“"בכל פעם שאני יוצא מהמטוס בקטמנדו - מיד אחרי שאני יורד בגרם המדרגות הנייד ודורך על המסלול בנמל התעופה הבינלאומי טריבוואן - אני פולט תרועת צהלה. משהו באוויר כה אקזוטי, כה מלא בהבטחת שחרור מהברק החיצוני של הזבל שנשפך על נשמתי בידי החיים בעולם המערבי, שרגע המגע משחרר מהלומת אנרגיה. אני רואה זאת כמין הארקה: כמו נגיעה בידית דלת מפליז אחרי גרירת רגליים על שטיח."
ג'ף גרינוואלד, יהודי אמריקאי מבית טוב”