זה יותר ממאה שנים נמשך העיון הביקורתי במפעלו הרוחני של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921 - 1865) מתוך הכרה במעמדו כאחד מנדבכי היסוד של הספרות העברית החדשה וחוליית מפתח בצמיחתה של זהות יהודית חילונית על סף המאה העשרים. בכרך זה מזומנת לקורא הארה רב - צדדית של יצירת ברדיצ'בסקי לאגפיה והיבטיה השונים, מהם שזוכים לטיפול מחקרי ראשון ומהם שזוכים לפרשנות חדשנית. בפתח הכרך פרסום ראשון, מן הארכיון, של מאה ממכתביו המוקדמים החושפים באופן ישיר ואינטימי את שלבי צמיחתו מבחור - ישיבה משכיל לסופר מודרני המיטלטל בין שורשיו המסורתיים לשאיפותיו המהפכניות. בחמישה - עשר המחקרים החדשים שנכללו כאן מצויים עיונים ממוקדים בסיפור יחיד (נורית גוברין ואהרן קומם על הסיפור "ההפסקה") במוטיב חוזר (מנוחה גלבוע ודוד יעקבסון על ייצוגה של הנצרות ועל מבנה הגנאלוגיה ברומן "מרים"), בטכניקות תיאור וסיפור (יצחק בן - מרדכי וחנה הרציג על תחבולות המסירה של המספר הברדיצ'בסקאי) או בפרשה ביוגרפית מסוימת (רות שנפלד על יחסי ביאליק וברדיצ'בסקי). מאמרים אחרים מתמודדים עם מכלולים רחבים ביצירתו (שמואל ורסס על מקומה של החסידות בעולמו על פי חיבורו הגנוז על רבי ישראל בעל שם טוב; שלמה אהרנסון על זיקתו לדוקטרינת הרצון הגרמנית; רינה בן - שחר על עיצוב הלשון בסיפוריו), ומציעים מפתחות שונים אל עולמו הסבוך (צפורה כגן על העיקרון האנתולוגי ככוח המניע חלקים רחבים ביצירתו; בעז ערפלי על המבע המשולב כעיקרון משמעותי בכתיבתו; צפרירה דין על התמורות בזיקתו להיסטוריה כמפתח לתורת "שינוי ערכין" שלו; אבנר הולצמן על תפיסחו הדתית המנוסחת בספרו "חורב" כמנוף להבנת יצירתו המאחרת; עדי צמח על רישומה של הפילוסופיה המודרנית בעולם החידתי האבסורדי המעוצב ברומן "מרים"). כל אלה יחדיו מקדמים את חקר ברדיצ'בסקי עוד שלב אחד ופותחים פתח להמשך העיון ביצירתו מבסיס אינפורמטיבי ומושגי עשיר ומוצק יותר.

אבנר הולצמן

אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, מופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים וחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. מספריו בעשור האחרון: חיים נחמן ביאליק (מרכז זלמן שזר, 2009); מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מרכז זלמן שזר, 201... המשך לקרוא

שם הספר
ספרות ואומנות פלסטית
מלאכת מחשבת תחיית האומה
הכרת פנים
אל הקרע שבלב - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: שנות הצמיחה