“לחוקר של דרור משעני קוראים אברהם אברהם ולא טל יהב, ולגיבור שלו קוראים חיים שרה (שם המשפחה שרה) ולא לירן גילון, ולשני ילדיו הקטנים קוראים עזר ושלום ולא שחף ואלמוג. הצהרה חברתית? כן. הגיבורים של הספר המקסים הזה, נעים בשולי החיים בעגמומיות מכמירת לב, בנמיכות קומה סגפנית, הם רחוקים מן המיינסטרים הסוציולוגי תודעתי, הרבה יותר מאשר חולון רחוקה מתל אביב. נדמה שתלשו אותם מאיזו עיירת פיתוח שכוחה, שתלו”

“הרמז הראשון היה זה שמחשבות נתן לספר כוכב אחד. מבחינתי זו הייתה העילה לקדם את הספר בתור ולא התאכזבתי. אולי הכתיבה לא עילאית ומתנשאת, אבל הסיפור מכסה על זה (לא שמחינתי היה דרוש כיסוי). גבר אחד שמצליח להשפיע על חייהן של שלוש נשים שונות, שונות כל כך זו מזו במצבן המשפחתי, הכלכלי והחברתי והדבר שמחשבר ביניהן היא בדידות איומה. כל אחד מהמפגשים דומה קצת לאחר, אך גם שונה. מבחינתי ספר טוב הוא אחד שאי אפשר”

“דרור משעני חוזר בספר רביעי עם רב פקד אברהם אברהם מחולון. כל שאיפתו של אברהם אברהם לקבל לידיו תיקים גדולים שיצילו חיים. בספר הנוכחי עומדות שתי חקירות: תינוקת שהושלכה בתוך תיק מחוץ לבית חולים וולפסון על ידי ליאורה. למה? של מי התינוקת? החקירה הזו מתנהלת על ידי שוטרת טירונית – אסתי והבה. אסתי לא מנוסה ומנהלת חקירה מול ליאורה הנאשמת, שהיא הרבה יותר שנונה מהחוקרת. החקירה השנייה מתר”

“בזמן האחרון אני נתקל כאן ב'סימניה' בתופעה מאוד מאוד מעניינת, שקראתי לה: "תופעת הפגישות הסימנייתיות" - תופעה שבה כותבי הביקורות הסיפרותיות מספרים בביקורות שלהם על חוויותיהם ממפגשים כאלה או אחרים עם הסופרים שכתבו את הספרים עליהם הם כותבים, או עם דמות כלשהי בספר, כמו אפרתי שנפגשה עם יו נסבו ממש לא מזמן למשל, ועוד כמה. אז החלטתי שאם הם עורכים כאלה פגישות, אז למה שגם אני לא אערוך? זה יהיה בספר הבא שאק”

“לחוקר של דרור משעני קוראים אברהם אברהם ולא טל יהב, ולגיבור שלו קוראים חיים שרה (שם המשפחה שרה) ולא לירן גילון, ולשני ילדיו הקטנים קוראים עזר ושלום ולא שחף ואלמוג. הצהרה חברתית? כן. הגיבורים של הספר המקסים הזה, נעים בשולי החיים בעגמומיות מכמירת לב, בנמיכות קומה סגפנית, הם רחוקים מן המיינסטרים הסוציולוגי תודעתי, הרבה יותר מאשר חולון רחוקה מתל אביב. נדמה שתלשו אותם מאיזו עיירת פיתוח שכוחה, שתלו”

“הרמז הראשון היה זה שמחשבות נתן לספר כוכב אחד. מבחינתי זו הייתה העילה לקדם את הספר בתור ולא התאכזבתי. אולי הכתיבה לא עילאית ומתנשאת, אבל הסיפור מכסה על זה (לא שמחינתי היה דרוש כיסוי). גבר אחד שמצליח להשפיע על חייהן של שלוש נשים שונות, שונות כל כך זו מזו במצבן המשפחתי, הכלכלי והחברתי והדבר שמחשבר ביניהן היא בדידות איומה. כל אחד מהמפגשים דומה קצת לאחר, אך גם שונה. מבחינתי ספר טוב הוא אחד שאי אפשר”

“דרור משעני חוזר בספר רביעי עם רב פקד אברהם אברהם מחולון. כל שאיפתו של אברהם אברהם לקבל לידיו תיקים גדולים שיצילו חיים. בספר הנוכחי עומדות שתי חקירות: תינוקת שהושלכה בתוך תיק מחוץ לבית חולים וולפסון על ידי ליאורה. למה? של מי התינוקת? החקירה הזו מתנהלת על ידי שוטרת טירונית – אסתי והבה. אסתי לא מנוסה ומנהלת חקירה מול ליאורה הנאשמת, שהיא הרבה יותר שנונה מהחוקרת. החקירה השנייה מתר”

“בזמן האחרון אני נתקל כאן ב'סימניה' בתופעה מאוד מאוד מעניינת, שקראתי לה: "תופעת הפגישות הסימנייתיות" - תופעה שבה כותבי הביקורות הסיפרותיות מספרים בביקורות שלהם על חוויותיהם ממפגשים כאלה או אחרים עם הסופרים שכתבו את הספרים עליהם הם כותבים, או עם דמות כלשהי בספר, כמו אפרתי שנפגשה עם יו נסבו ממש לא מזמן למשל, ועוד כמה. אז החלטתי שאם הם עורכים כאלה פגישות, אז למה שגם אני לא אערוך? זה יהיה בספר הבא שאק”