<mark>נדין גורדימר</mark> (1923-2014) הייתה סופרת דרום אפריקאית יהודייה. הספר הזה נכתב ב-1974 וזיכה אותה בפרס בוקר. ב-1991 קיבלה פרס נובל לספרות.
סופרת עם השגים מרשימים ביותר, אני פחות התרשמתי. הסיפור על פניו מאוד מבטיח, בחווה של איש עסקים לבן עשיר נמצאת גופה של אדם שחור אלמוני, סביב מקרה זה המחברת מספרת על כל הנושאים האתניים, פסיכולוגיים וגזעיים המעסיקים את דרום אפריקה של אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת.
הס

את הספר הזה לקחתי מהספריה בכעין הימור, בשל חוסר זמן. ראיתי הוצאת בבל, ראיתי סופרת שזכתה בפרס נובל, ואמרתי לעצמי, נו, גרוע זה לא יכול להיות.
אז נכון, גרוע אולי זה לא. אבל מצטער, לא התחברתי, ולא אהבתי.
העלילה די שחוקה: צעירה לבנה עשירה שעזבה את הבית כדי להתרחק ממשפחתה ומהמעמד המתנשא שאליו הם שייכים, מתאהבת במהגר 'אוריינטלי' לא חוקי, ומכאן העלילה מתקדמת בעצלתיים עם סוף ידוע מראש.
גם הכתיבה מקוטעת,