“התחלתי לקרוא את הספר הזה, ואז הגיע יום כיפור, והחלטתי להפסיק. לא לעשות הפסקה בקריאה מפני קדושת החג, אלא להפסיק לקרוא בכלל, ולעזוב את הספר הזה. הגעתי למסקנה שיש סופרים שחייבים לבקש סליחה מגיבורי הספרים שלהם. בעיקר סופרות. מאיה ערד, למשל. או נעמי רגן. או שרלוט מנדלסון. כל מי ששונא את כל הדמויות בספרים שלו, מאיר אותן באור שלילי ובזוי, מחוייב לפחות יום אחד בשנה לבקש מהן סליחה. ואם לא, אין סיבה לקרוא א”
