“איך שיאקובוס קמבנליס הגיע למאוטהאוזן תפס אותו ספרדי אחד ואמר לו שבשביל לשרוד הוא יצטרך לגדל קרום של שיגעון סביב המוח. בלי זה הוא לא יצליח. הקרום של השגעון זה גם לחשוב שכל השאר משוגעים יעני לא לחפש הגיון ולא לשאול כל הזמן למה זה ככה ולמה זה ככה ולמה צריך לקרות לי ככה וככה. לקבל מה שיש. עם הקרום שגידל והרבה הרבה מזל יאקובוס קמבנליס נשאר חי במאוטהאוזן משנת 43 ועד ששחררו את המחנה בחודש מאי 1945. הסיפו”

“לא אכתוב ביקורת "הייתי עציר במחנה הריכוז של האס-אס במאוטהוזן מקיץ 1943 ועד סוף המלחמה. מאז עברו עשרים שנה, ורק עכשיו אני מרגיש כי ביכולתי לגעת בחלק הזה בחיי, ובחיי כה רבים אחרים, ולהעלותו על הכתב היום, כשאני רואה את ה"פגישה" בין ה"עבר" וה "הווה" מתבהרים לי דברים שלא הבנתי. אולי אני מבין אותם עכשיו... סיפור הדברים מלווה את המשוחררים עד היום שבו יצאו לדרכם אל חייהם החדשים באירופה שלאחר המלחמה”

“סיפור אמיתי נוגע ללב ומרגש עד דמעות אשר נכתב בשנת 1963 ע"י הסופר היווני כ- 20 שנה אחרי שהיה עציר במחנה ההשמדה האס-אס מאוטהאוזן מקיץ 1943 ועד סוף המלחמה בשנת 1945. התחלתי לקרא את הספר ומיד התחברתי ורותקתי אליו כי אי אפשר שלא להזדהות מעומק הלב עם הסופר במאבק ההישרדות שניהל בשנות שהייתו במחנה. ישנם ספרי שואה רבים , חלק מהם קראתי בעניין רב . המיוחד בספר זה הוא סגנון הכתיבה האגדי משהו . הסופר”

“איך שיאקובוס קמבנליס הגיע למאוטהאוזן תפס אותו ספרדי אחד ואמר לו שבשביל לשרוד הוא יצטרך לגדל קרום של שיגעון סביב המוח. בלי זה הוא לא יצליח. הקרום של השגעון זה גם לחשוב שכל השאר משוגעים יעני לא לחפש הגיון ולא לשאול כל הזמן למה זה ככה ולמה זה ככה ולמה צריך לקרות לי ככה וככה. לקבל מה שיש. עם הקרום שגידל והרבה הרבה מזל יאקובוס קמבנליס נשאר חי במאוטהאוזן משנת 43 ועד ששחררו את המחנה בחודש מאי 1945. הסיפו”

“לא אכתוב ביקורת "הייתי עציר במחנה הריכוז של האס-אס במאוטהוזן מקיץ 1943 ועד סוף המלחמה. מאז עברו עשרים שנה, ורק עכשיו אני מרגיש כי ביכולתי לגעת בחלק הזה בחיי, ובחיי כה רבים אחרים, ולהעלותו על הכתב היום, כשאני רואה את ה"פגישה" בין ה"עבר" וה "הווה" מתבהרים לי דברים שלא הבנתי. אולי אני מבין אותם עכשיו... סיפור הדברים מלווה את המשוחררים עד היום שבו יצאו לדרכם אל חייהם החדשים באירופה שלאחר המלחמה”

“סיפור אמיתי נוגע ללב ומרגש עד דמעות אשר נכתב בשנת 1963 ע"י הסופר היווני כ- 20 שנה אחרי שהיה עציר במחנה ההשמדה האס-אס מאוטהאוזן מקיץ 1943 ועד סוף המלחמה בשנת 1945. התחלתי לקרא את הספר ומיד התחברתי ורותקתי אליו כי אי אפשר שלא להזדהות מעומק הלב עם הסופר במאבק ההישרדות שניהל בשנות שהייתו במחנה. ישנם ספרי שואה רבים , חלק מהם קראתי בעניין רב . המיוחד בספר זה הוא סגנון הכתיבה האגדי משהו . הסופר”