אני חוששת שמנחם פרי מחפף קצת ולא ממש משקיע מחשבה וזמן בספרים שהוא אמור לערוך ולהגיש לנו הקוראים כסיפור מוגמר והמלצה חמה....
אני מתנצלת מראש לפני <mark>ג'ודי טל</mark> על הדברים שאני כותבה בשורות הבאות.
אחד הספרים היותר משעממים שקראתי!!!
הדמויות דלות משעממות וממש לא משכנעות, לסיפור אין מבנה חד משמעי ואין עקביות או הגיון לדמויות עצמן. אני עדיין מנסה לברר לעצמי אם היתה פה איזשהי עלילה,נסיון לספר משהו או שמה זה

אני לא קוראת ספרי שואה, אלא סמוך ליום השואה (לזכרו של סבא), המקסימום שאני מאפשרת לעצמי אלה הספרים על דור שני.
אם יש ספרים שאני מחבבת במיוחד, אלה הם ספרים על אנשים רגילים, שונים ממני, אבל דומים, כאלה שאפשר לפגוש במכולת השכונתית, בתור לרופא הילדים או בצומת הפקוק ביותר בעיר.
הספר עוסק בדיוק באלה - שני בני ארבעים פלוס מינוס, דור שני ליוצאי גרמניה, כאלה שמחפשים את עצמם ולא מוצאים מנוח.

הכל מתחיל