יצחק מאיר

יצחק מאיר

סופר

יצחק מאיר נולד ב-1934 באנטוורפן, בלגיה. הוא היה כבן שבע כשנס עם משפחתו מאימת הנאצים ברכבת האחרונה שעזבה את הרציפים. אביו שהיה פעיל במחתרת, נעצר, נשלח לאושוויץ ולא שרד. אמו ההרה ושני ילדיה הגיעו בדרך לא דרך לשוויץ כשהם צועדים בלילות בשלגים של הרי היורה. הם העפילו לארץ ב-1946 בעלייה הבלתי ליגאלית והובלו לבית המעצר בעתלית.
מאיר נחשב לפורץ דרך בתחום החינוך הציבורי. הוא פיתח גישה פדגוגית ששילבה את המסורת היהודית עם הומניות ואמנות. הוא ניהל במשך 18 שנה את כפר הנוער ימין אורד ששימש בית, בית ספר ומקלט לבני נוער מהגרים ונערים בסיכון. כמו כן כיהן בתפקידים בולטים במוסדות חינוך מרכזיים.
את הקריירה הפוליטית שלו החל ב-1979 כקונסול כללי של ישראל בציריך, ועד שנת 2000 כיהן כקונסול כללי של ישראל במונטריאול, וכשגריר ישראל בבלגיה, בלוקסמבורג ובשווייץ – ארצות שמהן גורש ובהן היה פליט.
בשירות הציבורי שירת בתפקידים עלומים בשירות המדינה, כיהן כסגן יו"ר המנהל של רשות השידור, (הוא זה שהעניק לגלי עטרי את הפרס על ביצוע "הללויה"), היה חבר בועד המנהל של יד ושם, יועץ בכיר במשרד החינוך, יועץ בכיר לראש עיריית קרית ים ועוד.
פרסם מספר ספרים: יצירות ספרות כולל רומנים, ספרי עיון, מחזות ושירה.
הרומן האוטוביוגרפי פרי עטו "אישה אחת" זכה בפרס ויצ"ו אירופה, בשבחי הביקורת בארץ ובחו"ל ותורגם לשלוש שפות.
עד היום הוא ממשיך לעסוק בחינוך, חברה ופוליטיקה. משמש כיועץ בכיר במרכז דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. פועל לפיתוח קרית ים כמרכז עולמי לשחמט. הוא מרצה מבוקש המוזמן לעיתים קרובות ע"י התקשורת כפרשן לענייני היום. דובר שמונה שפות.

מתגורר עם רעייתו בכוכב יאיר. אב לשלוש בנות וסב לשישה נכדים.

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (32):
מחזות, פעמיים, צריך להוסיף תמונה לאתר, ראשון חדש לגמרי שני כחדש, סימן קריאה !, צריך להוסיף תקציר, שם של מישהו / הקדשה, ספרות - מקור, שבט תשע"ח, ספרים שריגשו אותי, ספרים שקראתי, הספרים שקראתי כבר..., רשימה, רוצה לקרוא, עוד לא קראתי, הספרייה העברית בברלין, ספרים שאקנה, רוצה לקרוא, Wishlist, עוד ...
» ספרים של יצחק מאיר שנקראים עכשיו:

קרומניון : חמישה מחזות
יצחק מאיר
1.
סיפור הגבורה הנדיר והמטלטל של האם נכתב היום על ידי בנה הבכור יצחק מאיר, אך מסופר מפיה ומנקודת מבטה, באמצעות יומן מכתבים שהיא כותבת לבעלה הנעדר. "כל השואלים שאלו בשקט וכל המשיבים ענו בכמעט אין קול וגם מי שייבב נזהר שלא ליבב יותר ממה שכתפיו הנשברות בבכי הכבוש יכולות לשאת, והכל היה כבמשכן בו מוזהרים הבאים בו לעבוד את היגון ואת התדהמה באיפוק היאה לקהל מאמינים. אתה, שהיית בירכתי הבית, בתאים הנודעים לשמצה שמאחורי החדר הארוך והגדול והשקט והמבושם הזה, לא יכולת להעלות על דעתך איך נראית התופת, כשהיא עורכת קבלת פנים למי שבא לשאול על אדם שאוהביו אינם יודעים היכן הוא." כך כותבת רוזי מאייר לבעלה מוריס, בתארה את חיפושיה אחר אהובה, שנלקח על ידי הגסטאפו בחשכת הליל לבלי שוב, והותיר אותה עם שני ילדיהם הקטנים ובהריון. סיפור הגבורה הנדיר והמטלטל של האם נכתב היום על ידי בנה הבכור יצחק מאיר, אך מסופר מפיה ומנקודת מבטה, באמצעות יומן מכתבים שהיא כותבת לבעלה הנעדר. ברגישות ובעדינות אין קץ נכנס המחבר לתודעתה של אמו, ובשפה מיוחדת ועשירה הוא משחזר את מסע ההצלה המופלא ממרסיי בדרום צרפת, לחוף המבטחים בשוויץ. ב-1946 עלה עם אמו ואחיו ארצה, ולאחר לימודי ספרות וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף לקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. הוא נשלח לשליחות ציונית באנגליה ועם שובו התמנה למנהל כפר הנוער ´ימין אורד´ בכרמל, בראשו עמד 18 שנים. יצחק מאיר, איש חינוך וספר, נבחר כחבר בהנהלת הסוכנות היהודית וכעשר שנים כיהן בה כיושב ראש עולמי של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בתפוצות. היה קונסול כללי של ישראל בקנדה,שגריר ישראל בבלגיה ושגריר ישראל בשווייץ. אחיו ,יעקב ( ג´קי בן השש כשהאירועים שבספר התרחשו) נפל בשערי ירושלים במלחמת ששת הימים. יצחק מאיר נשוי לרבקה, אמנית, ולהם שלוש בנות....

2.
"...את העם היהודי פגשתי לראשונה במחנה 'קאן ד'ארנאס' במרסיי... לא היה לי מושג מה זה עם, ובוודאי לא מה זה עם יהודי. אני, כשם שהיה לי שם משפחה ושם פרטי, הייתי יהודי. לא עם..." בספרו הראשון "אישה אחת" סיפר יצחק מאיר על מסע הבריחה וההצלה מהעיר מרסיי הכבושה בידי הגרמנים עד לגבול שווייץ. אז היה ילד בן שמונה ובמסע השתתפו אחיו ואמו, שהייתה בחודשי הריונה האחרונים. אבי המשפחה נלקח זה כבר על ידי הגסטאפו ועקבותיו אבדו לעד. בספר אל חוף מבטחים מתואר חלקו השני של מסע ההצלה: מסעם של יהודים מכל רחבי אירופה ששרדו את הנורא מכול ועתה יש להם רק מקום אחד ומטרה אחת – ארץ ישראל. מפלוכטלינגס קינדער – הילדים הפליטים בשווייץ – הם יהיו לעולים חדשים בארץ ישראל, לגאלים ולא לגאלים, עם סרטיפיקטים וללא סרטיפיקטים, ואת הדרך יעשו בצפיפות נוראה, בתנאים לא אנושיים, באוניות רעועות שידעו ימים טובים יותר. ...

3.
4.
5.
6.
איילת השחר בַּיִת בּוֹ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי לֹא עָמַד רֶגַע רֵיקָן בִּלְעָדַי. עִיר רְחוֹקָה וּבָהּ לֹא חָיִיתִי אֵינָהּ חֲדֵלָה לִשְׁמֹר צְעָדַי. אֵינֶנִּי נֵכָר, לֹא זָר, אֲנִי יֶלֶד שֶׁל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ וְהוּא עִמָּדִי, בְּאַשְׁמֹרֶת קוֹדֶרֶת בָּאָה אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר לִשְׁאֹל אוֹרוֹת בַּעֲדִי. יצחק מאיר, מחנך פורץ דרך, דיפלומט, סופר ופובליציסט, נולד בבלגיה סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה. כילד שידע מלחמות, רדיפות, בריחה והעפלה, הפך למחנך נערץ והנחיל לאלפי תלמידיו בארץ ובתפוצות את אהבת הארץ והאדם ואת מילון הערכים שבו המילה היפה ביותר היא "מחר" כל שנותיו יצחק כותב שירה בעברית, שפה שרכש עוד בנערותו. הוא כותב על יופי, אהבה וכאב, על ימיו בעולם של הסתר פנים בלתי נסלח ועל החסד של בניית עתיד. "יש אררט מתחת למים" הוא שירה של אמונה, כי גם במבול מייאש עד מוות מסתתרת, ממתינה, התקווה. על הדום אֵיךְ אֶזְכֹּר אִם אֶמְחֶה אֶת הַזֵּכֶר, אֵיךְ אֶמְחֶה אִם לִזְכֹּר לֹא אֶחְדַּל, אֵיךְ אִם הַיּוֹם אֵינוֹ סֶכֶר וְהַתְּמוֹל אוֹמֵר 'יִתְגַּדָּל'. אֵיךְ אֶשְׁתֹּק וּלְסַפֵּר הִשְׁבִּיעוּנִי, אֵיךְ אֲסַפֵּר וְאֶדֹּם, אֵיךְ אֶשְׁאַל אִם דְּמָעוֹת חֲנָקוּנִי גַּם אִם נָשְׁרוּ עַל הֲדוֹם. ...

7.
סביב שולחנות ערוכים נפגשים חברים מפעם, נושאים עמם משא של זיכרונות, כאבים וגעגוע. האם יש סיבה למסיבה שאליה מזמין אותנו הספר הזה? האם אורחי הכבוד שלה ראויים לה? יש מי שבטוח שכן, יש מי שמפקפקים בכך. המסיבה עוסק בגורל היהודי, בעלייה ארצה אחרי השואה, בחינוכם של העולים ובהשתלבותם בחיים של יצירה בארץ. הוא נוגע במשא הכבד שהם הביאו איתם משם ובודק את מחיריו. כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברח יצחק מאיר עם משפחתו מבלגיה, שבה נולד, לצרפת. אביו נתפס ונרצח באושוויץ. האֵם וילדיה ביקשו לחצות את הגבול לשווייץ, נתפסו גם הם, וכמעט שמתו בדרך. אחרי תלאות, עלתה המשפחה ארצה. לימים נסגר מעגל, כשיצחק כיהן כשגריר מדינת ישראל בבלגיה, מולדתו, ובשווייץ – הארץ שפתחה בפניו את שעריה. במשך 18 שנה הוא ניהל את כפר הנוער ימין אורד. כתב שירים ומחזות. ספרו הקודם, אישה אחת, יצא לאור בספרית מעריב (2010)....

8.
"חָמַל עָלַי אֱלֹהִים מִמְּרוֹמָיו וּבֵרַךְ אוֹתִי רַק בְּמִלִּים, / וּלְאֵלֶּה אֵין סוֹף, הֵם מַטְבֵּעַ עוֹבֵר, וַאֲנִי הֶעָשִׁיר בַּכְּסִילִים", כתב יצחק מאיר, אומן המילה הכתובה. בשנות גבורותיו היה המשורר כמעיין המתגבר: הוא כתב ושורר והגה בלשונו העשירה ובקולו הייחודי המנכיחים בספרו זה את ישותו רבת הרבדים. הספר, שנכתב ברובו בשנת חייו האחרונה, עוסק בהגיגיו על יסודות הקיום האנושי והיהודי. יצחק מאיר, יוצר חד אבחנה, אדם שתוכו כברו, מצייר כאן את אבני היסוד בחייו: האמת והצדק, האמונה והתקווה, החיים והמוות, הכאב והאושר. "יש נבו בשמים" הוא תוספת יקרת ערך לארון הספרים היהודי והאוניברסלי. יצחק מאיר הלך לעולמו בקיץ תש"פ, 2020 בגיל 86. אלמנתו רבקה הביאה את הספר לדפוס כדי לאפשר לו לשורר גם אחרי מות. מספריו הקודמים: אישה אחת (2010) ואל חוף מבטחים (2003), שניהם בהוצאת מעריב; יש אררט מתחת למים (2019) בהוצאת כרמל....


אתחיל בכך שהספר נוגע ללב ומרגש כתוב בשפה עשירה וייחודית. הסופר נכנס לרבדים העמוקים ביותר של המחשבות והרגשות בתיאוריו את חוויותיה של אישה... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אחד הספרים הטובים ביותר על השואה שקראתי. זה סיפור ספציפי על משפחתו של המחבר ועל "אשה אחת", אבל יש משהו בבניית הדמויות שהופך אותן לדמויות מ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
כמה יפה, מאוד אהבתי, כתוב כל כךיפה ומרתק. הסיפור מעניין , עצוב, ומרתק על בריחתה של אשה הרה ושני בניה הקטנים מאזור מלחמה למדינה ניטרלית. הס... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
לא הצלחתי להתמיד. קראתי חצי ספר . כל הספר בנוי כך שהאישה כותבת לבעלה שנלקח ע"י הגסטאפו - על כל השתלשלויות שלה ושל שני בניהם... המשך לקרוא
אישה אחת- יצחק מאיר. הוצאת מעריב 2010 " אני כותבת. אין לי מושג לאן. אתה בצפון. אתה בדרום. במרתף של עיר. בצריף של מחנה. בתא של בית סוהר. בצרפת. ב... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ