיסי או רוחני? אני אקסיסטנציאליסט, ובמקרה גם י.ח. ברנר. וכל אקסיסטנציאליסט שעומד מול העולם יודע שיש שני קטבים שמכוננים את הוויתו- הינתנות ואפשרות. ההינתנות היא מסגרת החיים שלתוכה האדם נולד- הזמן, המקום, המשפחה, הסביבה, שפת הא”

“הספר שנערך על ידי פרופסור אבי שגיא הוא ספר חשוב ומעניין, שלצערי רק לאחרונה יצא לי להתוודות אליו. הספר מציג מאמרי פרשנות שונים על רעיונותיו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ שהיה ידוע בדעותיו החריפות על הציונות הדתית, על "טעותו" של בן גוריון על כך שלא הפריד בין דת למדינה ובעיקר ביחס למחאה חריפה על נוכחות ישראל בשטחים שנכבשו לאחר 1967. ליבוביץ סבר ששאלת היווצרות החיים היא שאלה פילוסופית ולא שאלה מדעית. ה”

“את הספר הזה, שקריאתו האיטית נמשכה זמן לא מועט, קשה לסכם בכמה משפטים. אולי אתחיל דווקא מאחד המשפטים שאותם ניתח המחבר בסיום הספר, משפט שהוא ציטוט מתוך סארטר: "להיות יהודי פירושו להיות מושלך ונעזב לתוך מצב יהודי, ועם זאת להיות אחראי בכוליות האישיות ודרכיה לגורלו ולמהותו של העם היהודי". הספר בכללו חותר לשוב לשיח עם המסורת היהודית. המושג 'מסורת', לדעת המחבר, הוא דיאלוג מפרה בין שני מימדי זמן: העבר והה”