|
|
ספר טוב
4.143 |
|
תקציר הספר
סיפור הגבורה הנדיר והמטלטל של האם נכתב היום על ידי בנה הבכור יצחק מאיר, אך מסופר מפיה ומנקודת מבטה, באמצעות יומן מכתבים שהיא כותבת לבעלה הנעדר.
"כל השואלים שאלו בשקט וכל המשיבים ענו בכמעט אין קול וגם מי שייבב נזהר שלא ליבב יותר ממה שכתפיו הנשברות בבכי הכבוש יכולות לשאת, והכל היה כבמשכן בו מוזהרים הבאים בו לעבוד את היגון ואת התדהמה באיפוק היאה לקהל מאמינים. אתה, שהיית בירכתי הבית, בתאים הנודעים לשמצה שמאחורי החדר הארוך והגדול והשקט והמבושם הזה, לא יכולת להעלות על דעתך איך נראית התופת, כשהיא עורכת קבלת פנים למי שבא לשאול על אדם שאוהביו אינם יודעים היכן הוא."
כך כותבת רוזי מאייר לבעלה מוריס, בתארה את חיפושיה אחר אהובה, שנלקח על ידי הגסטאפו בחשכת הליל לבלי שוב, והותיר אותה עם שני ילדיהם הקטנים ובהריון.
סיפור הגבורה הנדיר והמטלטל של האם נכתב היום על ידי בנה הבכור יצחק מאיר, אך מסופר מפיה ומנקודת מבטה, באמצעות יומן מכתבים שהיא כותבת לבעלה הנעדר.
ברגישות ובעדינות אין קץ נכנס המחבר לתודעתה של אמו, ובשפה מיוחדת ועשירה הוא משחזר את מסע ההצלה המופלא ממרסיי בדרום צרפת, לחוף המבטחים בשוויץ.
ב-1946 עלה עם אמו ואחיו ארצה, ולאחר לימודי ספרות וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף לקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. הוא נשלח לשליחות ציונית באנגליה ועם שובו התמנה למנהל כפר הנוער ´ימין אורד´ בכרמל, בראשו עמד 18 שנים.
יצחק מאיר, איש חינוך וספר, נבחר כחבר בהנהלת הסוכנות היהודית וכעשר שנים כיהן בה כיושב ראש עולמי של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בתפוצות. היה קונסול כללי של ישראל בקנדה,שגריר ישראל בבלגיה ושגריר ישראל בשווייץ.
אחיו ,יעקב ( ג´קי בן השש כשהאירועים שבספר התרחשו) נפל בשערי ירושלים במלחמת ששת הימים.
יצחק מאיר נשוי לרבקה, אמנית, ולהם שלוש בנות.
"כל השואלים שאלו בשקט וכל המשיבים ענו בכמעט אין קול וגם מי שייבב נזהר שלא ליבב יותר ממה שכתפיו הנשברות בבכי הכבוש יכולות לשאת, והכל היה כבמשכן בו מוזהרים הבאים בו לעבוד את היגון ואת התדהמה באיפוק היאה לקהל מאמינים. אתה, שהיית בירכתי הבית, בתאים הנודעים לשמצה שמאחורי החדר הארוך והגדול והשקט והמבושם הזה, לא יכולת להעלות על דעתך איך נראית התופת, כשהיא עורכת קבלת פנים למי שבא לשאול על אדם שאוהביו אינם יודעים היכן הוא."
כך כותבת רוזי מאייר לבעלה מוריס, בתארה את חיפושיה אחר אהובה, שנלקח על ידי הגסטאפו בחשכת הליל לבלי שוב, והותיר אותה עם שני ילדיהם הקטנים ובהריון.
סיפור הגבורה הנדיר והמטלטל של האם נכתב היום על ידי בנה הבכור יצחק מאיר, אך מסופר מפיה ומנקודת מבטה, באמצעות יומן מכתבים שהיא כותבת לבעלה הנעדר.
ברגישות ובעדינות אין קץ נכנס המחבר לתודעתה של אמו, ובשפה מיוחדת ועשירה הוא משחזר את מסע ההצלה המופלא ממרסיי בדרום צרפת, לחוף המבטחים בשוויץ.
ב-1946 עלה עם אמו ואחיו ארצה, ולאחר לימודי ספרות וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף לקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. הוא נשלח לשליחות ציונית באנגליה ועם שובו התמנה למנהל כפר הנוער ´ימין אורד´ בכרמל, בראשו עמד 18 שנים.
יצחק מאיר, איש חינוך וספר, נבחר כחבר בהנהלת הסוכנות היהודית וכעשר שנים כיהן בה כיושב ראש עולמי של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בתפוצות. היה קונסול כללי של ישראל בקנדה,שגריר ישראל בבלגיה ושגריר ישראל בשווייץ.
אחיו ,יעקב ( ג´קי בן השש כשהאירועים שבספר התרחשו) נפל בשערי ירושלים במלחמת ששת הימים.
יצחק מאיר נשוי לרבקה, אמנית, ולהם שלוש בנות.
יצחק מאיר (סופר על המוקד)
|
יצחק מאיר נולד ב-1934 באנטוורפן, בלגיה. הוא היה כבן שבע כשנס עם משפחתו מאימת הנאצים ברכבת האחרונה שעזבה את הרציפים. אביו שהיה פעיל במחתרת, נעצר, נשלח לאושוויץ ולא שרד. אמו ההרה ושני ילדיה הגיעו בדרך לא דרך לשוויץ כשהם צועדים בלילות בשלגים של הרי היורה. הם העפילו לארץ ב-1946 בעלייה ... המשך לקרוא
|
לקט ספרים מאת יצחק מאיר
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של יצחק מאיר