אני לא בטוחה למה, אבל אני ממש מתרגשת לכתוב את הביקורת הזאת.
זאת הולכת להיות סקירה ממש ארוכה נכון?
טוב, בכל אופן, כדאי שאני אתחיל אם אני רוצה לסיים.

זה היה ספר ממש ממש מעניין עבורי.
למרות שהספר רק 150 עמודים, לקח לי הרבה זמן לקרוא אותו, כנראה כי כתיבה מסאית מעוררת הרבה מחשבות.
אני תמיד מרגישה שהספרים הקצרים האלה שאני קוראת כל כך הרבה יותר ארוכים, שהתוכן שבספר הוא כל כך מעבר למה שכתוב על הדפי

כתיבה היא חקירה להבין את המציאות ולהגיב על דברים שהתרחשו-
ביום ראשון האחרון שמעתי הרצאה. בבית עגנון על נשים בספרות. הרצאותיה של סיגל נאור פרלמן.
דיברנו על הסופרת <mark>עמליה</mark> כהנא כרמון ועל הסיפור ''מצאתי חן'' התלהבתי כל כך מכרמון שהלכתי למצוא ספרים שלהבתור בעלת תואר ראשון בספרות אני לא זוכרת את עצמי קוראת כל כך מסות שלה. אלא אולי מאמר אחד או שניים.
היא כותבת הרבה על ספרות בעיקר ספרות פמינסטית. יצא ס