בן-ציון יהושע, סופר וחוקר הקהילות היהודיות של מרכז אסיה. עטור פרסים. יו"ר "יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות". חרש ברגליו את המרחבים של מרכז אסיה בשליחות המדינה וכמורה דרך. פרסם רומנים, סיפורים קצרים ומאמרים בספרות יפה, לצד ספרי מחקר ומאמרים על יהודים ועל עמים במרכז אסיה.
נולד בירושלים ליוכבד הבכורה לבית אלקלעי, בת היישוב הספרדי הישן, ולמספר הסיפורים הירושלמי רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו (1898) והיה מחלוצי מורי הדרך בארץ ישראל, שהובילו עולי רגל על סוסים ופרדות. יהושע בעל תואר שני בלימודי אסיה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה חברתית ובדמוגרפיה. תואר ראשון שלו התמקד בספרות ימי הביניים והעת החדשה ובתולדות ישראל לדורותיה. יהושע דובר שפות מזרחיות ומערביות.
כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית בירושלים ועורך ראשי שלה. ניהל את אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים ועמד בראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; היה נספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי במדינות מרכז אסיה הסובייטית (לשעבר) מטעם לשכת הקשר ("נתיב"). התפקיד כלל חילוץ יהודים מאזורי מצוקה והעלאתם לארץ; יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית והעלה בדרך לא דרך ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה. במשך שנים הוביל מסעות למדינות מרכז אסיה והקווקז.
ערך את השנתון 'ירושלים – מאסף לדברי ספרות' ושורה ארוכה של ספרים וקבצים. במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בירושלים, חבר ועד אגודת הסופרים ומנכ"ל זמני שלה.
פרסים:
בתשל"א הוענק לו פרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית ופרס נשיא המדינה. בשנת 2015 זכה בפרס אקו"ם ובפרס גולדברג של קק"ל. שימש שופט בוועדות פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, פרס קוגל של עיריית חולון ופרס בית שמש לספרות.
בשנת תשע"א הוענק לו התואר 'יקיר ירושלים'.
מספריו:
עיר באופק (סיפורים); פורצי גדר (רומן); תה אנגלי בירושלים (סיפורים); שתיקת התרנגול (רומן); מילואים בשדות האורז; יונים מעל החומה (סיפורים); מנדחי ישראל באפגניסטן לאנוסי משהד באיראן; מאחורי מסך המשי - עמים ויהודים במרחב האיראני.; אוֹק-יוּל - דרך לבנה - מסע במרכז אסיה; ריח של לחם חם - על יוצרים ויצירות; צוואת אב (סיפורי עם); תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם ).

בן-ציון יהושע, סופר וחוקר הקהילות היהודיות של מרכז אסיה. עטור פרסים. יו"ר "יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות". חרש ברגליו את המרחבים של מרכז אסיה בשליחות המדינה וכמורה דרך. פרסם רומנים, סיפורים קצרים ומאמרים בספרות יפה, לצד ספרי מחקר ומאמרים על יהודים ועל עמים במרכז אסיה.
נולד בירושלים ליוכבד הבכורה לבית אלקלעי, בת היישוב הספרדי הישן, ולמספר הסיפורים הירושלמי רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו (1898) והיה מחלוצי מורי הדרך בארץ ישראל, שהובילו עולי רגל על סוסים ופרדות. יהושע בעל תואר שני בלימודי אסיה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה חברתית ובדמוגרפיה. תואר ראשון שלו התמקד בספרות ימי הביניים והעת החדשה ובתולדות ישראל לדורותיה. יהושע דובר שפות מזרחיות ומערביות.
כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית בירושלים ועורך ראשי שלה. ניהל את אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים ועמד בראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; היה נספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי במדינות מרכז אסיה הסובייטית (לשעבר) מטעם לשכת הקשר ("נתיב"). התפקיד כלל חילוץ יהודים מאזורי מצוקה והעלאתם לארץ; יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית והעלה בדרך לא דרך ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה. במשך שנים הוביל מסעות למדינות מרכז אסיה והקווקז.
ערך את השנתון 'ירושלים – מאסף לדברי ספרות' ושורה ארוכה של ספרים וקבצים. במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בירושלים, חבר ועד אגודת הסופרים ומנכ"ל זמני שלה.
פרסים:
בתשל"א הוענק לו פרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית ופרס נשיא המדינה. בשנת 2015 זכה בפרס אקו"ם ובפרס גולדברג של קק"ל. שימש שופט בוועדות פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, פרס קוגל של עיריית חולון ופרס בית שמש לספרות.
בשנת תשע"א הוענק לו התואר 'יקיר ירושלים'.
מספריו:
עיר באופק (סיפורים); פורצי גדר (רומן); תה אנגלי בירושלים (סיפורים); שתיקת התרנגול (רומן); מילואים בשדות האורז; יונים מעל החומה (סיפורים); מנדחי ישראל באפגניסטן לאנוסי משהד באיראן; מאחורי מסך המשי - עמים ויהודים במרחב האיראני.; אוֹק-יוּל - דרך לבנה - מסע במרכז אסיה; ריח של לחם חם - על יוצרים ויצירות; צוואת אב (סיפורי עם); תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם ).