הסיטואציה התרבותית, הפוליטית והכלכלית של הקפיטליזם המאוחר השליטה, לדעתו של ג'יימסון, כפי שעולה במסה חשובה זו, לוגיקה חדשה של מנגנוני ייצוג תרבותיים. טענותיו של ג'יימסון - בדבר דחיקת הפארודיה מפני הפסטיש, דעיכת האפקט, היעדר העומק, שבירת שרשרת המסמנים - כולן נוגעות למנגנוני הייצוג כמו גם לדפוסי החוויה של התרבות הפוסטמודרנית, המקיימים יחסי גומלין עם ההיגיון הקפיטליסטי החדש, נגזרים ממנו ומעידים עליו. ניתוחו המופתי של ג'יימסון את מלון "בונוונטורה" בלוס אנג'לס מציע לנו לראות בתוצר תרבותי זה שווה ערך ואלגוריה חומרית למשק העולמי, הנשלט כיום בידי תאגידים רב - לאומיים, וכן למרחב הלא - מסומן החדש שהוא פועל יוצא שלו. האדריכלות הפוסטמודרנית - המבקשת ליצור כוליות מלאכותית - פרטיקולרית משלה, הבאה להדיר את הכוליות הרב - תרבותית והרב - מעמדית של העיר ולתפוס את מקומה - נתפשת במסה זו כמבטאת הלכה למעשה את מה שמכונה ומבוקר היום בשם "גלובליזציה". פרדריק ג'יימסון נחשב בעיני רבים לבכיר מבקרי הספרות והתיאורטיקנים של התרבות במסורת הניאו - מרקסיסטית בארצות הדוברות אנגלית....

פרדריק ג'יימסון הוא אחד ממבקרי הספרות והתרבות הניאו - מרקסיסטים המשפיעים ביותר בתקופתנו. עיקר חשיבות הגותו בהשבת התפיסה המרקסיסטית אל זירת הדיון התרבותי העכשווי וניסוחה מחדש, תוך הגמשת דפוסי חשיבתה וניפוי יסודות וולגריים שדבקו בה במרוצת השנים. בכתביו הוא מנסה לבסס את המרקסיזם כתיאוריה כוללת להבנת המציאות והבנת טקסטים, ומציע מהלך תיאורטי שיטתי לבחינת האידיאולוגיה ומקומה בפרשנות התוצרים התרבותיים. כתיבתו של ג'יימסון מעוררת עניין בקרב קשת רחבה של חוקרים בשל הדיאלוג הער שהוא מנהל עם כמה מהתפיסות המרכזיות בלימודי התרבות כיום: פוסט - סטרוקטורליזם, פסיכואנליזה, דקונסטרוקציה, פוסט - קולוניאליזם ופמיניזם. המסה המתורגמת כאן "על הפרשנות: הספרות כמעשה חברתי סימבולי", שהיא הפרק הראשון בספרו הלא - מודע הפוליטי (1981), היא אולי המסה התיאורטית החשובה ביותר במחקרו של ג'יימסון, שכן היא מציעה תפיסה כוללת ושיטתית לביקורת מרקסיסטית של הספרות והתרבות. ג'יימסון מציע קריאה פוליטית של הטקסט הספרותי שאינה אילוסטרציה לספרות או ניתוח ה"הקשר", אלא האופק המוחלט של הניתוח ההיסטורי, כלומר קריאת הלא - מודע הפוליטי, המבצבץ מתוך הבקיעים בכל טקסט, כסימפטום למתח לא פתור במציאות שבתוכה נכתב הטקסט. קריאת הלא - מודע הפוליטי מבקשת להשיב את המציאות המודחקת והקבורה של ההיסטוריה אל פני השטח של הטקסט. מסתו המפורסמת של ג'יימסון "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" (1991), ראתה אור בהוצאת רסלינג. לתרגום מצורף מאמר מאת ד"ר חנה סוקר - שווגר מאוניברסיטת תל אביב על הגותו של ג'יימסון....

הסיטואציה התרבותית, הפוליטית והכלכלית של הקפיטליזם המאוחר השליטה, לדעתו של פרדריק ג'יימסון – כפי שעולה במסה קלאסית זו, אשר פורסמה לראשונה בשנת 1984 ואחר כך כמסת פתיחה בשנת 1991 בספרו הנושא את אותו שם, והייתה בין הנסחים הראשונים והפרדיגמטיים של "תופעת הפוסטמודרניזם" – לוגיקה חדשה של מנגנוני ייצוג תרבותיים. טענותיו של ג'יימסון – בדבר דחיקת הפרודיה מפני הפסטיש, דעיכת האָפקט, היעדר העומק, שבירת שרשרת המסמנים, המגמה הסכיזופרנית – כולן נוגעות למנגנוני הייצוג ולדפוסי החוויה של התרבות הפוסטמודרנית, אשר מקיימים יחסי גומלין עם ההיגיון הקפיטליסטי החדש, נגזרים ממנו ומעידים עליו. ניתוחו המופתי של ג'יימסון את מלון "בונוונטורה" בלוס אנג'לס מציע לנו לראות בתוצר תרבותי זה שווה ערך ואלגוריה חומרית למשק העולמי, הנשלט כיום בידי תאגידים רב-לאומיים, כמו גם למרחב הלא-מסומן החדש שהוא פועל יוצא שלו. האדריכלות הפוסטמודרנית – המבקשת ליצור כוליות מלאכותית-פרטיקולרית משלה, אשר באה להדיר את הכוליות הרב-תרבותית והרב-מעמדית של העיר ולתפוס את מקומה – נתפסת במסה זו כמבטאת הלכה למעשה את מה שמכונה ומבוקר היום בשם "גלובליזציה". פרדריק ג'יימסון (נולד 1934) הוא אחד ממבקרי הספרות והתרבות הניאו-מרקסיסטים המשפיעים ביותר בתקופתנו. עיקר חשיבות הגותו בהשבת התפיסה המרקסיסטית אל זירת הדיון התרבותי העכשווי וניסוחה מחדש, תוך הגמשת דפוסי חשיבתה וניפוי יסודות וולגריים שדבקו בה במרוצת השנים. ספרו "הלא-מודע הפוליטי" ראה אור בהוצאת רסלינג (2004). לספר מצורפת הקדמה מאת פרופ' חנן חבר ופרופ' משה רון על תפיסת הפוסטמודרני אצל ג'יימסון....

פרדריק ג'יימסון עיצב במידה רבה את הדרך שבה אנו מבינים כיום את תופעת הפוסטמודרניזם. מחקרו החלוצי, "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר", זכה לשבחים רבים ונחשב לדיון הקלסי בפוסטמודרניות. במסה מופתית זו הוא מציג את הפוסטמודרניות כמנסחת את הלוגיקה החדשה של מנגנוני הייצוג התרבותיים בעולמנו העכשווי, עולם הקפיטליזם הגלובלי וההון הפיננסי, ומשלב היבטים תרבותיים, היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ותיאורטיים. עיונו הרב-צדדי והמתחדש של ג'יימסון בהיבטיה המגוונים והמשתנים תדיר של הפוסטמודרניות היה לנקודת התייחסות שאי-אפשר בלעדיה כאשר מבקשים לחקור מגמה זו. עם זאת, כמה מכתביו החשובים ביותר על הפוסטמודרניזם, החל בניסוחיהם הפרדיגמטיים הראשונים וכלה בפיתוחיהם העכשוויים, לא היו זמינים עד כה לקורא העברי. מבחר המסות המוגשות בספר זה ממלא את החסר ושולח אלומת אור ממוקדת אל המפנה התרבותי שהתחולל בעידן הקפיטליזם המאוחר. הוא מביא את התרשמויותיו הראשונות של ג'יימסון ואת תשובותיו למבקריו, את תגובותיו לפרשנויות חלופיות לזו שלו ואת נקודות החיבור בין מחקריו לבין האקלים התרבותי של שנות ה-90 של המאה ה-20. המפנה התרבותי (1998) עוקב אחר מהלכיו של אחד המבקרים והתיאורטיקנים המרקסיסטיים המשפיעים ביותר בדורנו. מבחר כתבים זה דן בניתוח השינויים שחלו בתפיסת הזמן, המרחב והחומר בתחומי הספרות והאמנות, האדריכלות, המוזיקה, הקולנוע ותקשורת ההמונים בעידן הפוסטמודרני. הוא כולל גם טקסטים מאוחרים אשר בהם מרחיב ג'יימסון את שיטתו להיבטים חדשים באדריכלות הפוסטמודרנית ולקשריהם עם זירת הכלכלה המדינית. ...

פרדריק ג´ייסון הוא אחד ממבקרי הספרות והתרבות הניאו- מרקסיסטים המשפיעים ביותר בתקופותינו, עיקר חשיבות בהשבחת התפיסה המרקסיסטית אל זירת הדיון התרבותי העכשווי וניסוחה מחדש, תוך הגמשת דפוסי חשיבתה וניפוי יסודות וולגריים שדבקו בה במרוצת השנים. בכתביו הוא מנסה לבסס את המרקסיזם כתיאוריה כוללת להבנת המציאות והבנת טקסטים, ומציע מהלך תיאורטי שיטתי לבחינת האידיאולוגיה ומקומה בפרשנות בתוצרים התרבותיים. כתיבתו של ג´יימסון מעוררת עניין בקרב קשת רחבה של חוקרים בשל הדיאלוג הער שהוא מנהל עם כמה מהתפיסות המרכזיות בלימודי תרבות היום: פוסט סטרוקטורליזם, פסיכואנליזה, דקונסטרוקציה, פוסט-קולוניאליזם ופמיניזם. המסע המתורגם כאן "על הפרשנות: הספרות כמעשה חברתי סימבולי", שהוא פרק הראשון בספרו הלא מודע הפוליטי(1981), הוא אולי המסה התיאורטית החשובה ביותר במחקר של ג´יימסון, שכן היא מציעה תפיסה כוללת ושיטתית של הטקסט הספרותי שאינה אילוסטרציה לספרות או ניתוח ה"הקשר", אלא האופק המוחלט של הניתוח ההיסטורי, כלומר קריאת הלא-מודע הפוליטי, המבצבץ מתוך הבקיעים בכל טקסט, כסימפטום למתח לא פתור במציאות שבתוכה נכתב הטקסט. קריאת הלא-מודע הפוליטי מבקשת להשיב את המציאות המודחקת והקרובה של ההיסטוריה אל פני השטח של הטקסט. מסתו המפורסמת של ג´יימסון "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" (1991), ראתה רוא בהוצאת רסלינג. לתרגום מצורף מאמר מאת ד"ר חנה סוקר-שווגר מאוניברסיטת תא אביב על הגותו של ג´יימסון....