"לא תמיד היצירתיות מחייבת חירות ממגבלות או דף חלק. עבודה יצירתית רבה חייבת להיעשות לפי הנחיות מוגדרות או כללים מוסכמים, ויצירות גדולות צומחות לפעמים מתוך מגבלות פורמליות... ההישג היצירתי וההנאה האסטטית טמונים בשימוש בצורות תקניותכדי להשיג השפעות ייחודיות ותובנות מקוריות".

תודו שלא ציפיתם למצוא משפט כזה בספר ששמו "לצאת מהקווים". שם הספר רומז על הצורך בשבירת מגבלות לצורך הבנייה היצירתית, ולא בשמי

<mark>קן רובינסון</mark> מתאר בספר הזה פגישות ושיחות שערך עם אנשים מבוגרים מתחומי עיסוק מגוונים, שהמשותף להם הוא העובדה שהם עוסקים במשהו שהוא התשוקה האמיתית שלהם. רובינסון בוחן בעיקר את השאלה כיצד השפיעה מערכת החינוך על יכולתם לזהות מהם הכישורים הייחודיים שלהם.

התשובה מביכה למדי: כמעט כולם טוענים שאיש במערכת החינוך לא זיהה את הפוטנציאל המיוחד שלהם (למשל, אף אחד לא שם לב לכך שלפול מקרטני יש כישרון מוסיקלי יו