“לכל אחד יש פנטזיה משלו על הגיהינום. קצת לפני 1984 שהייתה, למי שהיה שם וזוכר, המקבילה הגרגוריאנית לתשמ"ד, הייתי צעירה מספיק בשביל לדמיין לבה רותחת, פטריות גרעיניות ומוות בטרם עת. הגיהינום שלי היה גן עדן לפעלולני אש וגופרית. לכן כשקראתי, קצת מאוחר יותר, את 1984 של אורוול קצת התאכזבתי מהאפרוריות של משטרת המחשבות. כובדה של הטרגדיה נחת עלי באיחור קל. אין גיהינום אפל יותר מהאפרוריות והאכזריות של משטרת”

“פעם מזמן.. לפני הרבה הרבה שנים על המדף השלישי משמאל עמד ספר חביב בשם "בורא העולמות". ובו סופר על רוברט וולף מורה לשפות קלסיות בדימוס הפותח דלת של ארון (אופס..) בבית חדש בשכונה חדשה, במהלך חיפוש דירה חדשה לקניה, ומוצא בו עולם אחר. שמיים ירוקים מבהיקים שמש חמה וים במרחק.. מזועזע לחלוטין הוא טורק את הדלת ונמלט.. הוא חושש שזו הזיה אך בלילה ההוא מתגנב שוב אל הבית הריק כדי לבדוק שמא בכל זאת המקום קיי”

“דמיינו עולם שבו קמים לתחייה כל בני האדם שאי פעם חיו. לא חסר להם דבר - אוכל, שתייה, סמים, סיגריות, אלכוהול וכיוצ"ב. וגם אם הם מתים שוב, הם ממשיכים לקום לתחייה. הנפש לעולם לא מתה. כולם חיים עם כולם. נוצרים עם יהודים עם מוסלמים. בבלים מהמאה ה-20 לפנה"ס עם צרפתים מהמאה ה-20 וכן הלאה. גם העולם שבו הם קמים לתחייה נוח מאד למחייה. לכאורה, עולם מושלם? נכון? אז זהו. שלא. ספר מרתק שלא ניתן להפסיק לחשוב על”

“עולמיום הוא אחד מספרי המדע בדיוני שלטעמי מצליחים גם ברמת הרעיון, וגם ברמת היישום. הרעיון מבריק, מקורי לזמנו. מצליח להיות גם ספר מתח ועלילה וגם לגעת בכמיהות הבסיסיות של האדם: הרצון לגבור על המוות, להיות חופשי ולאהוב. ממליץ בחום. נ.ב: אני מבדיל בין ספר בעל ערך, לספר בעל ערך מוסף. ספר בעל ערך הוא ספר שיש סיבה טובה לקרוא אותו: מעניין, כיף, מותח, מעביר את הזמן, מלמד וכד. ספר בעל ערך מוסף הוא ספר שאני”

“לכל אחד יש פנטזיה משלו על הגיהינום. קצת לפני 1984 שהייתה, למי שהיה שם וזוכר, המקבילה הגרגוריאנית לתשמ"ד, הייתי צעירה מספיק בשביל לדמיין לבה רותחת, פטריות גרעיניות ומוות בטרם עת. הגיהינום שלי היה גן עדן לפעלולני אש וגופרית. לכן כשקראתי, קצת מאוחר יותר, את 1984 של אורוול קצת התאכזבתי מהאפרוריות של משטרת המחשבות. כובדה של הטרגדיה נחת עלי באיחור קל. אין גיהינום אפל יותר מהאפרוריות והאכזריות של משטרת”

“פעם מזמן.. לפני הרבה הרבה שנים על המדף השלישי משמאל עמד ספר חביב בשם "בורא העולמות". ובו סופר על רוברט וולף מורה לשפות קלסיות בדימוס הפותח דלת של ארון (אופס..) בבית חדש בשכונה חדשה, במהלך חיפוש דירה חדשה לקניה, ומוצא בו עולם אחר. שמיים ירוקים מבהיקים שמש חמה וים במרחק.. מזועזע לחלוטין הוא טורק את הדלת ונמלט.. הוא חושש שזו הזיה אך בלילה ההוא מתגנב שוב אל הבית הריק כדי לבדוק שמא בכל זאת המקום קיי”

“דמיינו עולם שבו קמים לתחייה כל בני האדם שאי פעם חיו. לא חסר להם דבר - אוכל, שתייה, סמים, סיגריות, אלכוהול וכיוצ"ב. וגם אם הם מתים שוב, הם ממשיכים לקום לתחייה. הנפש לעולם לא מתה. כולם חיים עם כולם. נוצרים עם יהודים עם מוסלמים. בבלים מהמאה ה-20 לפנה"ס עם צרפתים מהמאה ה-20 וכן הלאה. גם העולם שבו הם קמים לתחייה נוח מאד למחייה. לכאורה, עולם מושלם? נכון? אז זהו. שלא. ספר מרתק שלא ניתן להפסיק לחשוב על”

“עולמיום הוא אחד מספרי המדע בדיוני שלטעמי מצליחים גם ברמת הרעיון, וגם ברמת היישום. הרעיון מבריק, מקורי לזמנו. מצליח להיות גם ספר מתח ועלילה וגם לגעת בכמיהות הבסיסיות של האדם: הרצון לגבור על המוות, להיות חופשי ולאהוב. ממליץ בחום. נ.ב: אני מבדיל בין ספר בעל ערך, לספר בעל ערך מוסף. ספר בעל ערך הוא ספר שיש סיבה טובה לקרוא אותו: מעניין, כיף, מותח, מעביר את הזמן, מלמד וכד. ספר בעל ערך מוסף הוא ספר שאני”