זביגנייב הרברט

זביגנייב הרברט

סופר


1.
בסגנון מנופה, מדוד וצלול, ובתשומת - לב המזכירה את ציורי - הפנים הגדולים של הולנד במאה השבע - עשרה, באירוניה דקה ובהומור, מלווה זביגנייב הרברט בפרוזה - שירית - פילוסופית, את גורלם של גיבורי עלילות "האפוקריפים ההולנדיים". זביגנייב הרברט, משורר פולני חתן פרס - ירושלים, מגדולי המשוררים החיים היום, רואה ב"תור הזהב ההולנדי" של המאה השבע - עשרה - דורם של ורמיר, שפינוזה, רמברנדט - מעין מודל חיובי של חיים בהיסטוריה וביטוי ל"יחס בריא, קונקרטי, ארצי, אל החיים."...

2.
למעלה מארבעים שנה מלווה יצירתו של זביגנייב הרברט את חסידיה הרבים והנאמנים, בפולין ומחוצה לה. שירתו בעלת הסגנון הצלול והחסכוני להפליא, מרבה לעסוק בדילמות המוסריות של זמננו על רקע מורשת התרבות הכללית: סמליה, דמויותיה, הגותה וגם רגעיה הפחות מפוארים. במורשת זו הוא מבקש - לעיתים בהומור או באירוניה - ערכים אמנותיים ומוסריים יציבים כגון: חוש מידה ועמידה זקופה אל מול הטראגי שבגורל האנושי. הספר "אלגיה לעת פרידה, ושירים אחרים" בתרגומו של דוד ויינפלד, כולל שירים ומחזורי שירים מכל תקופות יצירתו של הרברט, ובמיוחד מספר בשם זה העומד בסימן צער ההסתלקות. גם כאן, כמו בספריו הקודמים של הרברט, מר קוניטו - דמות שמרבה להופיע בשירתו המאוחרת - עורך את חשבון חייו, לעיתים בנימה סטואית, עם סביבתו האנושית, הלכי הרוח התרבותיים של זמנו ומקומו, ועם גורל חייו בגילגוליהם השונים. יצירות של הרברט שראו אור בעברית בתרגומו של דוד ויינפלד : מר קוגיטו ושירים אחרים (1984) - הקיבוץ המאוחד וספרי סימן קריאה, דוח מעיר נצורה (1990) ספרית פועלים. האפוקריפים ההולנדיים (1997) סדרת קלאסי כיס/עם עובד. הנה (בעריכת נתן זך) מסי 1997 (16) הוצאת תג. ©...

3.
4.
הקורא העברי התודע אל יצירתו של המשורר הפולני זבינגנייב הרברט (1998-1924)דרך מסותיו על אמנות אירופה (ברברי בגן, כרמל, 2004) ושירתו שתורגמה לעברית על־ידי דוד וינפלד.טבע דומם עם רסן מוקדש ל”תור הזהב” של הולנד ואמנותה במאה ה־17. תקופה זוֹ מצטיירת להרברט כמודל חיובי של חיים בהיסטוריה וכבטוי ל”יחס בריא, קונקרטי, ארצי, אל החיים”.פרקי החטיבה הראשונה של הספר עוסקים בהבטים שונים של הציור ההולנדי ובמוּבלע גם של החברה ההולנדית בדוֹרם של וֶרמֶר, שפינוֹזה ואחרים, ידועים יותר וידועים פחות. כלולים כאן , בין השאר, פרקים על “מחיר האמנות” ועל בולמוֹס “הצבעוני השחור”, הרקע לו ונזקיו. החטיבה השניה של הספר כוללת כעין ספורים בעלי אופי הגוּתי שיש בהם הרהור “על מצבו של האדם” “הממוצע” והיוצא דופן.סגנונו של הרברט מנוּפה, מדוד ושקוּל. כתיבתו הצלולה שופעת רגישות חן, הומור ואירוניה דקה וכן תשומת לב יתרה לפרטים....

5.
אדני, יודע אני שימי ספורים לא רבים נותרו ולא אספיק עוד אלא לאסף את החול שבו יכסו את עיני...

6.
7.
8.

מיניאטורות חיים את דינה סמדר הכרתי כאמנית רב גונית, אחד מתחומיה היה ציור מיניאטורות, בדרך קלאסית, מדויקת, בממדים קטנים, באופן שיכולתי לח... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים - מיניאטורות נהדרות שמספיקות לחצי שעה של קריאה מענגת. קשה לחשוב על נושאים רחוקים יותר מההווי הישראלי היומיומי, ודווקא בזה סוד קס... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
"מצ'עמם לי", מצלצל לכם מוכר ? עוד ספר מסדרת קלאסיכיס, שוב נמשכתי אחרי הכיתוב בכריכה מאחור, ושוב מרגישה כאילו הוּלכתי שולל ! לא מעניין, לא משך ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ