ז

ז'אן פול סארטר

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (131):
ספרי קריאה, זוכי פרס נובל לספרות, , רוצה לקנות/לקבל, קראתי, חלון, ספרי עיון, סדר על המדף: עיון, ספרות מתורגמת , להשיג ולקרוא, רשימת קריאה, רוצה לקרוא, קלאסיקה, ספרים שקראתי, צריך לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקנות, הספרים האהובים עליי, זוכי פרס נובל ובוקר, עוד ...
1.
2.
הופעת חמשת הסיפורים הכלולים בקובץ אינטימיות זיכתה את סארטד בפרס הרומן הפופולרי של 1940, וכך עשתה אותו לסופר מוכר ברבים. תפוצת הקובץ אף גדלה בשל הטענה כי לסופר נטייה לחריג, לאלים, לסנסציוני כי הוא "נטפל לצד המכוער שבחיים" עטיפותיהן של מהדורות כיס - פופולריות עוטרו באיורים נוטפי דם. היו מי שסיווגו את האסופה כ",כוללת סיפורים המשאירים את ליידי צ'טרלי הרחק מאחוריהם" על כן אין תימה שהוותיקן מיהר לכלול את סארטר ברשימת הסופרים האסורים על נוצרים טובים. אולם לצד מוניטין אלה זכתה האנתולוגיה אינטימיות גם להכרה אחרת. המבקר הספרותי הצעיר והלא מוכר אלבר קאמי היה מהראשונים שהבינו כיאין סיפורי הקובץ עוסקים ברצח בטירוף ובמצבים של הונאה עצמית קיצונית לשם הסנסציה, אלא כדי לבחון באמצעותם את "מצב האדם". ואמנם, על אף שנשמרים בסיפורי הקובץ כללי הסיפור הקצר - התרכזות בפעולה, עלילה מותחת, מפנה וסיום מפתיע - הם סיפורים בעלי משמעות, המכוונים את הקורא לאפיקי מחשבה פסיכולוגיים ופילוסופיים. ז'אן פול סארטר הוא אחד מאותם יוצרים נדירים שזכו להצלחה יוצאת מגדר הרגיל במגוון ז'אנרים רחב. מלבד סיפורים קצרים כוללים כתביו רומנים, מחזות, מסות, הגיגים בתחום הפסיכולוגיה, פילוסופיה אנייני ציבור. אולם מעל לכל מוכר סאדטר כנביאו של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה....

3.
בדלתיים סגורות (בצרפתית: Huis clos) הוא מחזה אקזיסטנציאליסטי מאת ז'אן-פול סארטר. המחזה נכתב בצרפתית בשנת 1944, והוצג לראשונה במאי אותה שנה בתיאטרון הוויה-קולומבייה, זמן לא רב לפני שחרור פריז מעול הכיבוש הנאצי. במחזה מופיעות ארבע דמויות (אחת מהן, המשרת, מופיעה לזמן קצר בלבד), והוא המקור לאחד הציטוטים המפורסמים ביותר של סארטר: “הגיהנום הוא הזולת“ (l'enfer, c'est les autres). המחזה עובד לקולנוע פעמים רבות, וידועה במיוחד גרסתה של הבמאית ז'קלין אודרי משנת 1954. ...

4.
הרצאה מבריקה זו, שפורסמה בצרפת בתום מלחמת העולם השנייה, כתובה בלשון צלולה השווה לכל נפש, ובה נידונים היבטים חשובים של ההגות הקיומית. כדברי סארטר, הרצאתו היא לימוד סנגוריה על האקסיסטנציאליזם כנגד האשמות שהטיחו בו השמאל הקומוניסטי והימין הקתולי. עוצמתה הרעיונית של ההרצאה, לא פחות מהירותה הרבה - הם השופכים אותה לקריאת חובה לכל מי שמבקש לעמוד על אופיו ועל פגמיו של הזרם ההגותי המשפיע ביותר באירופה שלאחר המלחמה. יהיו ככל שיהיו הפגמים שבהרצאה שלפנינו והסתירות שבינה ובין כתביו האחרים של סארטר - דבר אחד נעלה מכל ספק: זהו מסמך אנושי-פילוסופי והומניסטי חשוב ועצם הופעתו בישראל (וההתייחסות אליו) רק תגדירנו, אם לנקוט בלשונו של סארטר, באור חיובי יותר....

5.
בספרו המילים מזמין אותנו ז'אן פול סארטר למסע יחיד במינו אל תוך עולמו הפנימי כילד. מי הוא הילד סארטר ב"המילים"? בן לאב שמת טרם לידתו ולאם, שבאלמנותה הצעירה חזרה עמו לבית הוריה, והייתה לו כאחות; נכד לסב סמכותי, שבחזותו החיצונית ובכריזמה שלו היה הדבר הקרוב ביותר לאלוהים (ולא רק בעיני נכדו), ולסבתא חדת מחשבה, שבעטה בכל מה שייצגה משפחת בעלה; ילד שסבו ראה בו פלא ושקד על טיפוחו לתפארת המשפחה והמדינה, בעוד אמו מפנקת אותו ודואגת שייראה מתוק כילדה עטורת תלתלים. בחיק משפחה דרוכה ועתירת ציפיות זו מתחיל הוא עצמו, מבעד למילים, לרדת לחקרו של היקום ובהדרגה אף לברוא אותו מהן. אוטוביוגרפיה יוצאת דופן זו ראתה אור ב1964 - בצרפת, בהוצאת גלימאר, בתום כתיבה שארכה כעשר שנים, בשל תיקונים שהכניס בה המחבר. עם פרסומו זכה "המילים" לתהודה גדולה ולהצלחה עולמית, ועד היום רואים בו רבים את גולת הכותרת ביצירתו הענפה והרבגונית של המחבר. לראשונה הופיע "המילים" בעברית ב1966 - בתרגומו של אהרון אמיר. ז'אן פול סארטר (1980 - 1905) - פילוסוף צרפתי, מאבות התורה האקזיסטנציאליסטית, סופר, דמות ציבורית ופוליטית. פרסם מחקרים בפילוסופיה (בהם: "היש והאין"), מסות (ביניהן - על פלובר ובודלר), רומנים (בהם: "הבחילה") ומחזות (בהם: "בדלתיים סגורות"; "ידיים מזוהמות"; "נידוני אלטונה"). עם סימון דה בובואר, חברתו לחיים, ייסד את כתב העת הספרותי "זמנים מודרניים". ב1964 - זכה בפרס נובל לספרות, אך סירב לקבלו מטעמים אידאולוגיים. הספר מוגש בזאת לקורא בתרגום חדש מאת משה מרון....

6.
7.
8.
מחזה על רקע מלחמת העולם השניה...

9.
10.
חירות נוסח דקארט, הטראנסצנדנציה של האני, מתוך "הישות והאין" הונאה עצמית, ערכים ואפשרויות, העצמי וחוג העצמיות, הכללי היחידיי (קירקגור החי), שאלת המתוד, היקבעות וחירות....

11.
12.
חמישה סיפורים קצרים, המציגים עולמות מוזרים ואנושיים מאד. הגיבורים, ספק תמהונים ספק אנשים המשחקים תפקיד, מציגים כל אחד על פי דרכו מעין טיפוסים, הנתונים כאילו לתמורות והתפתחות, אך בסוף חוזרים לעצמם. לדוגמא: גיבור הסיפור "ילדותו של מנהיג" הוא צעיר העובר גילגולים אינטלקטואליים, מקבל על עצמו להיות אנטישמי וכמעט מגיע להיות מנהיג פשיסטי קטן, אך חוזר אל הבורגנות של אביו. גיבורת הסיפור "אינטימיות" מנסה להסתיר מעצמה את שנאתה לגוף ולמין. חמשת הסיפורים בקובץ מהווים בסיס הספרותי עליו נבנתה תורת האקזיסטנציאליזם...

13.
דעה קדומה עיקשת רואה בז'אן-פול סרטר (1905-1980) שריד מאובן של האקזיסטנציאליזם – אותה אופנה שפשתה במערב לאחר מלחמת העולם השנייה ודיברה על הקיום, על המוות, על האבסורד. דיונו המפורסם של סרטר על המבט (1943), אשר לקוח מספרו "הישות והאין", הוא עדות לכך שהגותו המוקדמת אינה רק בונה את התשתית המושגית שעליה מבוסס השיח התיאורטי העכשווי, אלא גם מציעה פתרונות מקוריים לכמה מבעיות היסוד שמעלה שיח זה. בעיית האחר הנה אחת הבעיות המרכזיות שאתן התמודדה הפנומנולוגיה מראשית דרכה, כפי שהדבר משתקף בכתביו של הוסרל. ניתוחו של סרטר חושף בשלב ראשון שני מאפיינים של האחר: מחד גיסא, האחר הוא "כשלעצמו", כלומר כאשר אני מתבונן בו, מאיין אותו, הופך אותו אובייקט למבטי; מאידך גיסא, האחר הוא גם "בשביל-עצמו" השונה ממני. הוא גורם המאיין את העולם וככזה האובייקטים השונים בעולם מתייחסים אליו באופן ייחודי ומוגדרים בהתאם לאופן שבו הוא מאיין אותם. המאפיין השלישי, הייחודי לתופעת האחר, הוא היותו מביט בי. המבט, יותר מכל סוג אחר של תפיסה, מהווה עבור סרטר אב-טיפוס של איון: הוא מסדיר מרחקים בין אובייקטים שונים, קובע היררכיות, מנתק חלקים שונים מההוויה. להביט משמעו לאיין, להפוך לאובייקט. לפיכך האחר, מכוח המבט שלו, הנו הדבר היחיד זולתי אשר עשוי לאיין אותי; באופן פרדוקסלי דווקא איון זה הוא היכול לתת לי מעט הוויה, להפוך אותי ל"כשלעצמו", לישות בעולם. בזכות האחר, אומר סרטר, יש לי חוץ, יש לי טבע, ולפיכך יש לי גם חירות. האחר מייצר עולם מתחרה לשלי, אולם רק כך אני הופך מודע לעולמי, לאפשרויות שלי שעליהן אני צריך עתה להיאבק. המובן המקורי של ההיות-בשביל-האחר הוא אפוא הקונפליקט, אולם נראה שרק באמצעות הקונפליקט, רק באמצעות תחרות האיונים – מאבק החריגה וההתגברות – מצליח האדם להגדיר את עצמו ולבסס, ולו רק מעט, את קיומו. לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר עירן דורפמן על כפילוּת, אחרוּת וחירות בהגותו המוקדמת של סרטר....

14.
15.
16.
תכונות החלל האמיתי מאפילות על תכונותיו של החלל הדמיוני: במיוחד מחבלת החלוקה הממשית האפשרית של השיש בחוסר האפשרות לחלק את הדמות. מנצחים האבן וזנון. וכך נכשל הפסל הקלאסי בדוגמאטיזם, משום שמאמין הוא ביכולתו לסלק את נקודת ראותו ולפסל את טבע האדם בהעדר האדם עצמו: אלא שלמעשה אין הוא יודע את אשר הוא עושה, משום שאין הוא עושה את שהוא רואה. בחיפוש אחר האמת הוא מצא את המוסכם. ומשום שבסופו של דבר מטיל הוא על הצופה את הדאגה להחיאת חזיונות תעתועים דוממים אלה, מגיע מחפש זה של המוחלט לידי כך שיצירתו תלויה ביחסיות של נקודות הראות השונות כלפיה. באשר לצופה, הריהו מקבל את הממשי כדמיוני ואת הדמיוני כממשי. הוא מחפש את השלמות ומוצא בכל את החלוקה....

17.
18.
ז'אן פול-סארטרנידוני אלטונה1...

19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
מבחר פרקים באסתטיקה מוריאק, פוקנר, דוספאסוס, קאמי על מוסיקה וציור מיתווה לתיאוריה של הריגוש לביקורת הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית הרהורים על השאלה היהודית חירות נוסח דקארט הטראנסצנדנציה של האני מתוך "הישות והאין" הונאה עצמית ערכים ואפשרויות העצמי וחוק העצמיות הכללי והיחידיי (קירקגור החי) שאלת המתודה היקבעות וחירות ...

26.
מבחר פרקים באסתטיקה מוראק, פוקנר, דוס-םאסוס, קאמי על מוסיקה וציור מיתווה לתיאוריה של הריגוש לביקורת הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית הרהורים על השאלה היהודית...


בדרך כלל אני שומר על ההתנהגות של הילדים שלי. מתי שאנחנו נוסעים בחוץ במיוחד אם זה למקומות שכולם מדברים בשקט אני שומר שלא יריבו ושלא יעשו לי ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
מתחיל מבריק ומתפתח באופן לא ברור וקצת משעמם.... המשך לקרוא
גיבור ספרו של סארטר, אנטואן ראוקטן, הנו גבר במיטב חייו שצבר הרפתקאות מסעירות ברחבי העולם ושב לצרפת אל העיירה בובליל נתקף פתאום בחילה נוכח ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
אתם חושבים לפעמם שזה סיוט לראות את עצמכם דרך העיניים של אחרים? מכירים את זה ששומעים מוזיקה לבד ופתאום נכנס מישהו ואז המוזיקה נשמעת קצת אחר... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
אלכס אמר לי שכדאי לי לקרוא את הספר. לקחתי אותו בספריה, אבל הסימנים הראשונים לא היו טובים. היו רק שלוש החתמות (אני הייתי השלישי) . כשפתחתי א... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
בניגוד לבקט, וכאן יסלחו לי כל חסידי "מחכים לגודו" ו"סוף משחק", אצל סארטר אכן קיים סיפור מעניין. כוחה של יצירה, לעניות דעתי, אינו במסר שהיא מעב... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ