אז מי הן האופטימיסטיות? מה גורם לאותה נטייה מובנית של אנשים מסוימים להאמין תמיד בעתיד טוב יותר? אולי אלה פשוט בני ובנות אדם שהתברכו בנוכחות מוגברת של סרוטונין בדם ומוחם מופצץ ללא הרף בדופמין? ייתכן והטבע הנדיב סימם אותם על ידי אנדורפינים שנשפכים במערכת העצבים שלהם כמים...

מבלי לתת את דעתו בסוגיה הנוירולוגית המרתקת, מפציר בנו <mark>מאט רידלי</mark> להאמין שיהיה ורוד - פשוט כי המחקרים וההיסטוריה מצווים לנו על

אחרי פסח, סבתא אומרת לי, אני אורזת את הכלים. ובתוך הקופסה של כלי פסח אני מכניסה גם בקבוק שמן וקילו סוכר. כי השנה יש, אבל מי יודע מה יהיה בשנה הבאה? אז אני שומרת. גם אני שומרת. סתם כי יכול להיות שביום שאוריד את כלי פסח יתחשק לי להכין איזה צ'יפס נחמד, ולא לחכות לקניות מהסופר. אני מודעת היטב לכך שאני חיה בעידן אחר, עידן שבו יש מגוון מוצרים בסופר הקרוב, ושירות שמוכן להביא לי אותם על פי הזמנה. עידן שבו