#
קראתי שהספר הפך לסידרה מוסרטת תקופתית. היה לי בראש משהו כמו "דאונטון אבי", שנכתבה על ידי תסריטאי לא-תקופתי (אם כי אריסטוקרט אמיתי...) ומתאר את "התקופה" באופן שצופים מהמאה ה 21 יוכלו לעכל בלי לסבול מכאבי בטן. התיאור התקופתי החביב כולל בתוכו ערכים שהתגבשו הרבה אחרי זמנו (העסקה הוגנת של משרתים. יחס שיוויוני לנשים.) ובכן – טעות היתה בידי. <mark>פורד מדוקס פורד</mark>, שלא שמעתי קודם את שמו מעולם, הוא הדבר האמי

איך יודעים שהגיע האביב?
לא,זה לא בגלל הציפורים המצייצות שמעירות אותי בשש בבוקר ביום של בחינה.וזה גם לא בגלל ההתחממות וכולם מתחילים ללכת עם הקצר.כדי לדעת בודאות,שכן,אכן הגיע הקיץ,בואו לבקר בשולחני.טוב,לא חובה בשולחן שלי,כל שולחן כתיבה של תלמיד כיתה י"א או י"ב יהיה מתאים.שימו לב לכמות המחיקות.רואים אותן? חתיכות סיביות ארורות שמקורן במחק הולך ומצטמק.ככל שיש יותר,ככה אפשר לדעת שבעל השולחן יותר מתוסכל

מגיע לי.מגיע לי מגיע לי מגיע לי.הייתי צריך לדעת שמהספר הראשון של הסדרה לא יצא זהב,אז למה שהספר השני יהיה יותר טוב?
אבל כרגיל,ניגנה אצלי המנטרה של זאתי מ"החוליה החלשה" (דבורה מה שמה)-התחלתי ולכן אסיים.נו,אז סיימתי.

בספר המלבב הנ"ל,חוזר הגיבור (הלא) אהוב שלנו טייג'נס,חכם מתמיד ודביל רגשית יותר מאי פעם.<mark>פורד</mark> לקח את משולש האהבה הכי מוזר בתולדות הספרות-טייג'נס,אשתו סילביה והמאהבת של טייג'נס מיס ואנו

אני מניח שחוסר ההתחברות שלי לספר נובע מהכובד האנגלי שלו. ערמות של מילים על מנת להגיע לרעיון. סליחה, אבל לא מתאים לי...