» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (79):
ספרים שארצה לקרוא,
רוצה,
סיפורים קצרים,
מתעתד לקרוא,
רוצה לקרוא,
פילוסופיה,
ספרים שצריך לקרוא,
נערמים על המדף,
Wishlist - Philosophy and soceity,
עיון,
כללית,
ספרים שקראתי,
פילוסופיה,
ספרי קריאה,
ספרים שבנו את האנושות, ספרים שהרסו את האנושות, ספרים שיגזלו את זמנך ויטרדו את מנוחתך - ספרי מופת וסטיות אחרות,
לקריאה בשבת הבאה :),
עיון כללי - היסטוריה, פילוסופיה,
Read it,
On The Shelf,
קריאה עתידית,
ספרי עיון,
פילוסופיה,
לקרוא,
פילוסופיה,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
נטע,
עיון לקרוא,
ספרים שאני רוצה ,
לירן,
ספרים שקראתי,
נקראו,
רשימת ספרים לקנייה,
פילוסופיה,
להספיק לקרוא עד שאמות,
לקחת,
פילוסופיה,
ספרי פילוסופיה למכירה תמרה,
רוצה,
כל ספר שקראתי בחיים למיטב זכרוני,
ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה,
לרכישה 3,
הספרים הטובים שקראתי,
קריטי לעולם,
תומחר ,
ראשונה,
דו,
שנייה,
הספרייה שלי,
צריך לקנות,
ספרים להתחיל מאפס,
Wishlist - עיוני,
Would like to read,
הגות, פילוסופיה,
הערות ביבליוגרפיות חשובות,
ספרים שקראתי,
פילוסופיה,
צרפתית,
פילוסופיה,
דרוש עיון,
ספרים לקריאה,
מלך,
ספרי עיון הממתינים לקריאה,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
ספרי פילוסופיה לקריאה,
ספרים שקוראים,
ץתצ,
סימונים / מרקר / קישקושים,
פילוסופיה,
פילוסופיה,
חיי מדף,
היסטוריה למתחילים,
ספרי עיון למכירה,
פילוסופיה למכירה,
ספרים ב- 25 ש"ח לספר,
מסקרנים,
המדף שלי,
ספרות מתורגמת ,
עיון,
ספרי עיון למכירה,
עוד ...
|
1.
|
|
רנה דקארט (1650-1596) נחשב בדרך כלל למייסדה העיקרי של הפילוסופיה החדשה. חיבורו 'הגיונות על הפילוסופיה הראשונית' (לפי הכותרת הלטינית) או 'הגיונות מיטאפיסיים' (כפי שקרוי הספר בתרגומו הצרפתי) מציין יותר מכל חיבור אחר את המעבר מן הפילוסופיה הפרה-מודרנית אל הפילוסופיה המודרנית, וניתן אפילו לומר שהוא מהווה מעין סדר יום ראשוני שלה. מופיעים בו באופן מובהק כמה מאפיינים מרכזיים של המחשבה המודרנית כמו ראשוניותה של שאלת הידיעה והצדקתה, טיבו של הסובייקט ומקומו בעולם, הכרה בתוקפו העצמאי של המדע החדש (כפי שהוא מופיע אצל גלילאו, אך גם אצל דקארט עצמו), ועוד. אלא שה'הגיונות' אינם חיבור עצמאי, והם הופיעו (לראשונה ב-1647) ועמם שבע קבוצות של 'השגות', כלומר שאלות, בירורים, תמיהות והסתייגויות, שנכתבו על ידי שורה של אנשי-מדע, פילוסופים ובעיקר תיאולוגים ידועים בזמנם, שקראו את חיבורו של דקארט לפני שיצא לאור. אל ה'השגות' צירף דקארט 'תשובות', לעתים מפורטות יותר לעתים פחות, והחיבור המקורי כולל אפוא גם את ה'הגיונות' וגם את ה'השגות והתשובות'. חיבור זה מופיע עתה בשלמותו בתרגום עברי. ...
|
2.
|
|
"אבל מה אני, אם כן? דבר חושב. ומהו דבר חושב? זהו דבר שמטיל ספק, שטוען, ששולל, שרוצה, שאינו רוצה, שמדמיין לעיתים, שחש. אין ספק כי אם אכן שייכים כל הדברים הללו לטבעי, כלל אין זה מעט. ומדוע זה לא ישתייכו לו? וכי לא אני הוא המטיל ספק כמעט בכול, ויחד-עם-זאת מבין ותופס דברים מסוימים, המאשר וטוען כי אך ורק דברים אלה אמיתיים, ושולל את כל הדברים האחרים, הרוצה ומתאווה לדעת עליהם יותר ואינו רוצה ללכת שולל, המדמיין דברים רבים, לעיתים אף למרות רצוני, והמרגיש דברים רבים, כאילו באמצעות תיווך של החושים ושל איברי הגוף?" אם ישאל השואל, מהו הספר שפתח את העידן של הפילוסופיה החדשה, אין מחלוקת ביחס לתשובה: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית מאת רנה דקארט. בשלוש מאות וחמישים שנה מתמודדת התרבות המערבית עם המורשת הזאת: איך להתנגד לדקארט? איך ובמה להסכים עימו? לאחר יותר משבעים שנה, מתורגמים ההגיונות מחדש, ובספר העברי בא לידי ביטוי גם כשרונו הלשוני של דקארט אמן הכתיבה. למהדורה חדשה זאת נוספת אחרית-דבר ובה, לראשונה בעברית, דיון מפורט בהשגות שהועלו נגד דקארט ובתגובותיו להן....
|
5.
|
|
"... אין מטרתי להורות כאן את המתודה שצריך כל אחד לסגל לו כדי להפעיל נכונה את תבונתו, אלא להראות כיצד נהגתי אני להפעיל את תבונתי. הבאים להורות מתכּוֹנת לזולתם צריך שיהיו מוכשרים יותר משומעיהם, ואם יִשגו אף בקטן שבפרטים, יהיו ראויים לגנאי. ואולם הואיל ובמאמר זה אינני רואה אלא מין סיפור מעשה, ואם תרצו, אגדה, ובה - לצד כמה דוגמאות שאפשר לנהוג על פיהן - יימצאו אולי כמה דוגמאות אחרות שראוי לדחותן, אני מקווה כי זה יועיל לכמה קוראים ולא יזיק לאיש, וכי כולם יכירו לי טובה על גילוי¬-הלב שלי... כשהשלמתי את מסלול הלימודים שבסופו מתקבלים אל חוג המלומדים... ספקות ומִשׁגים רבים כל-כך בילבלו אותי עד שדומה היה לי שכל מאמץ הלימודים לא הועיל לי אלא רק בזאת, שנתגלה לי יותר ויותר גודל בורותי. ובכל זאת, הרי הייתי באחד ממוסדות הלימוד המפורסמים באירופה, וחשבתי שמן הסתם יש בו מלומדים שכמוהם אין בשום מקום עלי אדמות..."
בשנת 1637 יצא לאור ספר צנום: מאמר על המתודה: כיצד להדריך נכונה את התבונה ולבקש את האמת במדעים. הספר לא היה כתוב, כמקובל אז, לטינית, אלא צרפתית, מפני שמחברו רצה שכל משכיל יקרא אותו, ובכך אף הצליח מעל לכל המשוער. והוא נדפס לא בצרפת, אלא בלַיידֶן שבהולנד. והוא הופיע בעילום שם. הופעתו של המאמר על המתודה, שפירסם דקארט שש שנים לפני ספרו הפילוסופי הגדול, ההגיונות, היא אחת מנקודות המיפנה המסעירות במחשבה המערבית. כשבעים שנה לאחר המהדורה העברית הראשונה, זוכה שוב דקארט בעל-הסגנון הנפלא למתרגם עברי כערכו. דקארט ראה במאמר על המתודה מבוא לעבודותיו המדעיות. למהדורה הזאת מצורפים, לראשונה בעברית, תרגום ודיון בשלושה מן החיבורים המדעיים האלה.
יהושע קנז הוא מחשובי הסופרים בשפה העברית, ואחד מן המתרגמים המצוינים שלנו. תרגומיו העיקריים הם מצרפתית, ובין השאר תירגם מיצירותיהם של סְטֶנדאל, בלזק, פְלוֹבּר, סארטר, ולאחרונה - סימנון. מאמר על המתודה הוא תרגומו הראשון לטקסט פילוסופי....
|
6.
|
|
``השכל הישר היא הדבר שנפל בחלקם של בני-האדם במידה שווה ביותר; שהרי כל אחד חושב שהוא מחונן בו במידה גדולה כל-כך, עד שאפילו האנשים שקשה ביותר לספק את דרישותיהם בכל דבר אחר, אין דרכם לרצות ממנו מנה יפה יותר מזו שכבר היא נמצאת בידם... מאחר שהיינו כולנו ילדים קודם שנעשינו אנשים, ומאחר שבמשך זמן מרובה הדריכונו נטיותינו ומורינו, וגם התנגדו לעתים קרובות אלה לאלה, ולא תמיד יעצונו... את העצה הנבונה כיותר, עליכן כמעט מן הנמנע הוא שיהיו משפטינו מזוקקים ומוצקים באותה מידה שצריכים היו להיות אילו היינו יכולים להשתמש בשכלנו שימוש שלם מוום הולדנו, ואילו היינו שומעים תמיד אך ורק בקולו``. על המיתודה, חלק א` ``מעין מתגבר של מחשבות פוריות ואינו דומה מי שקורא בו מאה פעם למי שקורא בז מאה פעמים ואחת``. ח``י רות, ``מורה-דרך בפילוסופיה החדשה``, עמ` 100 דיקרט מאמין בכוחו. הוא יהיה האדריכל אשר יקים את בניין המדע בעזרת תבונתו. הערצה זו של המחשבה היא שעשתה את דיקרט ל``אביה של הפילוסופיה החדשה``. הוא לא התכוון ליישר ``רחובות מעוקמים ובלתי-שווים`` שסללו אחרים לפניו, הוא התחיל בניין חדש ומתוכנן מיסודו... דיקרט מכריז על שלטון בלתי-מוגבל של השכל. אך לשם כך הכרח הוא שהחוקר ישתמש בכלי כל-יכול זה שבידנו בתבונה קפדנית``. ש``ה ברגמן, ``תולדות הפילוסופיה החדשה``, עמ` 149-148...
|
7.
|
|
רגשות הנפש (1649) – המתורגם כאן לראשונה לעברית – הוא ספרו האחרון של רנה דקרט, אשר ראה אור מספר שבועות לפני מותו. בספר זה נבחנת ומעוצבת דמותו של האדם על סִפו של העידן המודרני. דקרט, אשר ידוע כפילוסוף שכלתני הדוגל בהעמדת העולם כולו על הסברים מתמטיים, מתמודד כאן עם מורכבותה של הנפש האנושית. צעד אחר צעד הוא מגדיר את הרגשות השונים ומעניק הסברים מדעיים על פי דרכו לסיבות היווצרותם ולתפקידם בחיי האדם, כל זאת במטרה להדריך את הקורא אל עבר החיים הטובים.
דקרט אינו דוגל בהכנעת הרגשות אלא שואף לגייס את הרגשות לטובתה של הפעילות התבונית האנושית. בעוד שבחיבוריו הפילוסופיים המוקדמים חיפש דקרט להדריך את השכל האנושי, הרי בספר זה הוא מציע דרך לרסן ולנתב את חיי הרגש ככלי הכרחי להפעלתה הנכונה של התבונה האנושית.
ספר זה שופך אור חדש ושונה על הפילוסופיה של דקרט: השאלות על אודות היחסים בין הגוף לנפש, מקומה של האתיקה בעולם מתמטי-מדעי, ובעיקר השאלה מהי פילוסופיה ומהי מטרתה – כל אלה מקבלות כאן תשובות מפתיעות. הקריאה ברגשות הנפש מציגה בפני הקורא את ניסיון ההתמודדות של "האדם החושב", השכלתני, עם מועקות המטילות את צִלן על העולם המדעי-מודרני למן המאה ה-17 ועד ראשיתה של המאה ה-21.
לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר רז חן מאוניברסיטת בר-אילן....
|
8.
|
|
רנה דקארט (1650-1596) נחשב בדרך כלל למייסדה העיקרי של הפילוסופיה החדשה. חיבורו 'הגיונות על הפילוסופיה הראשונית' (לפי הכותרת הלטינית) או 'הגיונות מיטאפיסיים' (כפי שקרוי הספר בתרגומו הצרפתי) מציין יותר מכל חיבור אחר את המעבר מן הפילוסופיה הפרה-מודרנית אל הפילוסופיה המודרנית, וניתן אפילו לומר שהוא מהווה מעין סדר יום ראשוני שלה. מופיעים בו באופן מובהק כמה מאפיינים מרכזיים של המחשבה המודרנית כמו ראשוניותה של שאלת הידיעה והצדקתה, טיבו של הסובייקט ומקומו בעולם, הכרה בתוקפו העצמאי של המדע החדש (כפי שהוא מופיע אצל גלילאו, אך גם אצל דקארט עצמו), ועוד. אלא שה'הגיונות' אינם חיבור עצמאי, והם הופיעו (לראשונה ב-1647) ועמם שבע קבוצות של 'השגות', כלומר שאלות, בירורים, תמיהות והסתייגויות, שנכתבו על ידי שורה של אנשי-מדע, פילוסופים ובעיקר תיאולוגים ידועים בזמנם, שקראו את חיבורו של דקארט לפני שיצא לאור. אל ה'השגות' צירף דקארט 'תשובות', לעתים מפורטות יותר לעתים פחות, והחיבור המקורי כולל אפוא גם את ה'הגיונות' וגם את ה'השגות והתשובות'. חיבור זה מופיע עתה בשלמותו בתרגום עברי. ...
|
9.
|
|
"השכל הישר הוא הדבר שנפל בחלקם של בני־האדם במידה שווה ביותר; שהרי כל אחד חושב שהוא מחונן בו במידה גדולה כל־כך, עד שאפילו האנשים שקשה ביותר לספק את דרישותיהם בכל דבר אחר, אין דרכם לרצות ממנו מנה יפה יותר מזו שכבר היא נמצאת בידם...
מאחר שהיינו כולנו ילדים קודם שנעשינו אנשים, ומאחר שבמשך זמן מרובה הדריכונו נטיותינו ומורינו, וגם התנגדו לעתים קרובות אלה לאלה, ולא תמיד יעצונו... את העצה הנבונה ביותר, על־כן כמעט מן הנמנע הוא שיהיו משפטינו מזוקקים ומוצקים באותה מידה שצריכים היו להיות אילו היינו יכולים להשתמש בשכלנו שימוש שלם מיום הולדנו, ואילו היינו שומעים תמיד אך ורק בקולו."
'על המיתודה', חלק א
"מעין מתגבר של מחשבות פוריות ואינו דומה מי שקורא בו מאה פעם למי שקורא בו מאה פעמים ואחת."
ח"י רות, 'מורה דרך בפילוסופיה החדשה'
דיקרט מאמין בכוחו. הוא יהיה האדריכל אשר יקים את בניין המדע בעזרת תבונתו. הערצה זו של המחשבה היא שעשתה את דיקרט ל'אביה של הפילוסופיה החדשה'. הוא לא התכוון ליישר 'רחובות מעוקמים ובלתי־שווים' שסללו אחרים לפניו, הוא התחיל בניין חדש ומתוכנן מיסודו...
דיקרט מכריז על שלטון בלתי־מוגבל של השכל. אך לשם כך הכרח הוא שהחוקר ישתמש בכלי כל־יכול זה שבידנו בתבונה קפדנית."
ש"ה ברגמן, 'תולדות הפילוסופיה החדשה' ...
|
|