» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (16):
A17c,
MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם,
A38A,
רוצה לקרוא,
זלי תקרא בהמשך,
הספרים שקראתי כבר...,
ספרים שאני רוצה לקרא,
מה קראתי.,
ספרים שאקרא,
רוצה ליקרוא ,
הספריה שלי,
נפסלו,
איןבספרייה,
דיגיטליים-"עברית",
הפתיעו דיגיטלית ב"עברית",
רוצה לקרוא :),
עוד ...
|
|
1.
|
|
"פאני, פאני," נשמע קולו של נער הדלפק בסניף ארומה, ולרגע נדהמתי מהיעילות, איך עוד לא הזמנתי וכבר אני מקבלת, אבל אז ניגשה אישה בערך בת גילי, ארוכת שיער בדיוק כמוני, מלווה במבט חם ושומר של גבר שנראה צעיר ממנה, וליד השולחן שלהם ישבה גם ילדה קטנ ושתתה שוקו. בכל זאת, בת דמותי נראתה מודאגת ממני. בבת אחת התחיל הבניין העגול לסחרר אותי במהירות. עוד ניסיתי לגשת לדלפק והתאומה שלי הביטה בי מוטרדת. הצלחתי לבצע פניית פרסה וללכת חזרה אל המעלית. גם לה היה מבט משתאה בעיניים, ואני קראתי את הדאגה: שלא נתבלבל בסיפורים.
סיפוריה של מירי חנוך דומים לשברי מראה בוהקים שבהם מרצדת דמות נשית המשתדלת לשמור על עצמה בתקופה הלא קלה הזאת שנקראת חיים. פעם היא צעירה סוערת שיורדת לסיני, ופעם - אישה עם שיער אפור וזוהר או אמא טרייה שדאגות אין-סוף מכרסמות בה. תמיד היא בודדה, מוטרדת ושובת לב. הגיבורות של חנוך מהלכות ברחובות העיר הגדולה דרוכות ומתוחות כאילו הילכו על פי התהום. בחיוך עצוב ובהומור עצמי הן יודעות - הקטסטרופה בוא תבוא ועליהן להתכונן: לקרוא את מודעות האבל בעיתון, לשים לב לאיחור של הילדה מבית הספר, לזווית החיוך של האהוב. האסון המאיים עליהן - ממשי או מדומיין - מכתיב את הקצב המהיר והסוער של הסיפורים ואת הצלילות הרגשית הבהירה, המזוקקת, שיש ברגעים נדירים של אהבה ואימה....
|
|
2.
|
|
"צירים הם הפעם הראשונה שהוגשתי בבטן את צירוף המילים 'בלתי - הפיך'. לא בריקסטון ולא היקס, צירים אמיתיים, מסודרים, כאלה שמבשרים לידה. ביקשתי מהמיילדת בשקט לבטל הכול. לא רוצה, לא יכולה, כואב לי שהיא לא מתארת לעצמה כמה. אני עוד ילדה קטנה. איפה הלב שלה, איפה כפתור האן - דו כשצריך אותו." "להורים שלום" הוא אוסף סיפורים וטורים קצרים שחלקם פורסמו בטור שבועי ב"עכבר העיר" בשנים 2001 - 1999. מירי חנוך בת 36, עוסקת לסירוגין בכתיבה ודיבור, לרדיו, לעיתונות ולטרוויויה, וכל הזמן אמא לשתי ילדות, כלב, תתול וזוג צבים. תיה עם טבח בין שביתות הזבל בתל אביב. הספר מיועד לכל מי שיש לו, תכף יהיו לו, או חולם על ילדים....
|
|
4.
|
|
אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב אֶת יוֹם שְׁלִישִׁי, כִּי בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי סַבָּא לוֹקֵחַ אוֹתִי מֵהַגַּן. לְסַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ תָּמִיד יָדַיִם חַמּוֹת, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן לִי יָד אֲנִי לֹא מְפַחֵד מִכְּלוּם. אֲפִלּוּ לֹא מֵהַחֹשֶׁךְ. סַבָּא, מוֹרִיס וַאֲנִי הוּא סִפּוּר שׁוֹבֵה לֵב עַל חֲבֵרוּת אַמִּיצָה בֵּין סַבָּא, נֶכֶד וְכֶלֶב, שֶׁמַּפְלִיגִים יַחַד בְּיַם הַדִּמְיוֹן. כְּשֶׁחַיָּבִים לְהִפָּרֵד, הוֹפְכוֹת הַהַפְלָגוֹת הַדִּמְיוֹנִיּוֹת לְזִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים בְּיָם שֶׁל אַהֲבָה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת לְעוֹלָם. זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים שֶׁל מִירִי חֲנוֹךְ, סוֹפֶרֶת, תַּסְרִיטָאִית וּמַחֲזָאִית....
|
|
