“מיהו גבריאל תירוש, מין אדם ושם מוצלח שכזה? אם נתחיל מהליהוק למיני סידרה הכל ילך חלק יותר, וגבריאל תירוש אוהב שהכל הולך חלק. איתי טיראן יופיע לפנינו בדמותו של גבריאל תירוש, מורה צעיר בשנות העשרים לחייו, שמילא מקום מורה אחר להיסטוריה בגימנסיה הירושלמית המיוחסת, אותה גימנסיה שבני האליטה מילאו את כיתותיה ומוריה מבוגרים וקצת עייפים. את תפקיד המספר ימלא שחר טבוך. גבריאל תירוש מצית את הדמיון. הכל קם לתח”

“פרשת גבריאל תירוש הוא סיפור מקסים עם ניחוח של תמימות נעורים ושורשיות של ארץ ישראל של לפני קום המדינה. סיפור על מורה כריזמטי, כזה שכולנו היינו רוצים שיהיה לנו, שמקבץ סביבו ארבעה מתלמידיו ומשנה את חייהם לבלי הכר. גבריאל תירוש, עולה מגרמניה שבא לקיבוץ ועבד במסגריה, מחליט כעבוד זמן לא רב לעזוב להוראה באומרו לידידתו: 'מספיק לחשל ברזל, יש לחשל נשמות'. וכך אכן היה. את תלמידיו הנבחרים הוא מאמן בשדאות ובנ”

“איזו עברית!!! ספורם של נערים ונערות בתקופה שבה הציונות היתה לא רק מהלשון לחוץ. שציונות היתה ציונות. לקח הסופר והמשורר הנפלא יצחק שלו מנוחתו עדן את גיבוריו למסע הרפתקני ערכי שנראה היום אולי נאיבי אבל כשנכתב היו הדברים כלל לא נאיבים ולכן בני הנוער וגם המבוגרים אהבו את כתיבתו. גיבוריו מגוייסים מבית הספר התיכון על ידי מורה להסטוריה נערץ. ומאחר שהשנים הן לפני קום המדינה והבריטים אז בארץ וכל אחד מבין”

“יש סיפורים שהם לא בדיוק עצובים. אני לא יודע איך להגדיר אותם, אז אני פשוט אביא דוגמאות - הסיפור הקצר שקיעה, הקומדיה האנושית, הנובלה כלבי יהלום, ג'ונתן ליווינגסטון השחף, אוניית המגדלור, ועוד. זה ספרים וסיפורים שמסיימים באנחה ואז צריך לקחת הפסקה ולחשוב. לפעמים הסיפורים האלה מכניסים אותי למצב של מחסום קריאה. זה לא בדיוק כי הם עצובים, לקומדיה האנושית יש סוף שמח. זה סוף כבד, סוף שדורש מחשבה, אבל סוף שמח”

“מיהו גבריאל תירוש, מין אדם ושם מוצלח שכזה? אם נתחיל מהליהוק למיני סידרה הכל ילך חלק יותר, וגבריאל תירוש אוהב שהכל הולך חלק. איתי טיראן יופיע לפנינו בדמותו של גבריאל תירוש, מורה צעיר בשנות העשרים לחייו, שמילא מקום מורה אחר להיסטוריה בגימנסיה הירושלמית המיוחסת, אותה גימנסיה שבני האליטה מילאו את כיתותיה ומוריה מבוגרים וקצת עייפים. את תפקיד המספר ימלא שחר טבוך. גבריאל תירוש מצית את הדמיון. הכל קם לתח”

“פרשת גבריאל תירוש הוא סיפור מקסים עם ניחוח של תמימות נעורים ושורשיות של ארץ ישראל של לפני קום המדינה. סיפור על מורה כריזמטי, כזה שכולנו היינו רוצים שיהיה לנו, שמקבץ סביבו ארבעה מתלמידיו ומשנה את חייהם לבלי הכר. גבריאל תירוש, עולה מגרמניה שבא לקיבוץ ועבד במסגריה, מחליט כעבוד זמן לא רב לעזוב להוראה באומרו לידידתו: 'מספיק לחשל ברזל, יש לחשל נשמות'. וכך אכן היה. את תלמידיו הנבחרים הוא מאמן בשדאות ובנ”

“איזו עברית!!! ספורם של נערים ונערות בתקופה שבה הציונות היתה לא רק מהלשון לחוץ. שציונות היתה ציונות. לקח הסופר והמשורר הנפלא יצחק שלו מנוחתו עדן את גיבוריו למסע הרפתקני ערכי שנראה היום אולי נאיבי אבל כשנכתב היו הדברים כלל לא נאיבים ולכן בני הנוער וגם המבוגרים אהבו את כתיבתו. גיבוריו מגוייסים מבית הספר התיכון על ידי מורה להסטוריה נערץ. ומאחר שהשנים הן לפני קום המדינה והבריטים אז בארץ וכל אחד מבין”

“יש סיפורים שהם לא בדיוק עצובים. אני לא יודע איך להגדיר אותם, אז אני פשוט אביא דוגמאות - הסיפור הקצר שקיעה, הקומדיה האנושית, הנובלה כלבי יהלום, ג'ונתן ליווינגסטון השחף, אוניית המגדלור, ועוד. זה ספרים וסיפורים שמסיימים באנחה ואז צריך לקחת הפסקה ולחשוב. לפעמים הסיפורים האלה מכניסים אותי למצב של מחסום קריאה. זה לא בדיוק כי הם עצובים, לקומדיה האנושית יש סוף שמח. זה סוף כבד, סוף שדורש מחשבה, אבל סוף שמח”