“אחת השאלות הרווחות בדיונים על הביטחון הלאומי של ישראל היא מהי תפיסת הביטחון שלה? זוהי שאלה שרבים ביקשו לענות עליה, ובהם חוקרי אקדמיה ונבחרי ציבור. שורה של מזכרים, מאמרים וספרים ביקשו להציע תפיסה או קווים מנחים לאחת כזו. למרות זאת, ישראל הרשמית טרם פרסמה תפיסת ביטחון לאומי גלויה. המסמך הקרוב ביותר לכך הוא המאמר "צבא ומדינה" שפרסם ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון ב־1953. אולם, התפיסה כשלעצמה היא ח”

“ב־21 אוקטובר 1967, כתב ד"ר דן שיפטן בספרו "התשה: האסטרטגיה המדינית של מצרים הנאצרית בעקבות מלחמת 1967" (הוצאת מערכות, 1989), חלה תפנית באופי הפעילות הצבאית בתעלת סואץ. עד אז, מרגע שהסתיימה מלחמת ששת־הימים שררה בתעלת סואץ מתיחות שהופרה מפעם לפעם בחילופי אש תותחים משני עברי התעלה. אך באותו יום שיגרו ספינות טילים מצריות טילי ים־ים מסוג סטיקס והטביעו את המשחתת אח"י אילת. 47 מאנשי הצוות נהרגו (בהם 1”

“אחת השאלות הרווחות בדיונים על הביטחון הלאומי של ישראל היא מהי תפיסת הביטחון שלה? זוהי שאלה שרבים ביקשו לענות עליה, ובהם חוקרי אקדמיה ונבחרי ציבור. שורה של מזכרים, מאמרים וספרים ביקשו להציע תפיסה או קווים מנחים לאחת כזו. למרות זאת, ישראל הרשמית טרם פרסמה תפיסת ביטחון לאומי גלויה. המסמך הקרוב ביותר לכך הוא המאמר "צבא ומדינה" שפרסם ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון ב־1953. אולם, התפיסה כשלעצמה היא ח”

“ב־21 אוקטובר 1967, כתב ד"ר דן שיפטן בספרו "התשה: האסטרטגיה המדינית של מצרים הנאצרית בעקבות מלחמת 1967" (הוצאת מערכות, 1989), חלה תפנית באופי הפעילות הצבאית בתעלת סואץ. עד אז, מרגע שהסתיימה מלחמת ששת־הימים שררה בתעלת סואץ מתיחות שהופרה מפעם לפעם בחילופי אש תותחים משני עברי התעלה. אך באותו יום שיגרו ספינות טילים מצריות טילי ים־ים מסוג סטיקס והטביעו את המשחתת אח"י אילת. 47 מאנשי הצוות נהרגו (בהם 1”