נתן זך

נתן זך

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (57):
מדף ספרי השירה, בכל שיר יש סיפור-השירים שלי , ספרי שירה, מחכה להגיע אליהם ..., רוצה לקרוא אי פעם, שירה-4ג, שירה, כונניתספריםלמעלה, רשימת קריאה של חמדת, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, ספרי שירה אהובים, ספרי אווירה מיוחדים, ספרים שקראתי בשנת 2012 , חייבת לקרוא, שירה, מחזות, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה, שירה על המדף, רשימה, AAA, רוצה לקרוא, עוד ...
1.
שלושים - וחמש שנה. שלושים - וחמש שנה - ושש - עשרה הדפסות, והספר עוד נזכר ונקרא. משום כך שמחתי כשפנתה אלי העורכת בבקשה לחדש את הספר, ולא רק את מראהו. הוספתי לו נספח בן חמישה שירים שנכתבו כולם בין 1959 - 1960 ל - 1966, כלומר בין "שירים שונים" לבין מועד הופעתו הראשונה של קובץ זה. כולם שירים מן הגניזה, שלא ראו אור מעולם. והרי הם לפניכם - ללא כל תיקונים ושינויים - זכר לאיש שהייתי ואינני עוד....

2.
3.
אני מתבונן היום בתצלום שלה, שהיה שמור כל השנים בידי בן דודי. תצלום מימיה הראשונים בארץ, כנראה. אולי נועד לתעודת זהות. אינני מזהה אותה. צעירה מדי. שערה הערמוני אסוף מעל אוזניה, שביל באמצע חלקת השיער. עור צח, חיוך קל שאינו אומר דבר, שמלה קלה מנוקדת. בה - בעת זכיתי לקבל מאנרי (צבי, כשמו היום) תצלום של סבתי, אם אבי. אותה אני מזהה מיד. פנים נוקשות, חסומות, שפתיים חשוקות, אף צל של ויתור לעולם שאליו הביאה 8 בנים ובנות, שרק אחד מהם אהבה....

4.
כשהגיעה לידי, באדיבות אקו"ם, הרשימה המלאה של שירי שהולחנו ובוצעו מאז מחצית שנות הששים, נדהמתי. הרשימה שהחזקתי בידי מנתה עשרות רבות של שידים ופזמונים, בהם כאלה שהולחנו ובוצעו פעם, פעמיים ושלוש אבל גם שש ושבע פעמים, על - ידי זמרים ומלחינים שחלקם לא היו מוכרים לי, לא הם ולא יצירתם. אוסף זה הוא מבחר מתוך מבחר: מה שבחרתי אני מתוך אותם שירים ופזמונים שנבחרו להלחנה - רובם מוכרים היטב לקהל הקוראים והמאזינים - כמו "צפור שנייה", "לא טוב היות האדם לבדו", "כשצילצלת רעד קולך", "כי האדם עץ השדה", "איך זה שכוכב אחד", "כולנו זקוקים לחסד" ורבים אחרים. מפאת ריבוי ההלחנות והרצון שלא לקפח גם אחת מהן, לא הובאו בספר תווים. כאן ומעל בימה זו - גם ספר הוא צורה של בימה - אני מביע את תודתי לעשרות המוסיקאים, הזמרים והזמרות שהעניקו לי את השי היקר מכל: לשמוע את שירי כשהם פורחים מאותיות הדפוס לספירה אחרת שבה הם חיים חיים שלמים, עתים אפילו מופלאים, בזכות מעשה יצירה שאני רק אחד משותפיו. אני מקווה שבעת הקריאה בספר זה יתנגנו באוזני רבים הנגינות שחברו לשירים, כדרך שהן מתנגנות באוזני. (נתן זך). ***נורית גלרון קראה והתרגשה מהספר (באדיבות המוסף לספרות של ידיעות אחרונות): "היה זה בראשית שנות השמונים, כשיצא לאור תקליט משותף של נתן זך ושלי, 'שירים באמצע הלילה'. על העטיפה כתב זך, שלא כל שיר שמודפס בספר יפה לו תוספת מנגינה; יש רבים השייכים רק לעין, ו"המנגינה עלולה לקלקל את השורה". ובאמת, יש הבדל בין 'הבנת הנקרא' לבין 'הבנת הנשמע'. בראשונה כל קורא נושם את השיר בריתמוס שלו. הוא יכול לעצור, לחזור על מלה או על שורה, לחשוב, להפנים. בשנייה המלים צריכות להגיע אל השומע במהירות ולהיקלט בקלות. כמו שזך כתב, "הפזמון נולד פתוח לברית עם המנגינה, אך אין זאת אומרת שאין להקפיד על מלותיו". השירים המולחנים והפזמונים של זך, ובהם חדשים המחכים להלחנה, קובצו באלבום היפה שלפנינו, והם אכן מגיעים אל האוזן בקלות ובפשטות, אבל עדיין נשארים מוקפדים, וזוהי גדולתם. הכתיבה הפזמונית שלו אינה נפרטת לפרוטות ואינה לעוסה עד דק. תמיד, בכל שמיעה נוספת, נשאר מקום לפרשנות חדשה או לגילוי רובד נוסף בשיר. עד היום, אחרי ששרתי ונגסתי בשיריו מאות פעמים, עדיין אני מוצאת משמעויות וצירופים חדשים, שלא הבחנתי בהם גם אחרי כל - כך הרבה פגישות... ... האלבום מעוצב בפשטות אסתטית על - ידי אלעזר גלעד. העטיפה עשויה נייר מחוספס, המזכיר במגעו את 'עץ השדה'. בין השירים משובצים רישומים נהדרים של רפי לביא - מינימליסטיים, צבעוניים, קצת נאיביים, ובכל אחד מהם יש הדגש בצבע שחור: עיגול, נקודה, ריבוע או משיכת קו. ממש כמו בשירי זך - שורות ומלים פשוטות, ולפתע ההדגשים הקטנים, שורות המחץ, הצירופים המפתיעים, לשון נופל על לשון, והשיר, כמו הציור, מקבלים מסגרת מלאה. תוך כדי עיון מחודש ומרוכז במלים הללו, חשבתי בלבי איזו בת מזל אני, שנפלה בחלקי הזכות לשיר שירים חכמים, אנושיים ומרגשים כל כך, שאינם שייכים לתקופה או לאופנה זו או אחרת. הם יחיו מעבר לזמן ולמקום, כי הם כל כך שמחים, כל כך עצובים, ותמיד כל כך ישראליים. אנחנו, האוהבים כל כך את השירים, האוהבים הנבונים והנכונים, המצפים לכל מוצא עטו של נתן זך, מודים לו על אלה המודפסים, על אלה המושרים ועל אלה שעוד יודפסו ויושרו. מודים לו על שירים שלא נותנים לנו להרגיש בודדים, על שורות שמכווצות לנו את הלב, על מלים שמאירות לנו את היום ומנחמות לנו את הלילה"(נורית גלרון)....

5.
אנטי מחיקון. לבל יאבד. והרי אדם מבקש על האבידה רק לאחר שאבדה. ובכל זאת: מלים כיד. הרי גם העב היתה קטנה ככף יד איש. ספר של שיבה. לנופי ילדות, נעורים. שיבה לנופים שלא נשתנו, ואינם. המסך מוסט מעט ומאחוריו לא נגלה דבר שלא היה, ואבד. ושירים על סגירת חלון ותריס ופתיחתם, והחשיבות שבכך. דווקא בימי מלחמה. ושירים בימי מלחמה ותקוות חוט השני. במחברת ישנה מצאתי כתוב: עד שחזרת, אמרה האשה, כבר לא היה למה לחזור. אולי כבר לא היה כדאי לחזור. מדוע התמהמהת כל כך הרבה זמן? במקום להשיב, הביט האיש סביבו. הכל היה מוכר: המורד, האניות, חורשת האורנים, מראה הפיסגה הרחוקה. ואז הבין פתאום - והכאב היה חד ופולח - שאיש בעצם לא פנה אליו בדבריו....

6.
7.
ספר שכולל שלושה ספרי שירה של נתן זך, והופיע לא פחות מ-12 שנה לאחר ספרו - "אנטי-מחיקון". נתן זך, מי שקבע פואטיקה, שרבים וטובים אימצו אותה או נכנעו לה, קבע את מסגרת המגבלות שלה, גם לעצמו. בספר זה הוא עצמו מתמודד עם הסייגים שסייג לעצמו, ופורץ אותם. על כן, הספר מבטא מאבק עצמי; פועל יוצא מכך: ספר הטרוגני בצורתו, בנושאיו ואף ברמת השירים. ...

8.
צפונית מזרחית - על פי המילון - הכיוון שבין מזרח ובין צפון - צפון - הצד בשמים שממול למקומה של השמש בצהרים. מזרח - צד האופק שהשמש נראית בו בזריחתה. צפונית מזרחית - צד האופק שהשמש נראית בו בזריחתה מנקודת-מבס שממול למקומה של השמש בצהרים. ספר של עירוב: נופים, אקלימים, פרשיות. וספר של כינוסי אחת-עשרה שנה של נפוצות בשירה. רק מיעוט-שבמיעוט מן השירים ראו אור בעיתונים ובכתבי-עת. עכשיו הצטרפו, בגזירת המחבר, לספר. ספר חמישי למחברו. קדמו לו שירים ראשונים, שירים שונים: כל החלב והדבש, במקום חלום. כקודמיו, אף הוא ספר של מקום: במקום חלום....

9.
10.
מוסיקה חדשה נוצרה ועודנה נוצרת בשירת ימינו; מוסיקה המבוססת על השגות חדשות, אך לא פחות מכו, גם על "שמיעה חדשה" הכרוכה בתמורה יסודית באופי רגישותנו למקצביה של השירה. במסתו זו מבקש המחבר, משורר ומבקרר צעיר המשש גם מרצה לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, להתחקות על המגמות החדשות כפי שהן משתקפות בשירה אשר גימאה, תוך פחות משלושים שנה, את המרחק בין משקלים סילאביים, מקצבים טוניים סדירים בנגינה אשכנזית וספרדית והריתמוס החופשי....

11.
סיפורי קוף המחט - חלקם משתרעים על פני עמודים רבים ואחרים מסתפקים בעמוד או שניים - אינם עוסקים בקופים ובמחטים, אף כי יש שיטענו כי מקצת מאלה השתרבבו לדפיהם. לא, גן החיות שבכאן הוא פרי שנות התבוננות בחיי אדם, כולל חיי המחבר עצמו, כמות שאלה נראים בעד הנקב או החור המצמצם אך ממקד, המכונה בארמית קופא וכאן - קוף, כבלשון הדיבור. ויש בו בקובץ סיפורי שכול וכשלון, איוולת ורעות - רוח, בצד דברי הומור ופארודיה וגרוטסקה, ולצערו של הכותב גם סיפורי קנאה ומשטמה המגיעים לפרקים עד כדי אלימות. בקצרה, סיפורי עולמנו זה, לא גן העדן. ואחרונה, מצויים בו סיפורים אישיים, בהם כמה ששנים רבות נדרשו למחברם עד שהעז להעלותם על הכתב....

12.
בורה היתה דבורה מיוחדת, דבורת בר. לא זכרה איפה נולדה ואיפה הבית שלה. כל היום עפה בגנים ובשדות יונקת צוף ריחני ונפלא. אבל דבורה אינה מוצאת לה בית שבו תוכל לנוח. היא פונה לאריה, לקפוד, לחתולה ולבעלי-חיים נוספים וכולם דוחים אותה. האם תלך דבורה לכורת ותהיה ככל הדבורים? את זאת לא נגלה לכם. קראו את הספור ותדעו. נתן זך, חתן פרס ישראל, מבכירי המשוררים בשפה העברית, שולח ידו לראשונה בכתיבה לילדים....

13.
14.
15.
16.
17.
הרבה התלבטתי כיצד לתאר את תוכנו של ספר זה. "מבוא" לשירי לא יהיה מדויק - שהרי הוא מופיע בעקבות השירים עצמם - אף כי מלכתחילה זו היתה הכוונה. גם "אוטוביוגרפיה" אינו משקף את תוכנו, שהרי אני פוסח כאן בין השאר על שנות נעורי ובחרותי וכמעט כל מה שלא קשור במישרין לספרות. הספר נפתח בסיפורה האותנטי המלא של חבורת ´לקראת´ בירושלים נפלאה זו של ראשית שנות החמישים, בטרם חוברה לה יחדיו. אותה ´לקראת´ שעמדה לשנות את פני השירה העברית, ולא רק אותה. בהמשך הוא מוסיף ומספר את סיפור התקבלותם של שירינו בקרב קהל הקוראים והמבקרים ואת עשור הראשון שעשיתי כ"תל-אביבי מעורב" בבוהמה של העיר העברית הראשונה. לאחר מכן אני מדווח על מפגש ראשון בבגרותי עם איטליה, מולדתה של אמי, ועל שובי לברלין, עיר הולדתי, כעבור חמישים שנה; ועובר ל-11 שנות "גלותי" באנגליה; למפגשים עם כמה מגדולי המשוררים ואנשי הרוח של דורי; למסעות שירה בכל רחבי תבל - מיוון האולמפית המתחדשת ועד מרחבי רוסיה האסייתית (כל זה בלוויית אנקדוטות רבות, כדי להקל את הקריאה), וכן הרהורים על טיבה של שירה - ההרפתקה הגדולה מכולן, זו שדורות רבים עמלו בניסיונות להגדירה, לא תמיד בהצלחה. בחלקו השני של הספר כלולות מובאות ממה שזכיתי שיכתבו על שירי טובי החוקרים והמבקרים בישראל, ולהם אני מודה מקרב לב. הספר הסתיים בקומץ כתבות על שניים מספרי שירי בתרגום. זמני היה רק זמן בינים בינו לבין זמנם של אחרים. זו כנראה דרכו של משורר, שגם כשהוא מקדים הוא מאחר. נתן זך...

18.
הנשר הגדול היה תלוי בביתו של יותם. איש לא זכר מתי הגיע ומי הביא אותו. במקומו במרפסת הקטנה שבין המטבח לחדר השינה הוא צבר אבק ושנים והפך להיות לחלק מאבזרי הבית. עד שיום אחד נשבה רוח החידושים והשיפוצים בבית המשפחה ומיד השתנו כל סדרי בראשית. במהומה הגדולה איש לא השגיח ביותם ובנשר הגדול. אולם בין השניים מתפתחים יחסי ידידות וקירבה, וכשהנשר פורש כנפיים ועף הוא משאיר ליותם מתנה שעליה ישמור כל חייו. סיפור תמים לכאורה שיש בו מן המבט הסמלי ומהביקורת החברתית, יחד עם הבנה רבה לנפשו של הילד. נתן זך, חתן פרס ישראל, מבכירי המשוררים בשפה העברית, שולח ידו לראשונה בכתיבה לילדים....

19.
20.
לושים-וחמש שנה. שלושים-וחמש שנה ? ושש-עשרה הדפסות, והספר עוד נזכר ונקרא. משום כך שמחתי כשפנתה אלי העורכת בבקשה לחדש את הספר, ולא רק את מראהו, הוספתי לו נספח בן חמישים שירים שנכתבו כולם בין 1959-1960 ל-1966, כלומר בין ``שירים שונים`` לבין מועד הופעתו הראשונה של קובץ זה. כולם שירים מן הגניזה, שלא ראו אור מעולם. והרי הם לפניכם. ללא כל תיקונים ושינויים ? זכר לאיש שהייתי ואינני עוד....

21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
ייטס, אליוט, לורנס, ויליאמס, וואלס סטיבנס, רוברט פרוסט, מריאן מור, קארל סנדברג, הארט קריין וכמה מן השמות הבולטים האחרים במודרניזם האנגלו-אמריקאי של המאה ה-20 עברו כולם בשדה הקרינה האימג´יסטי, אם כי, אפשר שמשמעות הדבר אינה אלא חשיפה בשלב כלשהו לאינדוקטרציה של פאונד או להיכרות עם ניסוייו....

29.
בספר זה כללתי את מבחר מאמרי, מסותי ועיוני בנושאיה המגוונים של השירה. הכתובים משתרעים על פני זמן של למעלה משלושים שנה. המאמרים, הרשימות והמסות הופיעו בבמות שונות שהקדישו מרחב מחייה לשירה, למחקר ולביקורת שירה.רבות מהן כבר אינן קיימות בימינו הצחיחים, שבהם נתמעטו מאוד כותבי השירה הרצינית ונתרבו- להוותנו- יוצאי סדנאות השירה- שלרוע מזלם אינם סבורים שקריאת שירה איכותית הינה מזון לנפש, שאולי עוד מתקיימת פה ושם בארצנו החומרנית, העיתונאית והטלוויזיונית. הספר מיועד לאוהבי וחוקרי שירה שאינם סבורים כי דין השירה העברית לעבור מן העולם, ומוקירים תודה לנאמנותה רבת השנים של הוצאת הקיבוץ המאוחד, היחידה העומדת על משמר השירה בעולם שאבד לו כמדומה מזונו הרוחני. ועל כך כולנו המעטים, מודים לה, להוצאה זו ולעורכה....

30.
31.
כשצלצלת אחרי שלשים שנה/ הבינותי שהיה לך רע/ וכל מה שאמרתי/ היה רק מעט מזעיר מן האמת/ כי העבר כבר מת/ ומה שמת מת באמת... (אחרי שלושים שנה, ע' 32)....

32.
'מות אמי' הוא, קרוב לודאי, ספרו האישי ביותר של נתן זך ואחד הממוארים היפים והמרגשים ביותר בספרות הישראלית. הספר ראה אור לראשונה לפני כ- 15 שנים, ב- 1997, ומזה זמן רב שלא ניתן היה להשיגו. הוא רואה אור עתה מחדש בתבניתו המקורית, עם איוריו ועיצובו של עופר שפירא. 'פעם אחת סיפרה: כשבאנו לארץ היה לנו הרבה, ולארץ לא היה כלום. עכשיו יש לארץ הרבה ולנו אין כלום. וכאילו באותו עניין הוסיפה: אילו ידע זאת אביך.' (מות אמי, עמוד 15) אני מתבונן היום בתצלום שלה, שהיה שמור כל השנים בידי בן דודי. תצלום מימיה הראשונים בארץ, כנראה. אולי נועד לתעודת זהות. אינני מזהה אותה. צעירה מדי. שערה הערמוני אסוף מעל אוזניה, שביל באמצע חלקת השיער. עור צח, חיוך קל שאינו אומר דבר, שמלה קלה מנוקדת. בה - בעת זכיתי לקבל מאנרי (צבי, כשמו היום) תצלום של סבתי, אם אבי. אותה אני מזהה מיד. פנים נוקשות, חסומות, שפתיים חשוקות, אף צל של ויתור לעולם שאליו הביאה 8 בנים ובנות, שרק אחד מהם אהבה....

33.
34.
35.
איש שבתוך הלחם חפש חברים, הוא נסה מזלו אצל שכנו שבתוך התפוח, ואצל האשה הכבודה שבעוגה, אך איש לא נענה לפניותיו, למרות שכולם השתוקקו לחברה. אם רוצים לדעת מה קרה לכל האנשים האלה ומה היה בסופם, כדאי לקרוא את הספר. נתן זך, חתן פרס ישראל, מבכירי המשוררים בשפה העברית, שולח ידו לראשונה בכתיבה לילדים. כתיבתו רעננה ושנונה, והספור מספר, פרט לעלילה הגלויה, גם משהו על בדידותו של האדם ועל חוסר יכולתו להבקיע מעבר למגבלות אפיו....

36.
37.
במרכז ספרו של נתן זך כ– 70 שירים חדשים, כולם מהשנים 2013 — 2015 : כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֵי–פַּעַם שֶׁלִּי, כָּל מַה שֶּׁנֶּעֱלַם וְלֹא הוֹתִיר דָּבָר, כָּל הָאַהֲבָה, כָּל הַבְּדִידוּת, כָּל הַשִּׂמְחָה, כָּל הַמְּרִירוּת, הַכֹּל הָיהָ בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים. מִתּוֹך הֶכְרֵחַ אוֹ נֶאֱמָנוּת עִוֶּרֶת. עוד בספר, מחוות ידידות לשירת בני דורו וציוני דרך לפעילותו הספרותית העשירה, זו שבזכותה הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ז'נבה, כמצוין בנימוקי השופטים, "על תרומתו להתחדשותה של שירת המחצית השנייה של המאה העשרים; על רוחו הפתוחה כלפי מסורת התרגום האירופית; על ספרות בשירות השלום ותרומתו לפיוס במזרח התיכון". ספריו תורגמו לאנגלית, אמריקאית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, ספרדית, סינית וערבית. לספר מצורף תקליטור של נתן זך קורא משיריו....

38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה. הוּא הָלַךְ וְעָבַר עַל פָּנַי. יָכֹלְתִּי לָגַעַת בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתּוֹ. לֹא נָגַעְתִּי. מִי יָכוֹל הָיָה לָדַעַת מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי. הַחוֹל דָּבַק בִּבְגָדָיו. בִּזְקָנוֹ הִסְתַּבְּכוּ זְרָדִים. כַּנִּרְאֶה לָן לַיְלָה קֹדֶם בַּתֶּבֶן. מִי יָכוֹל הָיָה לָדַעַת שֶׁבְּעוֹד לַיְלָה יִהְיֶה רֵיק כְּמוֹ צִפּוֹר, קָשֶׁה כְּמוֹ אֶבֶן. לֹא יָכֹלְתִּי לָדַעַת. אֵינֶנִּי מַאֲשִׁים אוֹתוֹ. לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ קָם בִּשְׁנָתוֹ, סַהֲרוּרִי כְּמוֹ יָם, חוֹלֵף לְיָדִי, אוֹמֵר לִי בְּנִי. בְּנִי. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה, בְּמִדָּה כָּזֹאת, אִתִּי. חגיגה לכל אוהבי השירה בארץ – רגע אחד שקט בבקשה, מבחר משירי נתן זך שערך ובחר פרופ’ ניסים קלדרון. בספר מאוגדים שירים אהובים מכל התקופות והתוצאה מרהיבה ומרגשת....

48.

שוב ספר בלי ביקורת שוב משתהה נוכח האיכות והנדירות אללי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הפעם לכבוד פסח, אפטפט אתכם על שירה. ראשית דבר, יש בידי המון אבל המון ספרי שירה. מה זה אומר המון ? המון ! כמעט שישים ספרי שירה. שכוללים שירת... המשך לקרוא
35 אהבו · אהבתי · הגב
אני רוצה תמיד עיניים אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היופי המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל את מי שעשה ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הנו עצוב. לא בשל נושאו: מות האם של המחבר. אלא,בשל מערכת היחסים והרגשות שהתקיימו בין זך לאמו {ולאביו}בהיותה בחיים ולאחר מותה. אהבה לא ה... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
"יופיה אינו ידוע יָפְיָהּ אֵינוֹ יָדוּעַ. הָרוּחַ לֹא סִפְּרָה אוֹתוֹ לָעֵץ. הָעֵץ לֹא סִפֵּר אוֹתוֹ לַקֶּרֶשׁ בַּגָּדֵר. הַקֶּר... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
"צפור שניה רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי. הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי. צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד עַד יוֹם מוֹ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ