“את הספר הזה קראתי אחרי "המרד", ספרו המונומנטלי של מנחם בגין. "המרד" השאיר עלי רושם עז, ומה יותר טבעי מלהמשיך ולקרוא את האוטוביוגרפיה של מפקד המחתרת האחות, הלח"י?
אולם כגודל ציפיותיי, כך גדלה גם אכזבתי. הספר הזה שונה כל כך מ"המרד", שאני בספק אם ניתן בכלל לשייך אותם לאותו ז'אנר; בגין עסק אך ורק בתקופה הסוערת של המרד בבריטים, ואילו שמיר מתאר חיים שלמים, שלמרות היותם מלאי עשייה - לא תמיד מעניינים באו”