דורית רביניאן

דורית רביניאן

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (238):
עוד אקרא, קראתי , שקראתי, מומלצים!, ספרים שקראתי, הספרים שקראתי, רשימה ספרים שקראתי, ספרים שקראתי, אקנה בטוח, הספרים האהובים עלי ביותר, קראתי ונהניתי מאוד, מאה שנים של בדידות, קראתי ונהניתי, ספרים שקראתי, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שאהבתי, ליזי, ה-wish list של התולעת..., רשימה, עוד ...
1.
מה שמתחיל בניו יורק, בערב קר בראשית החורף, ייגמר בכניסה ליפו בשיאו המסמא של הקיץ. הם נפגשים במקרה, ליאת וחילמי, ולמשך חורף קפוא אחד, במרחב הזר של העיר הענקית, תוחמים להם טריטוריה אינטימית, קצרת מועד, ייקום בשניים. כוחות מנוגדים מפעילים אותם: מכאן כמיהה להתמזג גוף ונפש, ומכאן החרדה להיבלע בזולת ולהיטמע עד בלי הכר. הרחק מהבית, ברחובות המושלגים, אכולי געגועים אל אותה שמש - שנעשית היא עצמה כעין מולדת - הם משרטטים בתוואי צעדיהם מפה של יחסים. והסיפור, הוא הולך בעקבותיהם גם כשהם פונים כל אחד לדרכו, ליאת בחזרה לתל אביב, וחילמי לכפר ג'יפנה שמצפון לרמאללה. דורית רביניאן חוזרת עם רומן עכשווי, רב תנופה, רגיש בפרטיו ובשיאיו כאחד. היא פורשת סיפור שקווי גבול עוברים אותו וחוצים לכל אורכו, גבולות פיזיים וגבולות תודעתיים, ומסמנת באומץ את הקווים המתעתעים בין "אתה" ל"אני", בין "אנחנו" ל"הם". בקול מקרב ובעין מפוכחת רביניאן פוסחת על המלכודות האורבות לפתחם של "סיפורי אהבה גדולים" ובשפתה הצלולה מעניקה לגיבורי הרומן חיים חד פעמיים, שובי לב ושוברי לב. רומן שלישי למחברת סמטת השקדיות בעומריג'אן והחתונות שלנו, שזכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת....

2.
הסיפור מתרחש בשכונת היהודים של כפר פרסי קטן בראשית המאה, ובמרכזו שתי נשים-ילדות: פלורה הצחקנית, המפונקת, ודודניתה נזי, יתומה עמלנית, נחבאת אל הכלים.    נזי בת האחת-עשרה מאורסת מילדותה לבן-דודה מוסא, ומחכה בקוצר רוח ליום שתוכל להינשא לו. פלורה בת חמש-עשרה, וכבר בחודשי הריונה האחרונים: בעלה, הסוחר הנכלולי שאהין, עיבר אותה בליל ליקוי-ירח ובכך הביא עליה מזל ביש; אחר-כך יצא למרחקים והוא מתמהמה לשוב אל עומריג'אן, הכפר שרוחות ושדים ערמומיים ונשים חזקות שולטים בו ביד רמה. עלילת הרומן מתפרשת על פני יומיים דחוסים ומחרידים. האווירה החושנית רוויה ריחות כבדים של אופיום, שתן, דבש ושקדים. הלשון ציורית, מלאה דימויים צבעוניים, סוחפת בקצביה. ספר ראשון של דורית רביניאן בת העשרים ושתיים, כלת "פרס לסיפורת חדשה ע"ש יצחק וטובה וינר"....

3.
בכוח ובנדיבות, בלחש ובסערה, מספרת דורית רביניאן - מחברת רב המכר "סמטת השקדיות בעומריג'אן - את סיפורי האהבה העצובים של משפחת עזיזיאן. מפרס, הודו וטורקיה ועד לגבעת אולגה, בת ים ורמלה. מהימים בהם היינו כולנו "בשר אחד גדול וחם" ועד ש"הדבק הסמיך של הדמעות עשה אותנו שוב למשפחה אחת"....

4.
"אז איפה הייתי? נועה נבהלת, "איפה אני הייתי? באותו יום, כשאבא פגש אותך ואת פֶתי, כשעוד לא הייתי בבטן שלך, אפיה הייתי אני?" אז איפה הייתי אני? באיוריה של הציירת נטע הררי נבון הוא ספר הילדים הראשון מאת דורית רביניאן, מחברת סמטת השקדיות בעומריג´אן, החתונות שלנו (הוצאת עם עובד, ספריה לעם)....

5.
סמטת השקדיות בעומריג'ן: הסיפור מתרחש בשכונת היהודים של כפר פרסי קטן בראשית המאה, ובמרכזו שתי נשים - ילדות: פלורה הצחקנית, המפונקת, ודודניתה נזי, בת האחת - עשרה מאורסת מילדותה לבן דודה מוסא, ומחכה בקוצר רוח ליום שתוכל להינשא לו. פלורה בת חמש - עשרה, וכבר בחודשי הריונה האחרונים. בעלה, הסוחר הנכלולי שאהין, עיבר אותה בליל ליקוי - ירח ובכך הביא עליה מזל ביש. אחר כך יצא למרחקים והוא מתמהמה לשוב אל עומריג'אן, הכפר שרוחות ושדים ערמומיים ונשים חזקות שולטים בו ביד רמה. עלילת הרומן מתפרשת על פני יומיים דחוסים ומחרידים. האווירה החושנית רוויה ריחות כבדים של אופיום, שתן, דבש ושקדים. הלשון הציורית, מלאה דימויים צבעוניים, סוחפת בקצביה. ספר ראשון של דורית רביניאן בת העשרים ושתים, כלת "פרס לסיפורת חדשה ע"ש יצחק וטובה וינר", 1994. החתונות שלנו:בכוח ובנדיבות, בלחש ובסערה, מספרת דורית רביניאן - מחברת רב המכר "סמטת השקדיות בעומריג'אן - את סיפורי האהבה העצובים של משפחת עזיזיאן. מפרס, הודו וטורקיה ועד לגבעת אולגה, בת ים ורמלה. מהימים בהם היינו כולנו "בשר אחד גדול וחם" ועד ש"הדבק הסמיך של הדמעות עשה אותנו שוב למשפחה אחת"....

6.
7.
קרע נקרע בין אח לאחות. פעם היו קרובים בלב ובנפש, ובשנים האחרונות השתררה ביניהם שתיקה. עכשיו מתמוטט האח ומיטלטל בין חיים למוות, ואחותו מוזעקת אל מיטת חוליו, שם היא מואשמת האשמה זדונית, כאילו מרוב אהבתה אל אחיה היא שהביאה עליו את אסונו. האומנם אהבה אותו “יותר מדי”, אהבה שאין עליה כפרה? עשור אחרי ההצלחה הבינלאומית של גדר חיה והסערה שחולל סביבו, פונה דורית רביניאן בספרה הרביעי, הנועז מכל קודמיו, אל הגלעין המשפחתי העמוק ביותר ומתחקה אחרי חרדת החטא הטמונה בו: עד כמה מותר לאהוב בן משפחה ומאיזה רגע נהפכת האהבה לרגש אסור. השאלה האמיצה הזאת תובעת תשובה פעמיים: פעם אחת בעלילתו של רומן בדוי שכתבה רביניאן וגנזה את פרסומו לפני שנים; ופעם אחרת בתולדות משפחתה האמיתית. שם וגם כאן טמון סוד, מעשה קיצוני שקשור באח קטן. נפתחת חקירה פנימית, מתעתעת, וככל שמעמיקים בה מתגלה כי אותה אשמה – אם אינה רק פרי דמיונה – כוונה אל בן משפחה אחר, קרוב אף יותר. בעברית צלולה וסוחפת חוזרת רביניאן עם יצירה מפתיעה בתכניה ובמבנה המקורי שלה: “סיפור בתוך סיפור” שחושף את המציאות שמתחת לבדיה עם מה שרוחש במעמקיהן – רגש חתרני שאי אפשר עוד להתכחש אליו....

8.
9.
"מָה בְּסוֹפְשָׁבוּעַ, אַרְנָבוֹן? עָשִׂיתָ תָּכְנִיּוֹת?" "הֵי חֲתוּלִי. כְּלוּם בֵּינְתַיִם. יֵשׁ לָךְ רַעֲיוֹן?" "חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי... נַחְלִיף בָּתִּים?" "נַבְתִּים חַלְפִים?!" "רַק לְיוֹם-יוֹמַיִם..." "אֵיזוֹ הַצָּעָה מֻצְלַחַת!" "קְצָת לְחוּד וּקְצָת בְּיַחַד..." "נֶהֱדָר!" "אַתָּה בָּעִיר תִּהְיֶה תַּיָּר, אֲנִי בַּכְּפָר אוֹרַחַת." סִפּוּרוֹן מְחֹרָז לִקְטַנְטַנִּים מֵאֵת דּוֹרִית רַבִּינְיָאן בְּאִיּוּרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הָאָמָּן דֶיְוִיד הוֹל....

10.
11.
מַעֲשֶׂה בַּעֲנָנָה שְׁמָהּ רְנָנָה, שׁוֹבָבָה וּסְמוּקַת לְחָיַיִם. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, הִיא רַק מְשַׂחֶקֶת – יוֹצֶרֶת צוּרוֹת בַּשָּׁמַיִם. הִיא עִם צִפּוֹרִים מֵעַל גַּגּוֹת, אֲבָל הוֹרֶיהָ מוּדְאָגִים מְאוֹד: "עַד מָתַי" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא, "תִּרְדְּפִי אַחֲרֵי רוּחוֹת?" וְאַבָּא בְּקוֹלוֹ מַרְעִים: "עָלֵינוּ לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים!" וּבֶאֱמֶת, עִם עֲנָנָה שֶׁכָּזֹאת, מָה עוֹשִׂים? עִם עֲנָנִים צְעִירִים שֶׁלֹּא מַמְטִירִים, וְלוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל מַיִם – מָה עוֹשׂים בַּשָּׁמַיִם? סיפור מחורז לילדים מאת דורית רביניאן, על רוח המשחק ועל שִכחה עצמית, על ייעוד והגשמה. יצירה משותפת למאייר דיויד הול ולמחברת אָז אֵיפֹה הָיִיתִי אֲנִי? (2006) וחֲתוּלָה וְאַרְנָבוֹן מַחְלִיפִים בָּתִּים (2018). מופע מחול מוזיקלי בהשראת הָעֲנָנָה רְנָנָה עוּבּד לבמה בידי להקת המחול והתיאטרון של אבשלום פולק....

12.

ראשית אני מתנצלת בפני דורית וגם בפני שכאלה שהתלהבו מהספר והמליצו עליו בתום לב. כי דורית באמת סופרת שיודעת לכתוב ואני מעריכה אותה מאוד. היא... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
נטשתי בחלק השלישי. לא חשתי שום התעלות ספרותית. מערכת יחסים בעייתית עם האח, איננה עדיין סיבה לכתיבת ספר, ואכן נגמרת עלילתו לאחר 68 עמודים. ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
את ספרה המפורסם של דורית רביניאן, 'גדר חיה', קראתי אי שם, בתקופה שבה מה שהעסיק והסעיר את המדינה היה ספר קריאה ולא הפגנות לשחרור חטופים או מל... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
גדר חיה. זו גדר קוצנית ודוקרת וחיה. קצת ירוקה קצת משחירה וקצת טובה וקצת מקוממת. למה? כן - ספר טוב, כי הוא מעלה נושאים קשים ורגישים ומתסכלים. ... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
אחחחח דורית רביניאן, איך את יודעת להעיף את הקוראים שלך למעלה, גבוה גבוה, בכל ספר, וכל פעם מחדש. הולכת על הגבול, מזגזגת בין לבין, ואותי השאר... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור האהבה בין חילמי הפלסטיני לליאת התל אביבית, ליאת וחילמי הכירו בניו יורק - שם הכל יכול לקרות. אני מאד אוהבת רומנטיקה, ספר טוב שגורם לי... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ