ההיתה הגר אשתו האהובה של אברהם אבינו, או שמא שרה זכתה באהבתו? מי היא האשה האהובה באמת, זו הרשמית או בעצם הפילגש, ומה עולה בגורל צאצאיהן של הנשים האהובות לעומת גורלם של צאצאי השנואות? האהבה אינה המצאה מודרנית והסופר המקראי עוסק בה רבות: האומנם אהב יעקב את רחל יותר מאשר את לאה, האומנם אהב שכם בן חמור את דינה ואולי רק כפה את עצמו עליה ושמא האהבה האמיתית היא זו שרחש דוד הקשיש לשונמית, שנותרה, כזכור, בבתוליה? המקרא מלא אולי אהבה, אבל תמיד מפליג המחבר בתיאורי אהבת הגבר לאשה: כימים אחדים נראו ליעקב שבע שנות עבודתו ללבן בעבור רחל בגלל אהבתו אותה, ואף לא מלה אחת על אהבתה של רחל ליעקב. כרגיל במקרא, איננו יודעים דבר על רגשות הנשים ולא רק על אהבתן איננו יודעים, אלא גם על הרגשות המתעוררים בהן בגלל מעשי העוול שנעשו להן, לא נאמרת מלה: איננו יודעים דבר על רגשותיה של דינה הנאנסת, או של פילגש בגבעה, האומללה שבעליה הקריב אותה למען הצל את עצמו, ודומה שהשתיקה שגוזר עליה המקרא, היא גזר דין מוות כפול. המדרש דבק על פי רוב במדיניות ההשתקה של רגשות הנשים, אלא שהספרות העברית המודרנית, חשה בצורך בהשמעת קולן של הנשים השתוקות של המקרא. ממש כמו בספרה הראשון שעסק בנושא “זמן אשה”, גם בספר הזה “אהובות ושנואות”, פורשת פרופסור עליזה שנהר יריעה רחבה של טקסטים מודרניים שעניינם אחד: מילוי החסר בהבעת רגשותיהן של דמויות הנשים במקרא ובהשמעת קולן. מתוך אסופת הטקסטים שבספר עולות דמויות נשיות בשר ודם כמעט, ועולמן הרגשי קורם עור וגידים. פרופסור שנהר, נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע”ש מקס שטרן, פרסמה עד כה עשרה ספרים, מאמרים רבים בכתבי עת בישראל ובחו”ל וערכה שבעה קבצים של סיפורי עם. בשנים האחרונות מתרכז מחקרה בקריאה נשית של טקסטים מהתרבות היהודית העוסקים בנשים, בקולן ובשתיקתן. ...

ספר זה מבקש לפתוח צוהר לעולמה של הספרות העממית, אשר מועברת בחופשיות רבה מדור לדור ואשר משמשת גם כחומר תשתית לסופרים ולמשוררים.העיוןמ בסיפורי העם כולל את ההיבט הספרותי, האמנותי והתוכני גם יחד, הואיל והסיפורים משקפים גם עולם של אמונות ודעות, רעיונות ואידיאלים, לעתים אף שונים וסותרים.הספר דן בפואטיקה של הסיפור העממי, ביחס בין המסורת והאלתור, בעולם הסמלים של המעשייה ודרכי עיבודה, בהיגוד הישראלי, בסיפורי שמועה ובסיפורי העם כתשתית סיפורית.פרופ` עליזה שנהר-אלרעי, רקטור אוניברסיטת חיפה, כיהנה כראש החוג לספרות עברית והשוואתית וכראש אקדמי של ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסע``י).עוסקת זה שנים בחקר הספרות העממית של עדות ישראל וזיקותיה לספרות הילדים ולספרות העברית שבכתב.בין ספריה:מסיפור עממי לסיפור ילדים (תשמ``ב)הסיפור העממי של עדות ישראל (תשמ``ב)כוחה של תשתית (תשמ``ד)סיפורים משכבר - המעשייה העממית לילד (תשמ``ו)הפנים לפנים - תשתיות בסיפורי עגנון (תש``ן)...

פרופ' עליזה שנהר-אלרעי, ילידת ראש-פינה, מכהנת כראש החטיבה ללימודי הפלוקלור באוניברסיטת חיפה וכראש אקדמי של ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסע"י). פרופ' עליזה שנהר-אלרעי עוסקת זה שנים בחקר הספרות העממית של עדות ישראל וזיקותיה לספרות העברית שבכתב ולספרות הילדים. בין ספריה "מסיפור עממי לסיפור ילדים" (תשמ"ב); "הסיפור העממי של עדות ישראל" (תשמ"ב) ו"כוחה של תשתית (תשמ"ד)....