"לפנות בוקר" הוא סיפור של לילה אחד בחייה של המספרת, אליה, הנוסעת משבע בערב עד חמש לפנות בוקר ברחובות תל - אביב עם נהג מונית מזדמן, ולא מוצאת לה מנוח: בתוך סיפור - המסגרת הזה משתבצת פרקים - פרקים פרשת חיים שלמה, שכן בלילה הזה, ערב חזרתה ללונדון, שם היא מתגוררת רוב ימות השנה, נפרדת אליה פרידה כאובה מעברה, משנות הילדות שעברו עליה בחיפה של שנות החמשים, ולומדת להסתכל במבט מפויס ובוגר יותר על עצמה ועל חייה. כתיבתה של הדרה לזר כולה חתירה מתמדת ובלתי מתפשרת לדייק עם החד - פעמי, לתפוס כל בן - גוון חמקמק ולהתרחק מכל קלישאה. מעטים יודעים כמוה להאיר את המרכז באמצעות השוליים, את המהותי באמת באמצעות המקרי לכאורה.