לואיס באיארד

לואיס באיארד

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (42):
ספרים שאני רוצה לקרוא, על המדף וממתין, מעונינת לרכוש ולקרוא, ספרים שמחכים לי, ניסיתי אבל זה לא הלך בינינו., ספרים שאני מתה לקרוא אבל בגלל כמה אנשים (אהמהוריםאהמ) אני לא יכולה....=[, צריכה לקרוא..., ספרות מתורגמת לקרוא , כריכות אהובות, אלי 2013, הופרדו בלידתם, לקריאה עתידית, אמ-מחסן, קראתי , One Eye Symbolism , מתח, מסתורין ואימה , מבצע 6 ספרים ב- 100 ש"ח, הרשימה החמה, רוצה לקרוא, עוד ...
1.
פריז 1818 "לואיס באיארד מפיח רוח חיים בסיפורת ההיסטורית ומתאר לנו את המאה התשע-עשרה כאילו הוא עצמו היה עד למאורעות". - ניו יורק טיימס, סקירת ספרים אז'ן פרנסואה וידוק נמנה עם קומץ מאותן דמויות היסטוריות שהאגדה סביבן מסרבת לדעוך. הוא פעל בתחילת המאה התשע-עשרה בפריז, תחילה כפושע מבריק ולאחר הסבה מקצועית מפתיעה, כבלש משטרה בלתי מנוצח, שלימים אף התמנה לתפקיד הרם, כראש משטרת הביטחון הצרפתי. וידוק, שהכיר אישית את עולם הפשע, ידע לחשוב כפושע, מוחו המבריק פיצח את מזימות הפושעים, וכך הביס כמה מהפושעים החמקמקים הידועים ביותר לשמצה. פריז, 1818. וידוק נדרש לפענח תעלומה מחרידה מהעבר. פרשת היעלמותו המסתורית של הדופין לואי-שארל, בנם של מארי אנטואנט והמלך לואי השישה-עשר. השמעות עומדות על כך שהנער נרצח במגדל השחור, כלא שאין ממנו כל מוצא. שמועות אחרות מתעקשות בעקביות שהדופין הוברח משם ושהוא מוחזק בחיים עד היום. מה באמת עלה בגורלו? מה פשר מעורבותו המוזרה של הקטור, סטודנט עני לרפואה, בחייו של הדופין הנעלם? האם אדם הלוקה באמנזיה, שהתגלה תוך מסע חקירה מלהיב, הוא אכן אותו דופין שהושב מתהום הנשייה? בספרו המגדל השחור אורג באיארד במיומנות אינטריגות פוליטיות, בגידות, תככים וקנוניות בעלילה דרמטית ומרתקת העוסקת בגאולת משפחה, ומבצע קנוניזציה בדמותו הבלתי נשכחת של אז'ן פרנסואה וידוק האימתני, הבלש הגדול הראשון בהיסטוריה. הסופר אונורה דה בלזק הודה כי ביסס את אחת מדמויותיו על-פי קווי אישיותו מעוררת ההשראה. הרומן המגדל השחור משיב לחיים את בלש המשטרה הראשון בעולם, וידוק, גיבור ספרותי שהמתין בשמחה לסופר זה שירים את הכפפה. כשהעלילה המרתקת רווית הדקויות שוצפת בחדרי הארמון ובסמטאות הצדדיות של פריז, מבהיר לנו לואיס באיארד מדוע הוא נמצא בחוד החנית של הסיפורת ההיסטורית בימינו". – מתיו פרל, מועדון דנטה, צילו של פו....

2.
התאבדותו של צוער באקדמיה הצבאית וסט פוינט הופכת מטרגדיה לשערורייה מבעיתה, כשמתברר שלבו של החייל הצעיר נכרת מגופתו. הבלש הניו יורקי הקשיש גאס לאנדור - שמוזמן לפענח את הפרשה - מגייס לעזרתו את אחד הצוערים, משורר צעיר וסוער: אדגר אלן פו. בין השניים נרקמת ידידות מיוחדת. השוטר המצולק מקרבות חולק עם פו הצעיר לא רק חיבה לטיפה המרה, אלא גם בדידות עמוקה ואובדן. לעתים נדמה שהסודות והשקרים שהם מספרים זה לזה נעשים חשובים יותר מן החקירה עצמה. לואיס באיארד טווה רומן מבריק הנטוע ברקע היסטורי ממשי: אדגר אלן פו אכן היה צוער בווסט פוינט ב-1803, ומפקד האקדמיה וסגנו הם דמויות אמיתיות. עיניה התכולות הוא גם מחווה לז'אנר הספרותי שיצר פו: סיפור בלשי גותי, חדור אימה ומלנכוליה, שבו - כדבריו של פו בספר זה - אין נשגב יותר ממותה של אישה יפה. וממש כמו ביצירותיו של פו, גם בעיניה התכולות פתרון התעלומה נמצא כל הזמן ממש מול עינינו - ודווקא משום כך איננו מצליחים להבחין בו... ספריו של לואיס באיארד תורגמו לשפות רבות, ועיניה התכולות זכה להצלחה מסחררת באר"ה. לצד כתיבתו הספרותית מפרסם באיארד מאמרים וביקורות ב"ניו יורק טיימס" ובעיתונים נוספים. . הספר ראה אור בשיתוף הוצאת "עברית"....


לא הצלחתי להמשיך ולקרוא את הדבר הזה. המון מילים, רובן חביבות. המון מלל בלי להגיד כלום. הרבה דריכה במקום. לא מעניין, לא מותח, לא רלוונטי לשום ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
יש בספר הזה קצת מהכל: קצת מתח, קצת היסטוריה, כתיבה מתובלת בהומור ובשנינות וכו'. אבל בגדול- הסיפור לא מתרומם. גם הדמויות לא. ספר חביב, לא יותר ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
המגדל השחור הוא ספר ממש מדהים-אכן(כפי שמופיע בביקורות)ישנה התחושה כי הכותב ממש חיי באותה התקופה ומספר את הסיפור מנקודת מבת זו....יש לו סוף ס... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר טוב, שמתאר בצורה מאיר בצורה מעניינת ומרתקת חלק משעתה האפלה של צרפת. אהבתי אותו כספר מתח וכספר "היסטורי", הבעייה היחידה שיש לי היא שהוא... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
פאריס, 1818. בליבה של העיר שכן פעם מגדל. היה זה משכנם העתיק של האבירים הטמפלרים, לאחר מכן בית סוהר מעורר אימה. המקום המתפורר הטיל את צילו על י... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
לא אהבתי את צורת הכתיבה ואחרי כמה עמודים הפסקתי לקרוא... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ