"חמוד" כך הגדירה א' זוגתי שתחיה את "שבוע בחורף", בעודה קוראת אותו.
אך עוד בטרם הגיע אל סיומו זה, ובעודה קוראת בו, כמעט הגיעה היא אל סיומה - כשהיא נופלת בההירות אל חולי מהסוג המבאס - "התקף אפנדציטיס".
בלי להתכוון או לתכנן - הופ - מיון. אבחון. ניתוח. עוד יומיים ומשהו בית חולים וזה.
הקיצר, מוצא עצמי לילה ויום ועוד לילה - טוב, די - מבלה בבית חולים.
רק מה? אני בקושי הבאתי איזה חולצה להחלפה/ בעוד א'

זהו ספר אשר גרם לי לתסכול וזעם בתחילה , ורוגע עם סיום קריאתו. מדוע ? התשובה פשוטה ביותר. התסכול והזעם נגרם מהסיבות הבאות: אין עומק בעלילה, הסיום לעתים סתום כאילו נקטע באמצע והדמויות רדודות ומרובות. (הערה: ציפיתי למעט יותר, לפי הכריכה האחורית, סופרת אהובה. רב מכר)

הרוגע הגיע, לאחר השלמה עם סגנון הכתיבה. המזל בחלק מהסיפורים קיים סוף אופטימי.

צ'יקי סטאר גדלה בסטונברידג' , עיירה נידחת השוכנת לאח

מבקרת: אלינור
"שבוע בחורף" זהו ספר שיש בו מספר סיפורים שונים שמה שמשותף לכולם זה שבוע של נופש בבית סטון.
הסיפורים ברובם קלילים זורמים אבל יש סיפורים משעממים ללא עומק וכל אחד מהקוראים,
כך נדמה לי, יתחבר בספר לסיפורים שהוא אוהב.
בתחילה הספר היה נראה לי כהבטחה שהוא קסום, ממש נהניתי לקרוא והייתי מרותקת, אבל בהמשך ירדה ההתלהבות ומצאתי
את עצמי משתעממת, עד כדי כך שחשבתי לוותר על הקריאה בו וגם לצערי

מצאתי בספר המרגש הזה
דמויות שעברו משבר לא קל
ומגיעים למלון מרגיע באירלנד הקסומה
ושם הם מרגישים שהפצעים מתחילים להגליד
( מי אמר שחופשה לא עושה טוב )
אהבתי והתרגשתי מכל הדמויות בספר .