ספרו זה של <mark>קלוזנר</mark> יצא לראשונה בשנת 1900 והוא כתוב בצורה קריאה ומעניינת להפליא.
ההוצאה שקראתי היא המהדורה החמישית (1939), <mark>קלוזנר</mark> עדכן והוסיף מידע עד לעת ההוצאה.
הוא סוקר את עיקרי תולדות הספרות העברית בשנים 1781-1939, החל מראשית תנועת ההשכלה ועד עגנון ושלונסקי.
<mark>קלוזנר</mark> טוען שתחילת התקופה החדשה של הספרות העברית היא ב-1782, החל מנפתלי הירץ ויזל ומשה מנדלסון. יש אחרים המתחילים תקופה זו עם משה חיים לו

אני מחבב מאוד את ספריו של פרופ' <mark>קלוזנר</mark>, הידע הנרחב שלו בתחומי הספרות וההיסטוריה מרשימים כל פעם מחדש. הספר הזה יצא לאור ב-1956. יש מחקרים ספרותיים מצויינים מהשנים האחרונות, אך לספריו של <mark>קלוזנר</mark> יש טעם מתוק של פעם, כתיבתו מרתקת וברורה ויש לו המון ידע ממקור ראשון וזאת מפני שאת רוב גדולי הספרות של ישראל בתחילתה ואת אלה מהגולה הוא הכיר אישית ממפגשים איתם.
ספר זה מכיל קובץ מאמרים שכתב על משוררים, סופרים

בדרך כלל כשאני "נכנס לנושא" אני מעדיף לקרוא מספר ספרים העוסקים בו, קראתי את ה"ברית החדשה" מספר פעמים בעבר.
פרשניות ו"ביוגרפיות" של ישו לא קראתי עד לאחרונה.
פרופסור <mark>יוסף</mark> קלאוזנר כבר בפתיח מציין שהוא מותקף מכל צד משום שמנסה לכתוב על סמך מחקריו ספר אובייקטיבי.
בילתי אפשרי להשאר אדישים ריגשית לנושא "טעון" כל כך.
קריאת הספר קשה ביותר הקורא חייב "לצלוח" אוסף של מראי מקומות ואישים מזמנו של ישו וע