כשהייתי ילדה ילדים לא היו במרכז העולם. כך יצא שכשאמי החליטה שהגיע הזמן להגמל מהמוצץ היא זרקה אותו לפח וזהו. מבלי להתחבט עם חברותיה על ההשלכות הפסיכולוגיות כבדות המשקל של הגמילה, ללא שום מחשבה שהיא פוצעת את נפשה הרכה של הילדה (אחותי במקרה זה). כתבתי "זרקה אותו" ביחיד, כי זה מה שהיה. מוצץ אחד מגומי, ולא עשרות מוצצים צבעוניים.

כשהגדולה שלי הגיעה לגיל גמילה התחבטתי בכובד ראש בסוגיה הקשה. קניתי כמה