פרדריק ג´ייסון הוא אחד ממבקרי הספרות והתרבות הניאו- מרקסיסטים המשפיעים ביותר בתקופותינו, עיקר חשיבות בהשבחת התפיסה המרקסיסטית אל זירת הדיון התרבותי העכשווי וניסוחה מחדש, תוך הגמשת דפוסי חשיבתה וניפוי יסודות וולגריים שדבקו בה במרוצת השנים. בכתביו הוא מנסה לבסס את המרקסיזם כתיאוריה כוללת להבנת המציאות והבנת טקסטים, ומציע מהלך תיאורטי שיטתי לבחינת האידיאולוגיה ומקומה בפרשנות בתוצרים התרבותיים. כתיבתו של ג´יימסון מעוררת עניין בקרב קשת רחבה של חוקרים בשל הדיאלוג הער שהוא מנהל עם כמה מהתפיסות המרכזיות בלימודי תרבות היום: פוסט סטרוקטורליזם, פסיכואנליזה, דקונסטרוקציה, פוסט-קולוניאליזם ופמיניזם. המסע המתורגם כאן "על הפרשנות: הספרות כמעשה חברתי סימבולי", שהוא פרק הראשון בספרו הלא מודע הפוליטי(1981), הוא אולי המסה התיאורטית החשובה ביותר במחקר של ג´יימסון, שכן היא מציעה תפיסה כוללת ושיטתית של הטקסט הספרותי שאינה אילוסטרציה לספרות או ניתוח ה"הקשר", אלא האופק המוחלט של הניתוח ההיסטורי, כלומר קריאת הלא-מודע הפוליטי, המבצבץ מתוך הבקיעים בכל טקסט, כסימפטום למתח לא פתור במציאות שבתוכה נכתב הטקסט. קריאת הלא-מודע הפוליטי מבקשת להשיב את המציאות המודחקת והקרובה של ההיסטוריה אל פני השטח של הטקסט. מסתו המפורסמת של ג´יימסון "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" (1991), ראתה רוא בהוצאת רסלינג. לתרגום מצורף מאמר מאת ד"ר חנה סוקר-שווגר מאוניברסיטת תא אביב על הגותו של ג´יימסון.
