אלבר קאמי מוכר לנו כסופר, כמחזאי וכמסאי שנון. הטענה המרכזית בספר היא שקאמי הינו גם פילוסוף המציג משנה סדורה בשאלות היסוד של הקיום האנושי. ייחודה של הגות זו, שהיא צומחת מתוך המצוקות והאתגרים שהקיום האנושי מציב בפני כל אדם. השאלות שקאמי מתחבט בהן הן שאלות קונקרטיות ביותר: האם יש משמעות לקיום? האם יש משמעות לערכים בעולם ללא אמיתות מטאפיסיות? מהו המעמד של הזולתו הפילוסופיה של קאמי היא מסע אישי של האיש קאמי אל קיומו, שבמהלכו הוא חושף את תבניות היסוד של הקיום האנושי. יצירותיו הספרותיות והמסות הפילוסופיות שלו הן תיעוד של מסע רוחני זה. הספר הוא הזמנה לפגישה עם עולמו הרוחני של קאמי ועם האופנים השונים שבאמצעותם הוא מתמודד עם שאלות הקיום הקונקרטיות, הנוגעות לכל יצור אנושי. פרופ` אבי שגיא מלמד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטת בר-אילן ומכהן כעמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים בעברית ובאנגלית בתחומי הפילוסופיה הכללית והיהודית. בין ספריו בעברית: קירקנור: דת ואקסיסטנציה, המסע של האני; אלו ואלו, משמעות השיח ההלכתי; דת ומוסר (עם פרופ` דני סטטמן); יהדות: בין דת למוסר....

יישעיהו ליבוביץ, מגדולי האישים שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים, השפיע על ההגות היהודית ועל החברה הישראלית בדרכים שונות. דבריו עוררו תמיד דיון ותגובה, ולמרות זאת, מכט מאוד נעשה כדי להאיר את ההיבטים השונים של עולמו הרוחני של האיש. ספר זה בא להשלים את החסר בתחום זה, והוא כולל מאמרים המתארים והמנתחים את הגותו היהודית והכללית, השקפותיו בתחומי הפילוסופיה והמדע ובשאלות תרבות וחברה, לאומיות וציוניות. את המאמרים כתבו טובי החוקרים בתחומם, ועבודתם מוסיפה נדבך חשוב בעיון בהגותו של ליבוביץ. ליבוביץ האיש והגותו עמדו בעין הסערה של השיח שהתנהל בחברה הישראלית על זהותה ומהותה ועל דרכה הפוליטית. הספר תורם אפוא תרומה חשובה לשיח זה, וממשיך את השיח שהחברה הישראלית ניהלה עם ליבוביץ עצמו. עורך הספר, ד``ר אבי שגיא, מלמד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטת בר אילן, משמש עמית מחקר במכון שלום הרטמן ועוסק בחקר הגותו של ליבוביץ....

שאלת מעמדו של הגורם המוסרי בדתות בכלל ובדת היהודית בפרט, היא משאלות היסוד שעוסקים בהן ענפים שונים של מדעי הרוח והחברה. ספר זה בוחן את מעמד המוסר במסורת היהודית ובהלכה. הוא מתמקד בשאלה האם המסורת היהודית מכירה בקיומו של מוסר אוטונומי שאינו מותנה בצו האל או שמא המוסר תלוי בצו האל. התיזה העיקרית שהספר מציג היא, שהמסורת היהודית, בדרך כלל, נוטה לאמץ את העמדה הראשונה. מאחר שהמסורת היהודית מכירה במוסר אוטונומי, במקרים של ניגוד בין צו האל לבין המוסר, המסורת היהודית נוטה לרוב לפתח מנגנוני פרשנות שיתאימו בין השניים. ייחודו של הספר הוא בניתוח השיטתי והאנליטי מצד אחד, ובמאמץ לבצע פנומנולוגיה מקיפה של המסורת היהודית מצד אחר. לפיכך נשען הספר הן על דיסציפלינה פילוסופית קפדנית, והן על שימוש נרחב בטקסטים מן המסורת היהודית בכלל וההלכה בפרט. הספר מהווה הזמנה לקורא ליטול חלק בתהליך הפרשנות והעיון במסורת היהודית. לפיכך הוא פורש לפני הקורא בצורה נרחבת הן את הניתוח העיוני והן את המקורות הנידונים. עניינים רבים הנידונים בספר נוגעים בשאלות העומדות במרכז השיח היהודי בזמננו, והוא מספק ממדים של עומק היסטורי ותרבותי לשיח זה, ובכך מעצב גשר בין ההווה לבין העבר. המחבר, פרופ` אבי שגיא, מלמד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטת בר-אילן, כמו כן הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים, פירסם ספרים ומאמרים רבים בפילוסופיה כללית ויהודית, בין ספריו בעברית : קירקגור: דת ואקסיסטנציה, המסע של האני; דת ומוסר (עם ד` סטטמן); גיור וזהות יהודית, עיון ביסודות ההלכה (עם צ` זוהר); אלו ואלו, משמעותו של השיח ההלכתי; בין סמכות לאוטונומיה (עורך, עם ז` ספראי); רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית (עורך, עם מ` מאוטנר ור` שמיר). כמו כן פרופ` שגיא הוא עורך עמית (עם י` שטרן) של כתב העת תרבות דמוקרטית....

אתגר השיבה אל המסורת, הוא ניסיון לנתח מחדש את מושג המסורת בכלל ואת דרכי גילומה בהוויה היהודית בפרט. התפיסה הקלאסית של המסורת מייחסת לה סדרת אפיונים וביניהם: כפיפות מוחלטת לעבר, העדר דינמיות וחיים ללא ביקורת רפלקטיבית. הדיון המסועף והמפורט בספר שלפנינו קורא תיגר על תפיסה זו. הוא מבסס את הטענה שדימוי זה אינו אלא מיתוס מודרניסטי חדש שנוצר כדי לדחוק אותה מהוויית הקיום המודרנית. הספר מצביע על אופייה הדינמי 1הפתוח; היא אינה מה שנמסר מהעבר, אלא מה שהולך ומתהווה בדיאלוג המתמשך שבין ההווה לבין העבר. תפיסה זו מוצגת תוך התייחסות למסורת היהודית. הספר בוחן היבטים שונים המבלמים תנועה מתמדת ומתחדשת בין ההווה לעבר, חשיבה ביקורתית 1הכרה במורכבות של חיי אנוש ושל ארגון המחויבות למסורת. מהלך זה מבוצע תוך דיאלוג עם הוגים יהודים בני זמננו, כגון: ליבוביץ, סולובייצ'יק, שבייד, הרטמן וגולדמן שהגותם התמודדה במישרין עם בעיית המסורת ומקומה בחיים המודרניים. אתגר השיבה אל המסורת הוא ניסיון ראשוני לראות בשלל ביטוייה של המסורת היהודית, בפרט בהלכה ובהגות היהודית, מסע מתמשך של שיבה אל התהליך הדיאלוגי שבין ההווה לעבר. הספר הוא הזמנה לשותפות בתהליך הדיאלוגי של כינון התרבות והזהות היהודית. זאת תוך הכרה באופי הפלורליסטי והרב - תרבותי של שיח זה. פרופ' אבי שגיא מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועומד בראש התוכנית ללימודי פרשנות. הוא מכהן כעמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. כתב וערך ספרים רבים בפילוסופיה כללית ויהודית, וביניהם: קירקגור דת ואקסיססנציה, המסע של האני; מעגלי זהות יהודית בספרות ההלכתית (עם צבי זוהר); אלבר קאמי ופפילוסופיה של האבסורד; אלו ואלו, משמעותו של השיח ההלכתי. כמו כן הוא עורך עמית של כתב העת תרבות דמוקרטית וסדרת הספרים "יהדות ישראלית" (שניהם עם ידידיה שטרן)....

המסורת היהודית מתאפיינת ביחס המורכב שבין ממדי הסכמות לבין ממדי האוטונומיה שבמסורת זו. מצד אחד, כמסורת דתית נורמטיבית טבעי שתשאף לכונן אחידות נורמטיבית הנקבעת על ידי סמכות כלשהי. מצד שני, המאמין, שלו ניתנה התורה, מחויב לפעול בהתאם למיטב הבנתו והכרתו הדתית. במאמרים שלפנינו מלבנים חוקרים ואנשי הגות היבטים שונים של מערכת היחסים שבין האוטונומיה והסמכות במסורת היהודית. השאלה נבחנת מן ההיבט המחשבתי: כיצד צריכים היחידים והחברה לנהוג וכיצד אמורים רבניה להנהיגם. ומן ההיבט ההסטורי: כיצד עוצבו היחסים בין החכמים לבין הציבור והיחיד. בדורות האחרונים רווחת בציבור הדעה, שיהודי מצווה לסמכות ללא עוררים, כאילו בחיים הדתיים אין מקום לאוטונומיה של היחיד. כך הופכים מושגים כמו ``דעת תורה`` ו``אמונת חכמים`` לעקרונות מכוננים של חלקים בחברה היהודית בת זמננו. ולעתים קרובות כך נתפסת מהותה של היהדות אף בעיני מבקריה. המאמרים המקובצים בספר מציעים תמונה מורכבת יותר: הם מלמדים על קיומן של גישות שונות בשאלת הסמכות וחובת הציות מצד אחד, והאוטונומיה לא זכאי ובה מחויב המאמין ומחויבים מנהיגיו מצד שני. ספר זה מיועד לכל מי ששאלות יסוד אלה מכבשונה של היהדות קרובות לליבו וכן לחוקרים במדעי היהדות. עורכי הספר: פרופ` זאב ספראי, חבר קיבוץ יבנה, ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, פירסם ספרים ומאמרים בחקר תקופת המשנה והתלמוד. פרופ` אבי שגיא, מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. פרסם ספרים ומאמרים בפילוסופיה כללית ויהודית....

ספר זה הוא ניסיון ראשון לבחון מכלול ההיבטים שעיצבו את עולמו הרוחני של הרב סולובייצ'יק: המורשה ההלכתית, המסורת הפילוסופית, הכרתו הציונית וההתמודדות עם המודרניות. תלמידים מובהקים וחוקרים חברו יחדיו בדפי הספר לניתוח ולתיאור עולמו הרוחני העשיר. יותר מאשר תיאור הגותו של הרב סולובייצ'יק, זהו עיון במשנתו התורמת להבנה העצמית של היהודי המאמין והמשולב בחיים המודרניים....

דוד הרטמן הינו אחד ההוגים היהודיים החשובים הפועלים בזמננו. הגותו משלבת בין הישן לחדש; בין הזדהות עמוקה עם המורשת הדתית מצד אחד, ועם מיטב ערכי העולם המערבי - ליברלי מצד אחר. מכלול יצירתו של הרטמן הוא מעין מסע מתמשך של הוגה הנאבק באומץ וביכולת אנליטית מרשימה עם המתח, שבו שרויים רבים מיהודי זמננו, בין עלמות ערכיים הנראים כמנוגדים. הוא מתפלמס עם תפיסת עולמם של ישעיהו ליבוביץ ושל מורו הרב סולובייצ'יק שהגותם עמדה בסימן ההכרה בניגוד שבין יהדות לערכים אנושיים הומניסטיים אוניברסליים. הרטמן מציע משנה תיאולוגית ופילוסופית החותרת להרמוניה בין העולמות. זאת, באמצעות פיתוח תיאולוגיה מקורית שבמרכזה הברית בין האל לבין האדם כשני שותפים לעיצוב עולם נורמטיבי מתוקן. ברית זו מקנה ערך לאדם בסופיותו ומכירה בחשיבות האוטונומיה האנושית. דוד הרטמן אינו רק הוגה, הוא מחנך ומייסד מכון שלום הרטמן בירושלים שנועד לטפח את המשך היצירה והדיאלוג היהודי הרב - דורי. ייחודו של הספר בהיותו דיאלוג עם יצירתו ועולמו הרוחני של דוד הרטמן. בהתאם לכך חולק הספר לשערים. השער הראשון: "המבט האישי: הגות ומעשה" מספר על אודות האיש, ומאפין את הפרוייקט העיוני היהודי והחינוכי שיצר. השער השני: "עיונים בהגותו" עוסק בניתוח מפורט של הפילוסופיה של דוד הרטמן. השער השלישי: "דיאלוג וביקורת" מציג עיונים ביקורתיים שונים במשנתו של הרטמן. והשער הרביעי כולל "עיונים לאור הגותו". כל מי ש"צרת היהדות" בדורנו נוגעת ללבו ימצא עניין בספר זה. עורכי הספר הינם עמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן בירושלים. אבי שגיא עומד בראש התוכנית הבינתחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, ומלמד במחלקה לפילוסופיה. צבי זוהר מלמד בתוכנית הבינתחומית ביהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן....

הספר עוסק ביחס שבין מקורות היהדות ההלכתיים וההגותיים לבין מערכת ערכים ותופעות הנתפסות כמצויות מחוץ לעולם היהדות. הספר מתמודד עם התפיסה, על פיה היהדות היא מערכת אוטרקית וטוטלית, היינו מספקת לעצמה, מתוך עצמה, את מכלול הערכים והנורמות. המאמרים הכלולים בספר חושפים את המורכבות ביחסי הגומלין שבין היהדות לבין המציאות האנושית. התרבותית והערכית המצויה כביכול מחוצה לה. מבין שיטי הספר עולה, שהיהדות עצמה מתעצבת תוך דיאלוג מתמיד בין הפנים שהוא מכלול ערכיה, לבין החוץ עמו נמנים שאר הערכים המכוונים את הקיום האנושי. הספר מזמין את קוראיו לקחת חלק בשיח הבין תרבתוי המתמשך ששורשיו נטועים במסורת ונופיו מציבים אפשרויות רבלנטיות להווה. הספר עוסק בצירי העימות הבאים: מחשבה פוליטית, ציונות, הלכה ומשפט ויהדות ומודרנה.אבי שגיא, פרופסור לפילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטת בר אילן, עמית מחקר במכון הרטמן ועורך עמית של `תרבות דמוקרטית`.דודי שוורץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.ידידיה צ` שטרן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר אילן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועורך עמית של `תרבות דמוקרטית`....

מזה למעלה ממאה שנים מתייסרת החברה היהודית בישראל ומתחבטת בשאלות יסוד של זהותה של תרבותה, תוך תנודות מנוגדות ומשלימות בין האתוס העברי החדש המתגבש, לבין האתוסים השונים של היהודי שעוצבו במהלך הדורות- מה מידת מחויבותה של החברה לעבר ולמסורת, ומה משמעותה של מחויבות זו? מהו היחס הראוי בין ערכים ייחודיים לתרבות היהודית לבין ערכים אוניברסאליים המכוננים את המדינה? המגמות התרבותיות והפוליטיות השונות שהתפתחו בחברה הישראלית, כמו גם הספרות הענפה שנוצרה בישראל בעניין זה, הן אבני דרך במסע הזהות היהודי ישראלי. הספר מבקש לנתח מחדש את היסודות שעיצבו ושעודם מעצבים את השיח היהודי ישראלי. הוא בוחן את שאלת התשתית כיצד נוהל עד כה השיח על הזהות והתרבות היהודית בישראל, וכיצד ראוי לנהלו. לפיכך, הספר אינו מציע תאוריה או עמדה חלופיות של תוכני הזהות והתרבות בישראל, אלא מתמקד במסגרת בניתוח הבעיות והמלכודות של שיח התרבות והזהות הקיים, ובהצעת חלופות לאופן הדיון. לספר שלושה שערים- השער הראשון על הדרת התרבות או- פרידה מישעיהו ליבוביץ. השער השני ביקורת שיח הזהות היהודי ישראלי, משלים את טענת השער הראשון בביקורת על שיח הזהות היהודי בשלל גילוייו. בשער השלישי עיון בזהות ובתרבות, מוצגת תפיסה מקיפה של מושגי התרבות והזהות, אשר מספקים מחד תשתית לדיון שנערך בשערים הקודמים, ופותחים מאידך אפשרויות חדשות לדיון....

תפיסה רווחת רואה בתפילה לוז הקיום הדתי. בעיני רבים אי אפשר להבין את משמעותה של התפילה ללא ההנחה שהיא פנייה לאל. יתר על כן גם תפילתם של מי שאינם מאמינים נתפסת כחיפוש דרך לאל. שאלות המפתח שמציג הספר הן : האם אמנם המתפלל, כל מתפלל, פונה בהכרח לאל? האם אכן המשמעות הדתית המיוחסת לתפילה היא הפשר היחיד שניתן להציע לתפילה. הספר פצועי תפילה מבקש לבחון מחדש את ההנחות המטאפיסיות והדתיות העומדות ביסוד השיח על התפילה. לפיכך שאלות אלו מושהות מהדיון. זאת באמצעות התקת נקודת הכובד העיונית מהשאלות התיאולוגיות והמטאפיסיות הכרוכות בתפילה אל עבר הניסיון האנושי של המתפלל עצמו. הספר לא מתמקד בהבנה תיאורטית של הניסיון האנושי בתפילה. הוא לא מציע תיאוריה חלופית לזו התיאולוגית. הוא מנסה לעקוב אחר המשמעות של התפילה בעולמם של המתפללים עצמם. כדי להתקרב לעולמם של מתפללים הספר מתמקד בתפילה כפי שהיא משתקפת בעולמה של הספרות העברית החדשה, בעיקר זו שמהעלייה השנייה ועד ימינו. ספרות זו מרבה לעסוק בתפילה ובמשמעויותיה . רוב רובה של יצירה זו מבטאת את עולמם של מי שמתנסים ב``מות האל``, היינו בעולם שבו האל שוב אינו רלוונטי. מהעיון בספרות זו עולה כי גם לאחר ``מות האל`` התפילה ממשיכה להתקיים. יתר על כן, הרפלקסיה הספרותית מניחה שהתפילה היא פנומן ראשוני בקיום, שאינו מותנה כלל ועיקר בשאלת הנמען של התפילה – האדם הוא יש מתפלל. אכן, שאלת הנמען נותרת פתוחה: האם לתפילה יש בהכרח נמען? האם התפילה היא התמודדות עם שאלת הנמען? או שמא נמענה של התפילה הוא האדם המתפלל עצמו. בין כך ובין אחרת ספרות זו מצביעה על העובדה היסודית שהאדם הוא יש מתפלל. פצועי תפילה בוחן את משמעות התפילה בספרות העברית ומגלה כי התפילה היא בראש ובראשונה סירוב לקיים והכרה בכוח המתמיד של התקווה הגוברת על כובד העבר וההווה. האדם כיש מתפלל חורג מתנאי חייו, הוא יש בן חורין שפניו מוטות אל עבר העתיד. התפילה מגלמת חריגה וחירות זאת בצורה המובהקת ביותר. פרקי הספר שזורים בניתוח מדוקדק של יצירות ספרותיות, ובעיקר שירה מבית הגנזים של הקיום היהודי בהווה. שורשיו של הספר נטועים ביצירות הספרות בנות הזמן אך אופקיו נוטים אל הבנה עמוקה וחדשה של הקיום האנושי עצמו; קיום המתגלם באפיונו של האדם כיש מתפלל. הספר ראה אור בשיתוף עם מכון הרטמן הספר התשעה עשר בסדרת ``פרשנות ותרבות`` בעריכת פרופ` אבי שגיא האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של כל אדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל. הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי. האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה; אדרבה, עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו. אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית. ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי. מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות. העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי. סדרת הספרים ``פרשנות ותרבות`` עוסקת במומנטים פרשניים. הספרים שייכללו בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו: פרשנות של טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, דתיים ואחרים, פרשנות של תרבויות וחברות. סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת....

הספר הוא אסופת מאמרים שנושאם הוא היחס בין דת למוסר. מקצת המאמרים הם בעלי אופי היסטורי ועוסקים בהגותם של הוגים כמו הרמב``ם, ניטשה, ליבוביץ ואחרים, ומקצתם בעלי אופי שיטתי ועוסקים בשאלות יסוד כגון: התלות בין דת למוסר, האמונה בטובו של האל, היחס בין ידיעת האל וחירות האדם ,ועוד. הספר מחולק לשני שערים: האחד מוקדש לדיון בפילוסופיה יהודית, והשני לפילוסופיה כללית. המאמרים נכתבו על-ידי טובי הפילוסופים בארץ והם מהווים תרומה חשובה להבנת היחסים המורכבים כל-כך בין דת למוסר; סוגיה המעסיקה את ההגות הפילוסופית משחר ימיה....

החיפוש אחר משמעות החיים הוא אחת התשוקות העמוקות של המין האנושי. בני אדם אינם מסתפקים בקיומם הממשי, הם רוצים להבין אותו, לשזור את ההתרחשויות, הזיקות והמאורעות של חייהם לכדי סיפור אחד שלם ומובן, שמאיר את החיים באור חדש. פילוסופים עוסקים בשאלת משמעות הקיום כשאלה עיונית. סופרים ומשוררים, לעומת זאת, מספרים את הסיפור הריאלי של המסע האנושי למשמעות. הם אינם מעוניינים בשאלה כשאלה עיונית אלא כשאלה המעוגנת במציאות עובדתית, בנסיבות החיים האקראיות שבהן מוצאים בני אדם את עצמם. ראשיתו של מסע זה בלידה ואחריתו במוות. המסע אינו רציף ואחיד, יש בו משברים ותפניות. הוא מתרחש בראש ובראשונה בדמיונו ובתודעתו של האדם ולאו דווקא במרחב; הוא תנועה פנימית ולא בהכרח תנועה חיצונית. לפיכך האמן, הסופר או המשורר, הוא אחד המתעדים של מסע זה, והיצירה הספרותית עצמה היא גילומו. ספר זה מנתח כמה יצירות ספרותיות הנותנות ביטוי למסע האנושי או למסעות האנושיים. הוא עוסק במקרא, בשירתם של צ`סלב מילוש, זלדה ועמיחי ובסיפורת של אפלפלד, ברנר ושטפאן היים - יצירות שונות מזמנים שונים שעניינן אחד: הניסיון לספר את סיפור החיפוש האנושי אחר משמעות. פרקי הספר משרטטים את התמונה המורכבת של הקיום האנושי הנע בין העבר לעתיד, בין העובדתיות הכפויה לבין הניסיון המתמיד לחרוג ממנה אל אופקי קיום חדשים. הספר הוא ניסיון לקרוא יצירות ספרותיות תוך התמקדות באחת השאלות העתיקות ורבות החשיבות הן בפילוסופיה והן בחיים הממשיים: שאלת המובן והטעם של הקיום האנושי; לא כשאלה מטפיזית ולא כשאלה תאולוגית, אלא כשאלת קיומית שכל אדם מבקש למצוא לה מענה בחייו....

טקס הגיור משתקפת משמעותה של הזהות היהודית בעיני המסורת ההלכתית. שלושה יסודות עיקריים בטקס: מילה, טבילה וקבלת מצוות. מילה היא הסרה טקסית של העורלה מגופו של הגבר המתגייר; טבילה היא הטבלה מלאה של גוף המתגייר במקווה טהרה. אשר למשמעות קבלת המצוות, חלוקי חכמי ההלכה לדורותיהם. הנחת המחברים היא שניתוח מדוקדק של משמעות שלושת המרכיבים הללו ויחסם זה לזה מאפשר לחשוף עמדות שונות בשאלת הזהות היהודית, המצויות במסורת ההלכתית מימי התלמוד ועד ימינו. על יסוד עיון מדוקדק במקורות הלכתיים מגוונים, המחברים מציעים תפישה כוללת לגבי מהות הגיור ואשיות הזהות היהודית בעיני חכמי ההלכה. מלבד החשיבות העיונית ברבה הנודעת לחיבור זה יש בו גם היבטים אקטוליים, שכן שאלת הזהות של הקולקטיב היהודי ומשמעות הצטרפותו של בן-הנכר אליו אינן יורדות מסדר-היום הציבורי של עם ישראל בארץ ובתפצות. המחברים הם עמיתי-מחקר במרכז להלכה של מכון שלום הרטמן הירושלים, וספר זה הוא פרי עבודתם המשותפת במסגרת זו....

אתיקה של הנסיגה הפנימית היא אתיקה המגלה את עצמיותו של האדם באופן חדש ועמוק יותר, ומלמדת על כוחו הגדול בריסון עצמי ובהתמקמות בעמדת קשב עמוק. בניגוד ללוינס הרואה בפניו של הזולת כוח מחייב וכופה, אתיקה זו מלמדת כי יכולתו של האדם לפנות בחמלה אל זולתו, להיענות לסבלו, אפשרית רק אם הוא ימצֵב את עצמו בעמדה של בחירה שאיננה כפויה עליו. הספר מול אחרים ואחרוּת: אתיקה של הנסיגה הפנימית, מספר בשבחו של הסובייקט השרוי בסכנה גדולה של נפילה אל תהום הפעורה משני צדדיו: מן הצד האחד תהום המגדילה אותו עד אינסוף, ומן הצד שכנגד תהום המצמצמת אותו עד לאינסוף. בַּשביל הצר שבו הוא פוסע, אמור האדם להתנסות בגדלותו ובצמצומו גם יחד, ומתוך כך הוא מכונן את הנסיגה העצמית הפנימית, ואינו מוותר לעולם על מבטו העצמאי השופט ומעריך. מסעו הנצחי הוא מסע תרפויטי של תיקון עצמי תמידי: לעולם מוטל עליו להיאבק עם מקסמי שווא האורבים לו בדרכו ומאיימים להחריב את עולמנו האנושי. האחריות המוטלת עליו היא לסרב לפיתויים הלוחשים לו משני עבריו: הן לפיתוי המעצים אותו והן לפיתוי השולל אותו. ספר זה הוא ניסיון צנוע לעקוב אחר כמה פרקים במסע אנושי זה, שבו מתגבש האדם כסובייקט מוסרי בעל תודעה עצמית. פרופ' אבי שגיא מלמד פילוסופיה ועומד בראש התכנית הבינתחומית ללימודי פרשנות ותרבות שאותה ייסד באוניברסיטת בר אילן. הוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם וערך ספרים ומאמרים רבים בתחומי הפילוסופיה, ביקורת התרבות והמחשבה היהודית, ביניהם לאחרונה: Jewish Religion after Theology; Traditon V. Traditionalism ; פצועי תפילה: תפילה לאחר מות האל; 24 קריאות בכתבי אהרון אפלפלד(עורך, עם אבידב ליפסקר)....

קובץ המאמרים הזה על יצירתו של אהרן אפלפלד ייחודי. כל אחד מן המאמרים הוא עיון ביצירה נבחרת אחת בלבד. בכך הספר מעורר קשב לקולה המיוחד של יצירה מסוימת של אפלפלד. כל כותב וההקשבה שלו: לעתים - האזנה של חוקר הספרות ולעתים - של חוקרים מתחומים אחרים, שיצירת אפלפלד אתגרה אותם והם נענו לה בדרכם שלהם. המבט האחר ביצירת אפלפלד הוא שפותח אופקי מחקר חדשים גם לחוקרי הספרות, ומן הטעם הזה בחרו העורכים להביאו בסדרה ``אופקי מחקר`` הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. הקובץ נולד בסמינר הרב-שנתי ``עקבות העבר בהווה`` הנערך במכון שלום הרטמן בירושלים. במסגרתו יוחדה שנה תמימה לקריאה ביצירתו של אפלפלד, שבעינינו היא טקסט רציף של הליכה לאחור אל העבר באמצעות העקבות שהטביע עבר זה בהווה. הקובץ הניתן כאן מממש את השאיפה של משתתפי הסמינר לטפל בשאלה זו לא רק מצדה הספרותי-הפואטי אלא גם, ואולי בעיקר, מצדדיה ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים. ...

הישראליות שלנו - כאן ועכשיו - היא עניינו המרכזי של ספר זה.למדינה ולחברה הצלחות מרשימות ביותר, אך ההווה הישראלי עוטה קורי ספק מחלחל. אנו מתמודדים עם שאלות של קיום פיזי ורוחני; עם קשיי עיצוב של זהות אישית וציבורית; על סף מלחמות תרבות בין בעלי דעות מגוונות; במדינה שאופייה הדמוקרטי והיהודי עומד במרכזו של ויכוח ציבורי, שגבולותיה טרם נקבעו והשליטה בה מתנודדת בין הגמוניות שוקעות לפריפריות עולות. בספר מוצעת ביקורת חברתית המתבוננת באירועים (רצח רבין, ההתנתקות, גלעד שליט, משפט קצב), במערכות יחסים (יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ימין ושמאל) ובנושאי יסוד (סולידריות חברתית, מקומו של המשפט ושלטון החוק, המתח בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית). נופיו של הספר מצויים בהווה, אבל שורשיו נטועים בהקשרים אינטלקטואלים רחבים - משפט, פילוסופיה, ספרות, דת וחקר תרבות - המעניקים לביקורת משקל ומשמעותחדשים. לקוראים מוצע ניתוח מרהיב של הישראליות על מלאותה ומורכבותה. הוא כתוב ביד אמן אוהבת של שניים מההוגים הבולטים בזירה הציבורית....

ספר זה מוקדש כמחווה למיכאל בהט חבר קיבוץ כפר בלום משקף תפיסה הרואה ביהדות דיאלוג מתמשך ששה שערים בספר 1. דיאלוג עם המקרא 2. ספרות חז"ל 3. דיאלוג בין עבר להווה 4. השיח הישראלי בימנו 5. כל גווני היצירה הספרותית תרבותית 6. ספור חייו של מיכאל בהט ...

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה....

הרב פרופ' דוד הרטמן היה אדם בעל שאר רוח וחזון, אוהב ישראל ואוהב מדינת ישראל ואיש חינוך מובהק, שייסד וניהל שנים ארוכות את מכון שלום הרטמן בירושלים, מרכז להגות יהודית מחדשת. הספר נאמנות ביקורתית הוא המונוגרפיה המקיפה הראשונה על הגותו. טענת המחברים היא שלהרטמן יש משנה פילוסופית סדורה, המתמודדת באופן כן ועמוק עם מכלול המחויבויות שבהן מוצא עצמו יהודי המחויב למסורתו, בד בבד עם מחויבותו המוסרית האוניברסלית. לדידו, האדם פוסק מלהיות הנתין הצייתן, ונעשה לבן ברית, שהעולם כולו בתחום אחריותו. להגותו השלכות מרחיקות לכת על החברה הישראלית, ויש בה תובנה ותקווה באשר לשסעים שבה, ובמיוחד השסע הדתי-חילוני. ספר זה נוגע לכל מי ששאלת הקיום היהודי בעת הזאת מטרידה אותו.   פרופ' אבי שגיא מלמד במחלקה לפילוסופיה, והקים את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' דב שוורץ מלמד במחלקה למחשבת ישראל, ומכהן כראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. שניהם עמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן בירושלים, ופרסמו מאות מאמרים וספרים בתחומי ההגות היהודית הכללית והיהודית. ספר זה הוא הרביעי בספרים שכתבו יחד. קדמו לו  מראליזם למשיחיות, הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים (תשע"ז); התמימות השנייה, עולמו הרוחני של אליעזר שביד (תשע"ח); בין שמים לארץ, הגותו של הרב חיים דוד הלוי....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. ...

החוברת המיוחדת מגדר וחברה בישראל מוקדשת לזכרה של פרופ` דפנה יזרעאלי ז``ל, מחלוצות המחקר בנושא .כרך זה מוקדש למחקרים פמיניסטיים הבודקים את מצבן של נשים בישראל כיום. המאמרים השונים מייצגים תחומים רבים בחיי הנשים תוך בדיקת האופן שבו המגדר מתווה את אורח חייהן ואת מקומן בחברה, בפוליטיקה, בחיי העבודה, בתחום מעמדן לפני החוק, בתקשורת, בחינוך, בחיי הדת ובתרבות. כמה מן המאמרים עוסקים בבסיס ההיסטורי של מקום הנשים בחברה הישראלית, וכמה מהם – בתנועה הפמיניסטית הישראלית ובמאמרים פמיניסטיים שונים. הגיליון יוצא לזכרה של פרופ` דפנה יזרעאלי, שהייתה מחלוצות חקר המגדר בישראל....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. ...

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. ...

הספר בין שמים לארץ הוא מונוגרפיה מקיפה על הגותו של הרב חיים דוד הלוי, רבן של ראשון לציון ותל אביב. במכלול ספריו הציע הרב הלוי הגות יהודית עדכנית, המבטאת מחויבות עמוקה למסורת היהודית־הלכתית ומחויבות עמוקה למציאות היהודית שבהווה. מחויבות כפולה זו, אִפשרה לרב הלוי ליצור הגות יהודית הלכתית חדשה, ולחשוב בדרך מקורית על המציאות היהודית בכלל, והישראלית בפרט. הגותו מבטאת פתיחות אל המודרניות, אך פתיחות זו לא הובילה למהפכה בעולם היהודי, ולא לקריאה לשינוי מוחלט. היבטים רבים של יצירתו מבטאים שמרנות דתית והגותית, אבל דווקא בתוך שמרנות זו בולטת ההעזה והמהפכנות הדתית. הרב הלוי היה מהפכן בשמרנותו, ושמרן במהפכנותו. ספר זה מנסה לתת ביטוי חדש לקול יהודי ייחודי ומקורי, שבעת האחרונה נעדר מהשיח היהודי הציבורי.   פרופ' אבי שגיא מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, והקים בה את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות. פרופ' דב שוורץ מלמד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן, ומכהן בה כראש המחלקה לפילוסופיה. שניהם עמיתי מחקר בכירים ב"מכון שלום הרטמן" בירושלים, ופרסמו מאות מאמרים וספרים בתחומי ההגות היהודית והפילוסופיה הכללית. ספר זה הוא השלישי מבין הספרים שהם כותבים יחדיו. קדמו לו מראליזם למשיחיות, הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים (תשע"ז); התמימות השנייה, עולמו הרוחני של אליעזר שביד (תשע"ח)....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. ...

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה....

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. כתב העת יוצא בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה...

הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהעדר ריבונות ותרבות שילטונית ובזיכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונחשד ונרדף על ידו. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות רבות עוצמה: היהודית-מסורתית והליברלית-מערבית. מציאות זו מעוררת צורך קיומי בבירור ובליבון שאלות הנוגעות למרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל. לשם כך הוקם כתב העת ``תרבות דמוקרטית`` כבמה למחקרים ומסות שיוקדשו לדיון בתרבות דמוקרטית בכלל, ובשאלות הקשורות לדמוקרטיה הישראלית בפרט. הפרסום הוא מסגרת בינתחומית ורב- תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות. עורכי כתב העת הם פרופ` ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ופרופ` אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. ...

“אור מתוך הסדק” הוא דין וחשבון של פילוסוף על המפגש בין פילוסופיה לבין החיים הממשיים בעת הזאת, שבה אנו מתנסים במגפת הקורונה. המגפה מערערת את הסֵדר, פוגעת בהבנת העולם המנחה את חיינו, משבשת את הזיקה הבין-אנושית ומותירה בנו חותם של אימה ופחד. ימי חולי ומגפה מציפים מחדש שאלות-יסוד קיומיות, אתיות, פוליטיות ודתיות, שבשגרת חיינו הסדורה והיומיות אינן עולות, או שהן מוסטות לשוליים. בימי מחלה אלה מתערער המובן מאליו של חיינו, וסדק עמוק נפער בחיינו. סדק זה יכול להצמית אותנו, לפגוע ברקמת חיינו ולשלול מהם את משמעותם. אבל הסדק יכול גם להיות הזדמנות לגילוי אפשרויות חדשות על הקיום האנושי דווקא בעת הזאת. הספר “אור מתוך הסדק, מחשבות על סולידריות ומשמעות החיים בימי קורונה” הוא ספר אישי, אבל הוא אינו ספר פרטי. הוא נכתב מן המקום האישי, אבל הוא הזמנה לדיאלוג, ולגילוי משמעותם של חיים אנושיים. הספר אינו מתיימר לפתור את השאלה המטפיזית של משמעות החיים, אבל הוא מצביע על משמעות בחיים, הזמינה ומחייבת דווקא בימים אלה. פרופ’ אבי שגיא מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, ובה ייסד וניהל את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות. שגיא הוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן שבירושלים. ספריו ומאמריו הרבים עוסקים בתחומי הפילוסופיה, ביקורת הספרות והתרבות ופילוסופיה יהודית....

ספר זה מתחקה אחר הנתיבים שבהם התמודדה ההגות הדתית המודרנית והציונות הדתית עם שאלת הרוע בכלל ועם הרוע הקיצוני, השואה, בפרט. החיבור מציג את הבעיות התאולוגיות והפילוסופיות הכרוכות ברוע הראשוני המוחלט, שאין להכחישו, ושאין להסבירו. המודעות לרוע הראשוני שאין להסבירו היא היסוד המחבר בין פרקי הספר השונים, העוקב אחר דרכי ההתמודדות של הוגים, כמו הרבנים צבי יהודה קוק, יוסף דוב סולובייצ'יק ואליעזר ברקוביץ' ושל מנהיגים ואנשי מעשה, עם שאלת הרוע לאחר אושוויץ. הספר משלב ניתוח פילוסופי ותאולוגי עם ניתוח היסטורי־רעיוני, ויוצר פסיפס של ההגות הדתית בעולם מודרני. מחברי הספר, אבי שגיא ודב שוורץ, הם פרופסורים באוניברסיטת בר־אילן, ועמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן שבירושלים. במסגרת מפעלם המשותף, הם נטלו על עצמם את המשימה לתעד את ההגות היהודית האקטואלית בהתרקמותה ובהתגבשותה. הספר שלפנינו הוא השביעי במפעל זה, הכולל את הספרים מריאליזם למשיחיות: הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים (תשע"ח); התמימות השנייה: עולמו הרוחני של אליעזר שביד (תשע"ח); בין שמים לארץ: עולמו של הרב חיים דוד הלוי (תשע"ט); נאמנות ביקורתית: עולמו והגותו של דוד הרטמן (תשע"ט); מחויבות יהודית רב־תרבותית: הגותו של אליעזר גולדמן" (תש"פ); וממציאות לשפה: הציונות הדתית ומלחמת יום הכיפורים (תשפ"ב)....

הספר מייאוש לתקווה הוא התמודדות פילוסופית־תודעתית עם חוויות היסוד הקיומיות בעת הזאת, שבה אבדה לרבים תחושת הביתיות, וזאת בשעה שאֵימה, צער וייאוש עוטפים את חיינו. הספר הוא סיפור מסעה של התודעה העצמית מן הייאוש והצער אל עבר התקווה. המסע הספרותי־תודעתי פותח בחוויית הצער, המבטאת תחושה של אובדן והיעדר. השתלטות הצער עלולה להוביל לייאוש, והייאוש עלול להוביל לחסימת האמונה באופק העתיד – התקווה, ולשקיעה בסבל ובכאב. הספר מצביע על כך כי הצער עצמו עשוי להוליד את התשוקה לתקווה, הנטועה ביכולת האדם להתגבר על סבלו ועל צערו, ולעצב מחדש את גורלו; כי האדם הוא יש מקַווה. הספר מורכב משלוש חטיבות: הראשונה מתמקדת בצער, השנייה בנחמה, והשלישית בתקווה. זהו ניסיון להכיל בשפה חוויות ראשונית המכוננות את חיינו. גם אם לשפה יש מגבלות, הרי שהיא יכולה לנוע בזהירות בעקבות חוויות ראשוניות ולתת להן ביטוי לשוני. טענת הספר היא כי פענוח הצער, הנחמה והתקווה עשוי לסייע בעיצוב מחודש של התודעה, ששיאו האמונה בתקווה ככוח יוצר, המאפשר התמודדות מעשית מחודשת עם חוויית הצער, הייאוש והאימה.  פרופ' אבי שגיא, עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן, לימד פילוסופיה באוניברסיטת בר־אילן, שבה ייסד וניהל שנים רבות את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות. פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי הפילוסופיה, חקר התרבות והספרות, הפילוסופיה היהודית וחקר ההלכה. עורך סדרת הספרים "פרשנות ותרבות", הרואה אור בהוצאת כרמל. ...

האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי "הספר", מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא  בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף  פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה  המשלבת  עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי....

מלחמת יום הכיפורים הייתה לא רק אירוע טראומתי בזיכרון הלאומי אלא גם אירוע מכונן מבחינה חברתית, פוליטית, דתית ותרבותית. הציונות הדתית הושפעה מהמלחמה הן כחלק מהחברה הישראלית הן כקבוצה ייחודית. ההשפעה הייתה כה עמוקה עד ששוב לא נמצאו לתנועה פניה הקודמות. ספר זה עומד על המשמעות וההשלכות של המלחמה על החברה הציונית הדתית והגותה. הוא מנתח את תהליכי העומק שהתרחשו בציונות הדתית בעקבותיה, ובוחן את ההשפעות שלה עד ימינו אלה. ספר זה הוא המשכו של הספר: מראליזם למשיחיות: הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים. כקודמו, הוא מציע תובנות עומק חדשות למכלול התנהלותה הפוליטית, החברתית והדתית של קבוצה מרכזית בחברה הישראלית. פרופ' אבי שגיא מלמד במחלקה לפילוסופיה, ייסד וניהל את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן.פרופ' דב שוורץ מלמד במחלקה לפילוסופיה יהודית, ומכהן כראש המכון לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר־אילן.שניהם עמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן בירושלים, ופרסמו מאות מאמרים וספרים רבים בתחומי ההגות הכללית והיהודית....

ספר זה מתחקה אחר הנתיבים שבהם התמודדה ההגות הדתית המודרנית והציונות הדתית עם שאלת הרוע בכלל ועם הרוע הקיצוני, השואה, בפרט. החיבור מציג את הבעיות התאולוגיות והפילוסופיות הכרוכות ברוע הראשוני המוחלט, שאין להכחישו, ושאין להסבירו. המודעות לרוע הראשוני שאין להסבירו היא היסוד המחבר בין פרקי הספר השונים, העוקב אחר דרכי ההתמודדות של הוגים, כמו הרבנים צבי יהודה קוק, יוסף דוב סולובייצ'יק ואליעזר ברקוביץ' ושל מנהיגים ואנשי מעשה, עם שאלת הרוע לאחר אושוויץ. הספר משלב ניתוח פילוסופי ותאולוגי עם ניתוח היסטורי־רעיוני, ויוצר פסיפס של ההגות הדתית בעולם מודרני. מחברי הספר, אבי שגיא ודב שוורץ, הם פרופסורים באוניברסיטת בר־אילן, ועמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן שבירושלים. במסגרת מפעלם המשותף, הם נטלו על עצמם את המשימה לתעד את ההגות היהודית האקטואלית בהתרקמותה ובהתגבשותה. הספר שלפנינו הוא השביעי במפעל זה, הכולל את הספרים מריאליזם למשיחיות: הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים (תשע"ח); התמימות השנייה: עולמו הרוחני של אליעזר שביד (תשע"ח); בין שמים לארץ: עולמו של הרב חיים דוד הלוי (תשע"ט); נאמנות ביקורתית: עולמו והגותו של דוד הרטמן (תשע"ט); מחויבות יהודית רב־תרבותית: הגותו של אליעזר גולדמן" (תש"פ); וממציאות לשפה: הציונות הדתית ומלחמת יום הכיפורים (תשפ"ב)....

הספר טקס, טקסט והמאבק על הזהות ממשיך ומשלים את ספרו הקודם של המחבר: עם, מולדת וספר, על הטקסטואליזציה של העם היהודי, שהתמודד עם שאלת היחס בין היסודות המכוננים את הקיום היהודי: היסוד הרוחני – הטקסט מצד אחד, והיסוד הריאלי – העם והמולדת, מצד אחר. הניתוח שהוצע בספר עם, מולדת וספר מתמודד עם העמדה, שלפיה גם המולדת והעם הם מושגים המסמנים מסומנים רוחניים: העם מכוּנן על ידי מערכת הערכים, והמולדת היא מכלול הטקסטים המכוננים את הקיום היהודי. הספר הצביע על המאבק המתמשך בין מגמת הרחנת העם והמולדת לבין השבתם לקיום הריאלי. בספר שלפנינו, המודחק הריאלי שב אל קדמת הבימה. טענת היסוד של הספר היא כי טקסים וטקסטים מכוּננים על ידי קהילות יהודית ממשיות, ולא על ידי רוחות רפאים. הטקס והטקסט הם מרחבי מאבק על הקיום היהודי. אבל, מאבק זה מתחולל בלב הקיום היהודי הממשי על ידי בני אדם ממשים, שהם בשר ודם, ולא על ידי רוחות רפאים החיים בתוך טקסטים או בספריות. טענות יסוד אלה באות לידי ביטוי בניתוח מפורט, העוסק במשמעותם של טקסים, כטקסטים הנשזרים על ידי בני אדם.  פרופ' אבי שגיא לימד באוניברסיטת בר־אילן והוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן. הוא העורך של סדרת הספרים "פרשנות ותרבות", הרואה אור בהוצאת כרמל. חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומי הפילוסופיה, המחשבה היהודית, חקר השיח וביקורת התרבות. על ספרו עם מולדת וספר זכה פרופ' שגיא בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (2022)....

מסה זו היא בבחינת מורה נבוכים הכרחי לסוגיה הבוערת כיום בציבור הישראלי שקרוע בין מחאה וציות וחלק על שאלות של לגיטימיות, גבולות השלטון ומהות הדמוקרטיה. נוכח משבר פוליטי־חוקתי מתמשך שאלת המחויבות האזרחית הופכת להיות שאלה קיומית. פרופ' אבי שגיא בוחן הצדקות אזרחיות שונות שיש לאי־ציות אזרחי וגורס שאי־ציות בגין הפרת חוקיות הוא חובה אזרחית שמקורה ברעיון ההסכמה החברתית אשר קודמת לשלטון ומתנה אותו. פרופ' אבי שגיא הינו אחד מארבעת מנסחי "מסמך רוח צה"ל" - הקוד האתי המחייב של צה"ל....