“המצב קשה ואני לא מצליחה להתרכז מספיק כדי לכתוב סקירות. אי לכך ובהתאם לזאת אני מדלגת בקלילות על כמה ספרים שקראתי ואני עוד חייבת סקירה עליהם, ועוברת ללקט המעודכן מספריית הרחוב. בשולי, אני לא מבינה את הקטע הזה שבו ספריות ציבוריות לא נחשבות "מוסד חיוני" כדי להיפתח בתקופת חירום ועיתונים כן. אנחנו אמורים להיחנק עם דיווחי אקטואליה שהפכו מיושנים עוד ברגע שהדפיסו אותם, ועם תיאורי זוועה והפחדות, אבל אסור לנ”

“אתמול גמרתי לקרוא את הספר היפה הזה. כמה קטעים בספר קראתי כמה פעמים. זה ספר עצוב, קשה ואפשר להגיד חסר תקווה. ארץ קשה ליהודים ולערבים. אהבתי את שפת הכתיבה. בפרקים שבהם הגיבורים מדברים בגוף ראשון השפה אותנטית ומשכנעת. לטעמי, הסוד המתגלה כמעט בסוף הספר הוא משני לאווירה שהסופרת יוצרת בתיאור התקופות השונות המתוארות בו, הקונפליקטים בין יהודים לערבים הקיימים מראשית ההתיישבות ועד היום. יהודית”

“ספר המתאר מכמה נקודת מבט את קורותיה של משפחה יהודית בזכרון יעקב וחיפה, מראשית המאה ה-20 עד אמצעה. קורות המשפחה משתלב באלה של משפחה ערבית מפורדיס, אשר עובדים למענם בכרם. הספר מאוד ישראלי בעיני, ולוכד יפה את מקצבי הדיבור השונים של הדמויות. הספר קצת איטי, ודורש קריאה סבלנית עד שהוא מתחיל להיות מעניין”

“המצב קשה ואני לא מצליחה להתרכז מספיק כדי לכתוב סקירות. אי לכך ובהתאם לזאת אני מדלגת בקלילות על כמה ספרים שקראתי ואני עוד חייבת סקירה עליהם, ועוברת ללקט המעודכן מספריית הרחוב. בשולי, אני לא מבינה את הקטע הזה שבו ספריות ציבוריות לא נחשבות "מוסד חיוני" כדי להיפתח בתקופת חירום ועיתונים כן. אנחנו אמורים להיחנק עם דיווחי אקטואליה שהפכו מיושנים עוד ברגע שהדפיסו אותם, ועם תיאורי זוועה והפחדות, אבל אסור לנ”

“אתמול גמרתי לקרוא את הספר היפה הזה. כמה קטעים בספר קראתי כמה פעמים. זה ספר עצוב, קשה ואפשר להגיד חסר תקווה. ארץ קשה ליהודים ולערבים. אהבתי את שפת הכתיבה. בפרקים שבהם הגיבורים מדברים בגוף ראשון השפה אותנטית ומשכנעת. לטעמי, הסוד המתגלה כמעט בסוף הספר הוא משני לאווירה שהסופרת יוצרת בתיאור התקופות השונות המתוארות בו, הקונפליקטים בין יהודים לערבים הקיימים מראשית ההתיישבות ועד היום. יהודית”

“ספר המתאר מכמה נקודת מבט את קורותיה של משפחה יהודית בזכרון יעקב וחיפה, מראשית המאה ה-20 עד אמצעה. קורות המשפחה משתלב באלה של משפחה ערבית מפורדיס, אשר עובדים למענם בכרם. הספר מאוד ישראלי בעיני, ולוכד יפה את מקצבי הדיבור השונים של הדמויות. הספר קצת איטי, ודורש קריאה סבלנית עד שהוא מתחיל להיות מעניין”