“איזה ספר מצוין, מלהיב, ובעיקר - שונה - במובן הכי חיובי שיכול להיות. אני מודה שההתחלה היתה קשה עבורי ואפילו שקלתי לוותר על המשך הקריאה אבל לא ויתרתי לעצמי וכמה שאני שמחה על כך. "בית ספר לבאלט" נכנס מבחינתי לפנתאון ספרי ה"פנטזיה-ריאליזם" הטובים ביותר שאי פעם נכתבו על ידי סופר/ת ישראלי/ת. היא נמצאת בחברה טובה, יחד עם "ביום שתל אביב מתה" של דורון בראונשטיין (ספר מקורי ויצירתי להפליא שמציג את תל אביב בשנת 4000 ומשהו) ועם "דולי סיטי" של אורלי קסטל-בלום. לעניות דעתי, מלמד צריכה להפסיק את כל עבודותיה ופשוט להתמקד אך ורק בכתיבת רומאנים - כי היא ללא ספק קול ענקי, ייחודי מאין כמוהו, עשיר, וכאמור - בעיקר שונה - בנוף הכותבים הישראלי. ודבר אחרון, אהבתי את העובדה שהספר נכתב בשנת 1992 ואני קראתי אותו בשנת 2012 ועל אף שני העשורים הספר עדיין כל כך רלבנטי - מכל כך הרבה בחינות - לימינו אנו. אריאנה, את עשית לי את השנה! תודה על הספר הענק הזה!”