“באיזה אופן נכון יותר לתאר את האבסורד שבמלחמה? בתיאור המשתדל להיות אובייקטיבי, כזה שדרך העובדות תובהר מידת הטיפשות והאפסות האנושית, או דווקא דרך סיפור סובייקטיבי, שכמו אומר, ספק מתנצל, שאין דרך אמיתית להבהיר את הזוועה והאימה, ורק במציאת דימוי יש נחמה, צורת תקשורת שמצליחה לנחם. בורכרט בוחר באפשרות השניה. הוא בוחר באפשרות הזאת בעוצמה ודחיסות רבים כל כך, שלפעמים קשה להבין על מה בדיוק הוא מדבר. אבל לאו”
