אודי טאוב

אודי טאוב

סופר


1.
הגיבור ביודאיקה הוא הצעיר מבין שלושה אחים. הוא חי וגדל בחנות משפחתית לחפצי יודאיקה. באופן בלתי צפוי ולמורת רוחם של אחיו הבוגרים דווקא הוא יורש את החנות של אביו. כך, בנוסח המזכיר סיפור אגדה, מתחיל הרומן המהפנט של אודי טאוב. העלילה של הרומן מתפתחת ומתפתלת בין סצנות הנדמות כמציאותיות להפליא אך גם, ובה במידה, כגזורות מעולם אחר, שכולו חלום והזיה. האח הצעיר לומד בישיבה בשומרון. שם, בערב פורים אחד, הוא משתכר ונושא דרשה עמוסת דימויים הדנה ביחס הכמעט ארוטי שבין רעיון לדימוי. לאחר לילה זה הוא מרחיק לניו יורק ומצייר. הוא מציג בגלריה אופנתית תערוכה שגיבוריה הם יהודים דחליליים מעונים. כל התמונות נמכרות בערב הפתיחה. אך כשהוא חוזר לביתו מתנפלים עליו בריונים, מכים אותו מכות רצח ושורפים את ביתו על כל ציוריו. לאחר חצי שנה הוא חוזר לארץ ללוויית אביו ומנסה למכור את חנות היודאיקה בניגוד לרצון המשפחה. אך אז מגיע לחנות קפלר, גרמני בן מאות שנים (בן דמותו של המדען מהמאה השבע-עשרה יוהאנס קפלר), ולוקח לידיו את ניהול החנות. תחת ידיו החנות משגשגת, אך הפלא ופלא - כל הפריטים שנמכרים חוזרים ומופיעים בחנות וחוזר חלילה. במקביל מגלה הגיבור את קהילת יודאיקה: יהודים ננסיים החיים במעין שטעטל הנמצא מתחת לרצפת החנות. הגיבור נקשר אליהם ואף מתאהב באודליה, בתו של השמש, וכמעט נישא לה. וכך, במסלול עקלתוני המשלב היסטוריה והיסטריה, מתקדם הגיבור כשהוא נושא מטען כבד של מחלה קשה וסוד פלאי, והרומן נע כמו רכבת הרים, המתגרה בחוקי הפיזיקה, עד לפסקה האחרונה המפתיעה. יודאיקה הוא רומן המנסה לתפור מים לאש: לכתוב תוכן כאילו אין צורה ולכתוב צורה כאילו אין תוכן - ועד הקצה, ובלי מורא. זהו רומן יומרני מאוד. משל מורכב, מגוחך והרואי, קומי וטראגי, שגיבורו הוא העם היהודי וגורלו הנפלֶה. לפני עשרים שנה קראתי את הגרסה הראשונה של יודאיקה ונדהמתי. היה לי ברור שזכיתי לראות יהלום ענק, נדיר בגודלו ובאיכותו. מאז שקד אודי טאוב על היהלום שלו, עיבד וליטש, ליטש ועיבד, והתוצאה בעיני: יצירה מונומנטאלית, לא פחות; פרוזה עברית במובן המובהק ביותר של המושג הזה ועם זאת שונה מכל מה שקראתי. יגאל שוורץ ...

2.
3.
4.
5.
6.
7.
עופר, ישראלי צעיר החי בתל אביב בתחילת המאה העשרים ואחת, מקבל על עצמו משימה הנדמית בלתי אפשרית: להציל את סבו האהוב, שזיכרונו הולך ובוגד בו, ממעבר כפוי לבית אבות. הסב, שהיה בעברו אמן תיאטרון בובות גאוני, שואב את נכדו למסע הזוי, מחריד ומשעשע אל ימיו באירופה של טרם המלחמה ואל ימיו במדינת ישראל שאך זה הוקמה. רוכבי הדלי הוא רומן שמציאות ובדיה, הומור בוטה וליריקה עדינה נוכחים בו בשילוב שובה לב. הסב הכריזמטי מסרב לנוע במחוזות הזיכרון השגורים של יהדות אירופה, ומוליך את נכדו, ואיתו את הקוראים המוקסמים, במסלול ביוגרפי בשוליו של העולם היהודי המוכר. בין בתי תיאטראות מטים ליפול, פינות רחוב אפלות ואכסניות מפוקפקות בגרמניה, שבהם העלה הסב את מופעי הבובות האקסטרווגנטיים שלו, ובין בתי כנסת קטנים ונטושים בתל אביב בת־זמננו. ברומן רוכבי הדלי ממשיך אודי טאוב בדרך שסלל ביודאיקה, הרומן הקודם שלו, שהדהים את קוראיו בנועזותו, בעושר הדמיון וברוחב המבט שלו. גם רוכבי הדלי הולך בגדולות, ומציג גיבור המתבונן על ההיסטוריה היהודית המודרנית במבט רחב, מפוכח וציני, אך בה בעת זהו מבט רך והומניסטי מלא באהבת בני אדם באשר הם, על כל משוגותיהם. חיים וייס ...

8.

יהודים עפים לא פעם מצאתי את עצמי הוגה בתכנים יהודים, מבלי שהתכוונתי לכך מראש. נושאים שהופיע בחלק מהספרים או ביצירות האמנות להם נחשפתי, כ... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
לא נתפסתי לשיטה של הספר העלילה והסיום. הרגשתי שאני קורא ספר פוליטי , הפעם מהצד הימני. כמו בספרים שמאלניים איני אוהב שעושים לי תרגילים כאל... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ