אין דברים כאלו. לא קיימים יותר סופרים שמסוגלים לכתוב כך.
מעבר לתקופה ולעלילה הפתלתלה, חסרה לי כתיבה כזו. תיאורי רקע, דמויות, אפיונן המוגדש יותר ופחות.
אני מתגעגעת למשהו שהיה שם לפני שנולדתי ולא יחזור יותר.
מה יש לנו כעת? אדגר קרת? דן בראון? הם מצוינים, אבל הסיפורת הישנה שמכונה "הרומן הרומנטי" עולה עליהם בצורה ניכרת.
אם עוד מישהו ישאל אותי איזה ספר חדש אני ממליצה לו אני חושבת שאקח את הספר הזה