"נו טוב,"נאנח אחי, והסתכל מבעד לחלון, "יותר מדי גופות ויותר מדי מלחמות, לעתים קרובות אני חושב שזה אירוני שאבינו עבר את המלחמה בלא פגע ובסוף מצא את מותו מתחת לקרח בסופו של יום שמש בחודש מרס.""כן," אמרתי. "אילו היית איתם, היית גם אתה טובע." "אני רואה את זה אחרת," אמר. "אילו הייתי איתם, אולי הייתי מציל אותם." ברומן חדש ומדהים זה פורש המספר, אלכסנדר מקדונלד, את תולדות משפחתו: סיפור משעשע ועגום לסירוגין, אך תמיד מרשים ובלתי נשכח. ב - 1779 הפליג קאלום מקדונלד מסקוטלנד לקנדה עם משפחתו ועם הכלבה הנאמנה. במהלך השנים הפכו בני קאלום רואה לשבט נפרד ב'ארץ העצים', ניכרים מיד בשערם האדום ובעיניהם הכהות. במהלך פגישה עם אחיו הגדול ששוחרר מהכלא, מעלה אלכסנדר, 'הילד האדמוני', את קורות המשפחה, למן הדורות הראשונים בקנדה ועד ילדותו המיותמת ובגרותו. זהו סיפור על הקשרים הכובלים אותנו, כעבור דורות, אל המשפחה ואל הארץ ממנה באו אבות אבותינו. לא אסון גדול נכתב בפרוזה חגיגית, מהפנטת, בעלת עוצמה מרשימה. אליסטר מקלאונד נולד בססקצ'ואן, קנדה, ב - 1936 וגדל במסגרת משפחה מורחבת בקייפ ברטון, נובה סקוטיה. כדי לממן את לימודיו, עבד בצעירותו כחוטב עצים, כורה ודייג. מקלאוד מכהן כפרופסור לאנגלית באוניברסיטת וינדזור, אונטריו, ופרסם קובץ סיפורים קצרים לפני ספר זה, שכתיבתו ארכה למעלה מעשר שנים....