אבנר הולצמן

אבנר הולצמן

סופר

אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, מופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים וחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. מספריו בעשור האחרון: חיים נחמן ביאליק (מרכז זלמן שזר, 2009); מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מרכז זלמן שזר, 2011); מפתח הלב: אמנות הסיפור של חנוך ברטוב (מוסד ביאליק, 2015); עד הלום: תחנות בספרות העברית (כרמל, 2016); Hayim Nahman Bialik: Poet of Hebrew (Yale University Press, 2017).
» ספרים של אבנר הולצמן שנקראים עכשיו:

הכרת פנים
אבנר הולצמן
1.
גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי היא סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולטים בתולדות ישראל בשדה המחשבה, ההלכה והתרבות. החיבורים מתרכזים בשני תחומים: תולדות החיים והסיפור האנושי, תוך הדגשת חשיבותה של האישיות על רקע זמנה ומקומה; והיצירה הספרותית והרוחנית, תוך הדגשת תכניה, תרומתה הייחודית והשפעתה לדורות. החיבורים עוסקים באישים שפעלו למן העת העתיקה ועד המאה העשרים. מטבע הדברים, לא נכללו בסדרה כל גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי אלא דמויות נבחרות, שתרמו תרומה מכרעת לתרבות ישראל וטבעו חותם ניכר לדורות.מחברי הספרים בסדרה זו הם החוקרים המובהקים בתחומם. עם זאת, הספרים פונים לציבור קוראים רחב ומוגשים בלשון שווה לכל נפש. עורכת הסדרה היא פרופ' אניטה שפירא, וחברי המערכת הם פרופ' משה אידל, פרופ' אברהם גרוסמן, מר צבי יקותיאל ופרופ' יוסף קפלן. העורך הראשון: פרופ' אביעזר רביצקי.חיים נחמן ביאליקסיפור חייו ותולדות יצירתו של חיים נחמן ביאליק נפרשים בספר זה מזוויות ראות שונות. חייו נראים כעלילת ניצחון של יתום אסופי דחוי ומושפל על פצעי ילדותו ועל סביבת גידולו המגבילה, עד שנעשה לא רק לגדול המשוררים אלא למנהיג הסמכותי של התרבות העברית כולה. ואולם זוהי גם עלילה טראגית של דעיכה והיאלמות בגיל צעיר, שכן שירת ביאליק דללה והלכה זמן קצר אחרי שהעפילה לפסגות עילאיות, ושתיקתו הפיוטית המעיקה כוסתה במחצית השנייה של חייו בשלל ערוצים של פעילות ספרותית וציבורית. בד בבד מצטיירים חיי ביאליק ויצירתו כשדה מערכה בין דחפים מנוגדים: מחויבות לענייני הלאום מול כמיהה להתכנסות ברשות היחיד; צורך בביטחונות בורגניים ובקנייני חומר מול התייסרות בכיסופים לאהבה שלא באה; העמקה הרוחנית מפליאה לעומת משיכה להיבטים הארציים של הקיום האנושי. הספר שוזר יחד את כל הקווים הסיפוריים האלה בניסיון להתחקות על סוד כוחה של יצירת ביאליק בימיו ובימינו.אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. חיבר עד כה עשרה ספרי מחקר וערך כשלושים וחמישה קבצים מחקריים ואסופות כתבים של סופרי מופת. מהדורת כתבי ביאליק בעריכתו הופיעה בהוצאת דביר ("השירים", 2004; "הסיפורים", 2008)....

2.
מדוע התעלמו הספרות והעיתונות העברית, עד שנות השמונים של המאה הי``ט, מפריצתם המרשימה של ציירים ופסלים יהודים אל מרכז הזירה של האמנות האירופית? וכיצד קרה, שבתוך שנים ספורות התהפכה התמונה, ודיונים נרחבים בנושא זה גדשו את הבמות הספרותיות? מה היה מקומה של האמנות הפלסטית בחזון התרבות העברית של הוגי הציונות? באיזה אופן ניסה מרטין בובר לזהות ``סגנון יהודי`` ייחודי בציור? ולמה באמת התכוון שאול טשרניחובסקי בשירו ``לנוכח פסל אפולו``? מדוע גילתה הספרות העברית חיבה מיוחדת ליצירותיהם של מיכאלאנג`לו ורמברנדט? ומה גרם לכך שדווקא ציור החמניות של ואן גוך נתלה על קירותיהם של אלפי בתים ב``ארץ ישראל העובדת``? מהו סוד קסמו של ``הצעקה``, ציורו של אדוארד מונק, בעיניהם של סופרי ישראל כבר מאה שנה ויותר? ומדוע כה התקשתה הביקורת בכלל, והביקורת העברית בפרט, להסביר מהו אימפרסיוניזם בספרות? אלה אחדות מהשאלות שספר חדשני זה מנסה להשיב עליהן, כחלק מדיון מקיף בפרשת עמידתה של הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית בדורות האחרונים. הספר מוקדש לתיאורם של שני תהליכים עוקבים. הראשון הוא תהליך הכשרת הלבבות לאמץ את האמנות הפלסטית אל התרבות העברית החדשה, ולהפוך אותה מ``אחר`` חשוד וזר לחלק טבעי מתמונת העולם העברית והישראלית, תוך התגברות על העכבות היהודיות המסתוריות הכרוכות במגע עם אובייקטים אמנותיים חזותיים. התהליך השני מתרחש כיום ביצירת שירה וסיפורת רבות, המתבוננות באמנות החזותית ומייצגות אותה במגוון של דרכים, רמות והיבטים. נוכחות מאסיוויות זו של ציורים ופסלים ויוצריהם על דפי הספרות מסמנת את השלמתו של מהלך שבתוכו שימשה הספרות העברית ציר מרכזי בגיבושה של זהות יהודית חילונית, ונעשתה מוקד של תרבות עשירה וחיונית. פרופ` אבנר הולצמן מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד על ``גנזי מיכה יוסף``, ארכיון ברדיצ`בסקי בחולון. מספריו: אביגדור המאירי וספרות המלחמה (1986); הסיפור העברי בראשית המאה העשרים (1993); אל הקרע שבלב - מיכה יוסף ברדיצ`בסקי: שנות הצמיחה (1995); ספרות ואמנות פלסטית (1997)....

3.
ספר ``תמונה לנגד עיני`` מורכב מחמש מסות מחקר שהן גם סיפורים אנושיים דוקומנטריים, המבקשים לשחזר במלוא החיוניות כמה פיסות ממרקם החיים היהודיים באירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. כל סיפור כזה נפתח ב``קריאה`` רגישה ומדוקדקת של תצלום, המשמש כעין פתח כניסה לעולם המגולם בו. סביב התצלום נארגים מקורות חזותיים, תיעודיים וספרותיים עשירים, המאפשרים להקים לתחייה את תמונת העבר על פרטיה ומכלוליה. רצף הפרקים כולו, על קשרי-הקשרים הנטווים בתוכו, מוליך ממזרח-אירופה של שנת 1900, ערש הספרות העברית המודרנית, דרך שנות החורבן, אל ישראל של ימינו, המרכז החי היחיד של התרבות העברית האמור לשמר גם את נכסי הרוח של דורות עברו. מגמתו של הספר היא, לפיכך, ציונית מובהקת, וביסודו הדבקות במטבע הלשון הברנרי ``אין מקום אחר``. אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. `בין ספריו: אל הקרע שבלב: מיכה יוסף ברדיצ`בסקי ? שנות הצמיחה (1955); מלאכת מחשבת ? תחיית האומה: הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית (1999)....

4.
מושג היא סידרה של ספרי מבוא המיועדת לקהל הרחב, ומטרתה להציג את המילון המגוון של הפואטיקה וביקורת הספרות בת ימינו בשלושה תחומים: מושגי יסוד, ז`אנרים וזרמים. אלה ייבחנו על רקע קרקע צמיחתם הראשונית - בתרבות העברית, בתרבות האירופית, בתרבות הערבית וכו` - וייסקרו או יודגמו, במידת האפשר, על פי התפתחותם בחטיבות המתאימות של הספרות העברית לדורותיה, מהמקרא ועד ימינו. הסדרה פונה הן לקהל המקצועי והן למשכילים ``סתם``, אוהבי ספרות, סטודנטים, תלמידי תיכון ומורים. לפיכך היא חותרת לבהירות הכתיבה ולפשטות הביטוי, מבלי לוותר על הדיוק ועל המינוח המדעי. התהייה על הדומה והשונה בין הספרות לאמנות הפלסטית העסיקה חוגים ואמנים מאז העת העתיקה, אך הגיעה לשיאיה בדור האחרון, שבו הסתעף מאוד העיסוק המעשי והתיאורטי בהשוואת האמנויות ובשילובן. ספר זה הוא ניסיון ראשון להציג לקורא העברי את ההתבוננות המשווה ביצירות מילוליות וחזותיות, כתחום מחקר וכשיטת עיון. חלקו הראשון עוקב אחר תולדותיה, גלגוליה ואפשרויותיה המגוונות של ההשוואה הבין אומנותית. חלקו השני דן בשלוש סוגיות נבחרות: דרכי עיצובם של הזמן והמרחב בספרות ובציור; אופן ייצוגם של היבטים חושיים חזותיים לעומת מהויות מופשטות בשתי האמנויות; טיבם של תנועות וזרמים המשמשים זירות קונקרטיות לקיומו של המפגש הבין אמנותי. הספר כולו מבוסס על ההנחה שלכל אחת מן האמנויות תחום מחיה ראשוני, שבו מתממשות באופן טבעי סגולותיה הייחודיות, אך בד בבד קיימת בה השאיפה לפרוץ את גבולותיה על ידי שאילה, אימוץ והפנמה של מאפיינים המשתייכים באופן טבעי לאמנויות אחרות. במונחים אנושיים אפשר לתאר זאת כיחסים של קינאה ותחרות המולידים הפריה הדדית, משום שניסיונותיהן של האמנויות השונות לנהוג כביכול בניגוד לטבען גורמים דווקא להתחדשות, לפריצת דרך ולעתים אפילו למהפכות פואטיות. אבנר הולצמן הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. מספריו: אביגדור המאירי וספרות המלחמה (1986); הכרת פנים - מסות על מ``י ברדיצ`בסקי (1993); אל הקרע שבלב - מ``י ברדיצ`בסקי: שנות הצמיחה (1995)....

5.
זה יותר ממאה שנים נמשך העיון הביקורתי במפעלו הרוחני של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921 - 1865) מתוך הכרה במעמדו כאחד מנדבכי היסוד של הספרות העברית החדשה וחוליית מפתח בצמיחתה של זהות יהודית חילונית על סף המאה העשרים. בכרך זה מזומנת לקורא הארה רב - צדדית של יצירת ברדיצ'בסקי לאגפיה והיבטיה השונים, מהם שזוכים לטיפול מחקרי ראשון ומהם שזוכים לפרשנות חדשנית. בפתח הכרך פרסום ראשון, מן הארכיון, של מאה ממכתביו המוקדמים החושפים באופן ישיר ואינטימי את שלבי צמיחתו מבחור - ישיבה משכיל לסופר מודרני המיטלטל בין שורשיו המסורתיים לשאיפותיו המהפכניות. בחמישה - עשר המחקרים החדשים שנכללו כאן מצויים עיונים ממוקדים בסיפור יחיד (נורית גוברין ואהרן קומם על הסיפור "ההפסקה") במוטיב חוזר (מנוחה גלבוע ודוד יעקבסון על ייצוגה של הנצרות ועל מבנה הגנאלוגיה ברומן "מרים"), בטכניקות תיאור וסיפור (יצחק בן - מרדכי וחנה הרציג על תחבולות המסירה של המספר הברדיצ'בסקאי) או בפרשה ביוגרפית מסוימת (רות שנפלד על יחסי ביאליק וברדיצ'בסקי). מאמרים אחרים מתמודדים עם מכלולים רחבים ביצירתו (שמואל ורסס על מקומה של החסידות בעולמו על פי חיבורו הגנוז על רבי ישראל בעל שם טוב; שלמה אהרנסון על זיקתו לדוקטרינת הרצון הגרמנית; רינה בן - שחר על עיצוב הלשון בסיפוריו), ומציעים מפתחות שונים אל עולמו הסבוך (צפורה כגן על העיקרון האנתולוגי ככוח המניע חלקים רחבים ביצירתו; בעז ערפלי על המבע המשולב כעיקרון משמעותי בכתיבתו; צפרירה דין על התמורות בזיקתו להיסטוריה כמפתח לתורת "שינוי ערכין" שלו; אבנר הולצמן על תפיסחו הדתית המנוסחת בספרו "חורב" כמנוף להבנת יצירתו המאחרת; עדי צמח על רישומה של הפילוסופיה המודרנית בעולם החידתי האבסורדי המעוצב ברומן "מרים"). כל אלה יחדיו מקדמים את חקר ברדיצ'בסקי עוד שלב אחד ופותחים פתח להמשך העיון ביצירתו מבסיס אינפורמטיבי ומושגי עשיר ומוצק יותר....

6.
הספר מפת דרנ*ם מציע מבט פנורמי מקיף עי הסיפורת הישראלית כיום. בצד נוספר נוסות עקרוניות כלליות כונסו בו כמאה ושלושים רשימות ביקורת, הדנות בפירוט במבחר רחב מיצירות הפרוזה שראו אור מאז שנת 1987. מן הספר מצטיירת הסיפורת הישראלית העכשווית כמערבת עשירה ומגוונת, המבילה את ס' יזהר בן השמונים ושמונה בצד אבנר שביט בן העשרים, והנותנת ביטוי לאתוסים של "דור תש"ח" ושל עידן האינטרנט גם יחד. בין הסופרים הנדונים כאן כלולים יוצרים מרנזיים ומתמידים בצד נוחברים שהבליחו לשעה קלה ונעלמו; גברים ונשים; הטרוסקסואלים והונווסקסואלים; חילוניים ודתיים; אשכנזים ומזרחיים; שמרנים וחדשנים; בני הארץ ועולים - מהגרים; אזוטריים ופופולריים; אליטיסטיים וממוסחרים; פרוזאיקונים מובהקים ומשוררים שניסו כוחם בפרוזה; מעורבים פוליטית ונוסתגרים בדל"ת אמותיהם. ריבוי זה של קולות, מיגזרים וקבוצות - זהות בונה מרחב ספרותי פתוח ופלורליסטי ללא תקדים בתנניו, בצורותיו ובעמדותיו האידיאולוגיות, שאינו מחויב עוד לעלילת - על הגמונית או למסורת תרבותית מוצקה. מבחינה זו משקפת הסיפורת בעוצמה את תהליבי הפירוק והקיטוב בחברה הישראלית, המאבדת והולבת את הקשר אל עברה ככל שהיא מתרחקת מן המיתוסים המבוננים שלה. אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב. רשינוות הביקורת שלו הופיעו בעיקר במדורי הספרות של ורועות אחרונות והארץ1 והושמעו נשיחות - רדיו בקול ישראל. מספריו האחרונים: מלאכת מחשבת - תחיית האומה: הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית תמונה לנגד עימ ~ןס~וג הספר והחיים - מסות על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (ג200)....

7.
8.
9.
ספר זה מורכב משבע - עשרה מסות מחקר החושפות פנים שונות בחייו, בכתיבתו ובעולמו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865 - 1921), מחשובי יוצריה של הספרות העברית החדשה ומראשי מבססיה של הלאומיות העברית החילונית. אחדים מפרקיו מגוללים מהלכים משמעותיים בחייו שטבעו את חותמם ביצירתו. פרקים אחרים מוקדשים לעיון בכתיבתו הסיפורית התלת - לשונית, לבחינת עמדותיו ודעותיו בסוגיות - יסוד בחיים ובספרות, ולשרטוט מסכת הקשיים האישיים והספרותיים בינו לבין סופרים והוגים מבני זמנו או מבין המאוחרים יותר, מפרידריך ניטשה עד עמוס עוז. ביסודם של פרקי הספר מונחת תפיסה מחקרית, הרואה את חייו של ברדיצ'בסקי ואת יצירתו כמכלול מורכב אחד, שהבנתו מותנית בהיכרות שלמה עם שלביו המתחלפים ואגפיו המסועפים - סיפורת, מסה וביקורת, עיבוד אגדות וכינוסן ומחקרי קדמוניות. שם הספר - כשם אחד ממאמריו המוקדמים של ברדיצ'בסקי - מבטא אחד מן הפרדוקסים העמוקים בדמותו של האיש, שהעמיד במרכז הגותו וסיפוריו את מושג החיים בבחינת מימוש רגשי - ארוטי של יצרים ראשוניים, אך בעצמו הערה את כל כוחותיו ומתחיו הפנימיים אל מפעלו הספרותי, וחי כל ימיו חיי עיון למדניים מובדלים, מוקף ספרים וכתבי - יד, צולל אל חידות ראשיתו של עם ישראל בימי קדם ובד בבד מנסה לתעד ולפענח את הויייתה של סביבת מוצאו החסידית האוקראינית, שממנה לא ניתק ברוחו עד יומו האחרון. אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב, ומופקד על "גנזי מיכה יוסף", ארכיון ברדיצ'בסקי בחולון. מספריו האחרונים: ספרים ואמנות פלסטית (1997); מלאכת מחשבת - תחיית האומה (1999); תמונה לנגד עיני (2002)....

10.
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921-1865) כבש בסערה את מקומו בספרות ובהגות העברית על סף המאה העשרים. הוויכוח שניהל עם אחד-העם בתביעה להרחבת גבולותיה של התרבות הלאומית; הסיפורים החדשניים שעיצב בהם את דיוקנו של גיבור הדור, הצעיר התלוש הניצב על פרשת דרכים; תורת 'שינוי ערכים' שפיתח, הקוראת לחזרה אל מקורות עבריים קדם-גלותיים ולטיפוחם של ערכי יופי וגבורת גוף כתחליף לרוחניות היהודית המסורתית – כל אלה טבעו חותם עז בבני זמנו. ואולם תיוגים מקובלים אלה רחוקים מלמַצוֹת את עולמו המורכב ורב הגוונים והסתירות של ברדיצ'בסקי. ספר זה מתאר את רצף האירועים שהפך את בנו של רב חסיד מעיירה אוקראינית קטנה למהפכן ספרות מסעיר ומשפיע. בד בבד הוא מתחקה אחר הדרמה הרוחנית רבת המערכות שטלטלה את ברדיצ'בסקי בעולמות מחשבה ובמרחבי תרבות במזרח אירופה ובמערבה, ומשרטט את דמותו החקרנית והספקנית של מי שביאליק הכריז עליו בהערצה: 'אין כמוהו חופשי-הרוח לגמרי, לגמרי'. אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. חוקר מובהק של יצירת ברדיצ'בסקי, עורך המהדורה המלאה של כתביו המתפרסמת מאז שנת 1996 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ומופקד על ארכיונו, 'גנזי מיכה יוסף' בחולון. בסדרה זו חיבר את הספר על חיים נחמן ביאליק (תשס"ט)....

11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
משהו מן הנוכחות המתמשכת של גורדון, ברדיצ'בסקי וברנר, שלושתם יחד וכל אחד לחוד, בתרבות העברית בזמנם ובזמננו, משתקף בארבעה-עשר המחקרים שכונסו כאן ובשלושה פרקי המקורות המצורפים להם. אחד מן המקורות, התרגום של גורדון לחיבורו של טולסטוי 'מהי אמנות', מתפרסם לראשונה. מחברי המאמרים: אהוד לוז, בעז ערפלי, יעקב גולומב, אבנר הולצמן, יצחק בן-מרדכי, חמוטל בר-יוסף, רינה לפידוס, מאיה ערד, מאיר חזן, אליעזר שביד, שלום רצבי, גדעון כ"ץ, מרדכי זעירא, צבי צמרת. ...

21.
ספר זה משרטט את דיוקנאותיהם של עשרים מחוקרי הספרות העברית, בתוכם מראשי המדברים בתחום זה בזמננו כגון שמואל ורסס, גרשון שקד, דן מירון, מנחם ברינקר, נורית גוברין, בעז ערפלי, ועד אריאל הירשפלד ויגאל שוורץ. עריכת הפרקים על־פי סדר שנות הלידה של גיבוריהם ממחישה את חילופי הגישות והטעמים בחקר הספרות, אך גם את קווי השיתוף וההמשכיות בין חוקרים בני דורות שונים. בין הקווים המשותפים האלה: השאיפה לדעת הרבה ככל הניתן על מושא המחקר יחד עם מוּדעוּת לחלקיותו ולמגבלותיו של הידע, וכן קשר אמיץ בין המתחים הרוחניים המניעים את החוקר לבין הספרות שהוא דן בה. כל פרק ממחיש בדרכו גם את הזיקה המורכבת בין חקר הספרות העברית לבין המהפכה הציונית ותוצריה. הספר בכללותו מבקש לחשוף עולם מחשבתי חי ומסעיר, שמי שבוחר להקדיש לו את חייו עשוי להפיק ממנו את כל הטעמים....


תמונה כחלון לזיכרון את דינה סמדר הכרתי בכפר סבא, כציירת שאחת מתערוכות ציוריה המרגשות, הייתה צילומים ישנים ואישיים, המודפסים על גבי קנבס... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ