היקום אוהב לזכור אנשים ענקים ו<mark>סאדאת</mark> אחד מהם
האיש שפרץ לתודעת המצרים ממחשכי בתי המעצר וקודם לכן מהכפר הנידח ובאופן הזה ירד מהבמה בסערה תרתי משמע
נראה שאישים ברמתו חסרים לא רק בעולם הערבי
נהנתי לקרוא את הספר אולי בגלל הפשטות שלא ובגלל אומץ ליבו של אדם זה
לדעתי הוא אדם מאמין גדול והעובדה לכך שהוא האמין בשלום לי חסרים מנהיגים כדוגמתו

"תמונה אחת שווה אלף מילים"
19 בנובמבר 1977,המטוס נוחת בנמל התעופה בן גוריון,כבש המדרגות מתחבר במהירות, הדלתות נפתחות ונשיא מצריים <mark>אנואר</mark> אל-סאדאת בכבודו ובמלוא הדרו ואשתו היפה ג'יהאן עומדים דקה ארוכה המומים מעט,כלא מאמינים לנוכח קבלת הפנים המלכותית,עשרות נפנופי שלום עם דגלי ישראל ומצרים,מחיאות הכפיים הסוערות,ההתרגשות והאהבה לה הם זוכים מעם ישראל.והשאר היסטוריה כמו שנאמר.

הביקור ההיסטורי בארץ, ח