“הספר יצא בתחילה כספרים רבים המהווים עדות למה שהתרחש בשואה והומלץ לקריאת חובה בבתי הספר ע"י משרד החינוך והתרבות. יוסף ז'מיאן, כותב הספר, יוצא לאתר ילדים יהודים בוורשה על-מנת לסייע להם בכספים ובעיקר בתעודות מזוייפות, וזאת כדי לאפשר להם לשרוד עד לסיום המלחמה. כדי לאפשר את משימתו ז'מיאן צריך לרכוש את אמון הילדים, דבר שיש להם הכי מעט ממנו ולא בכדי. תוך כדי רכישת אמונם נפרש לפניו סיפורם המצמרר, סיפור”

“קורותיהם של חבורת ילדים בורשה תחת הכיבוש הנאצי. על סיפורי הישרדותם - גבורתם. כתוב קולח וזורם. טוב.”

“כילד צעיר בקיבוץ, היו ימי השואה מורכבים מריטואל קבוע למדי. בבוקר היינו הולכים עם ת', המחנכת האהובה שלנו לשבת מול טלוויזיה כזו או אחרת. שעות על שעות - או אולי במה שנדמה לי כשעות על שעות - היינו רואים סרטים בשחור לבן מהם אני זוכר בעיקר אימג'ים חוזרים ונשנים של דחפורים גוללים ערימות בלתי נגמרות של גופות אל בורות ענקיים. ועיניים. אני זוכר מאוד את העיניים של אלו ששרדו שם והסתכלו בלא מילה אל תוך המ”

“ספר שנכתב והודפס בתחילת שנות ה- 60, כשבארץ לא היתה מודעות לתיעוד סיפורי שורדים בשואה, בתקופה שעדיין "לא דיברו על זה". סיפור מופלא של חבורת ילדים אמיצים בתקופת גטו ורשה ואחרי המרד, שחיו מחוץ לגטו, בלב האזור הגרמני, והתפרנסו ממכירת סיגריות לגרמנים, לפולנים ולכל מי שהיה "לא יהודי". יכולת האילתור של הילדים האלה, לשרוד מיום אחד למחרת, על רקע עזרה מינורית של 2-3 נשים פולניות, שהסכימו לתת לילדים האמיצים”

“הספר יצא בתחילה כספרים רבים המהווים עדות למה שהתרחש בשואה והומלץ לקריאת חובה בבתי הספר ע"י משרד החינוך והתרבות. יוסף ז'מיאן, כותב הספר, יוצא לאתר ילדים יהודים בוורשה על-מנת לסייע להם בכספים ובעיקר בתעודות מזוייפות, וזאת כדי לאפשר להם לשרוד עד לסיום המלחמה. כדי לאפשר את משימתו ז'מיאן צריך לרכוש את אמון הילדים, דבר שיש להם הכי מעט ממנו ולא בכדי. תוך כדי רכישת אמונם נפרש לפניו סיפורם המצמרר, סיפור”

“קורותיהם של חבורת ילדים בורשה תחת הכיבוש הנאצי. על סיפורי הישרדותם - גבורתם. כתוב קולח וזורם. טוב.”

“כילד צעיר בקיבוץ, היו ימי השואה מורכבים מריטואל קבוע למדי. בבוקר היינו הולכים עם ת', המחנכת האהובה שלנו לשבת מול טלוויזיה כזו או אחרת. שעות על שעות - או אולי במה שנדמה לי כשעות על שעות - היינו רואים סרטים בשחור לבן מהם אני זוכר בעיקר אימג'ים חוזרים ונשנים של דחפורים גוללים ערימות בלתי נגמרות של גופות אל בורות ענקיים. ועיניים. אני זוכר מאוד את העיניים של אלו ששרדו שם והסתכלו בלא מילה אל תוך המ”

“ספר שנכתב והודפס בתחילת שנות ה- 60, כשבארץ לא היתה מודעות לתיעוד סיפורי שורדים בשואה, בתקופה שעדיין "לא דיברו על זה". סיפור מופלא של חבורת ילדים אמיצים בתקופת גטו ורשה ואחרי המרד, שחיו מחוץ לגטו, בלב האזור הגרמני, והתפרנסו ממכירת סיגריות לגרמנים, לפולנים ולכל מי שהיה "לא יהודי". יכולת האילתור של הילדים האלה, לשרוד מיום אחד למחרת, על רקע עזרה מינורית של 2-3 נשים פולניות, שהסכימו לתת לילדים האמיצים”