לפני כשנה בקרנו רעייתי ואני בדרום דקוטה שבארה"ב ובין השאר גם באתר מאונט ראשמור המוכר לכל בעיקר בשל ארבעת ראשי הנשיאים המפוסלים בסלע האדיר שבראש ההר.

עם ערב שבנו מחדש לאותו אתר כדי לצפות בטקס מרגש ומיוחד לכבודם של ווטראנים מוותיקי הלוחמים בזירות הקרב השונות של מלחמות ארצם במהלך ימי חייהם, טקס שהתנהל על פי המיטב שבמסורת האמריקאית. הוותיקים מבין המוזמנים לעלות ולעמוד על הבמה או בשיבתם על כיסאות הנ

כפירי אריות מאת ארווין שו. הסיפור מתמקד ב- 3 גיבורים. יהודי, אמריקאי וגרמני שנלחמים במלחמת העולם השניה. העובדה שהספר נכתב בשנת 1949 כשלעצמה גורמת למחשבה באשר לפרספקטיבה של הסופר. דמותו של נח אקרמן נגעה לליבי. דמותו הוצגה כחלשה ורדופה. בתחילת הספר נח לא מצליח אפילו להביא את אביו למנוחת עולם ראויה (הקברן מסרב לשרוף את הגופה בשל מוצאו היהודי). בהמשך, הוא מושפל ומגורש מבית המלון בשל יהדותו. ככל שהעל