|
|
|
1.
|
|
בדרשות אלו, שנאמרו בוועידות המזרחי בארה"ב בשנים תשכ"ב-תשכ"ז, משתף הרב סולוביצ'יק את שומעיו-קוראיו במחשבותיו על אודות מדינת ישראל, האתגרים העומדים בפניה, ומקומה בתודעה היהודית. מעבר לכך, הוא משרטט בקווים ברורים את בשורתה של תנועת המזרחי עבור כל יהודי החי בעולם המודרני, בין בארץ ובין בגולה:
תפיסת עולם זו המבטאת את אמונתנו בנצח היהדות – מכריזה על עמידתנו האיתנה בתוך טבורו של העולם המודרני, על יופיו וכיעורו, גודלו, תוקפו ואכזריותו, הסואן והגועש, החורג והכובש, מלא עוז וגבורה מדעית-טכנולוגית אבל גם שחצנות מבהילה, זוהמה מוסרית וטומאת הנפש. אין אנו זזים מעולם זה ואין אנו פורשים לקרן זווית, ואין אנו מוכנים להפך כיתה [=כת] דתית שהפקירה את הציבור למען הצלת יחידים. אין אנו בונים תיבה כמו נח בשעתו. אנו מתפללים בעד הדור כולו. רוצים אנו לטהר עולם זה ולקדשו בעיני הנצח המתמידים בטהרתם ותפארתם, בתוכם הטרנסצנדנטי ובשלוותם הא-לוהית בתוך סופת המטמורפוזות ששמה התקדמות. אנו מאמינים, כי היהדות – בכוחה לתת משמעות ותכלית, ערך ועידון לחיים המודרניים על כל ריבוי גווניה. אין אנו מפחדים מן המתחדש בכל תחומי הקיום, ומשוכנעים אנו כי עלֹה נעלה ונוכל לו. לתפיסת עולם זו אני נאמן בכל מאודי.
בכדי לסייע לקורא לעמוד על עומק דעתו של הרב סולוביצ'יק בנושאים הנדונים בדרשות, הספר מלווה באחרית דבר, "על יחסו של הרב סולוביצ'יק לציונות", מאת הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.
על אף שנאמרו לפני כיובל שנים, ובנסיבות היסטוריות שונות משלנו, אנו תקווה כי ימצאו הקוראים שיש בדרשות אלו, ובתובנות ובערכים המובעים בהן, כוח להאיר את דרכנו גם היום.
הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים באנשי ההלכה של המאה העשרים, והוגה דעות חדשני ומקורי. "הרב", כפי שנודע כינויו ברבים, הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים לביאור ניסיון החיים המודרני ולהערכתו. הוא הקים גשרים בין היהדות ובין העולם המודרני, תוך שהוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי, ובמיוחד מחויבותו לחיים על פי ההלכה....
|
|
2.
|
|
בדרשות אלו, שנאמרו בוועידות המזרחי בארה"ב בשנים תשכ"ב-תשכ"ז, משתף הרב סולוביצ'יק את שומעיו-קוראיו במחשבותיו על אודות מדינת ישראל, האתגרים העומדים בפניה, ומקומה בתודעה היהודית. מעבר לכך, הוא משרטט בקווים ברורים את בשורתה של תנועת המזרחי עבור כל יהודי החי בעולם המודרני, בין בארץ ובין בגולה:
תפיסת עולם זו המבטאת את אמונתנו בנצח היהדות – מכריזה על עמידתנו האיתנה בתוך טבורו של העולם המודרני, על יופיו וכיעורו, גודלו, תוקפו ואכזריותו, הסואן והגועש, החורג והכובש, מלא עוז וגבורה מדעית-טכנולוגית אבל גם שחצנות מבהילה, זוהמה מוסרית וטומאת הנפש. אין אנו זזים מעולם זה ואין אנו פורשים לקרן זווית, ואין אנו מוכנים להפך כיתה [=כת] דתית שהפקירה את הציבור למען הצלת יחידים. אין אנו בונים תיבה כמו נח בשעתו. אנו מתפללים בעד הדור כולו. רוצים אנו לטהר עולם זה ולקדשו בעיני הנצח המתמידים בטהרתם ותפארתם, בתוכם הטרנסצנדנטי ובשלוותם הא-לוהית בתוך סופת המטמורפוזות ששמה התקדמות. אנו מאמינים, כי היהדות – בכוחה לתת משמעות ותכלית, ערך ועידון לחיים המודרניים על כל ריבוי גווניה. אין אנו מפחדים מן המתחדש בכל תחומי הקיום, ומשוכנעים אנו כי עלֹה נעלה ונוכל לו. לתפיסת עולם זו אני נאמן בכל מאודי.
בכדי לסייע לקורא לעמוד על עומק דעתו של הרב סולוביצ'יק בנושאים הנדונים בדרשות, הספר מלווה באחרית דבר, "על יחסו של הרב סולוביצ'יק לציונות", מאת הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.
על אף שנאמרו לפני כיובל שנים, ובנסיבות היסטוריות שונות משלנו, אנו תקווה כי ימצאו הקוראים שיש בדרשות אלו, ובתובנות ובערכים המובעים בהן, כוח להאיר את דרכנו גם היום.
הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903 ) היה מן הבולטים באנשי ההלכה של המאה העשרים, והוגה דעות חדשני ומקורי. "הרב", כפי שנודע כינויו ברבים, הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים לביאור ניסיון החיים המודרני ולהערכתו. הוא הקים גשרים בין היהדות ובין העולם המודרני, תוך שהוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי, ובמיוחד מחויבותו לחיים על פי ההלכה....
|
|
3.
|
|
"אין כל אפשרות לתאר את התפילה מבלי לחוש באותה עת את קרבתו של הבורא ואת גדולתו... אנו דבקים בו בתור א-להים חיים, לא בתור רעיון, ישות מופשטת. אנו מצויים בחברתו ובטוחים באהבתו אותנו. בתפילה מצויה חוויה של תחושות אשר רק מגע ישיר עם הא-להים יכול לעורר אותה".
קטע זה מתוך המסה "רוממות הא-להים וגאולת האסתטי" מבטא את תחושת העומק הרגשית הלוהטת של הרב יוסף דוב סולוביצ'יק, תחושה הדרה בכפיפה אחת עם הדגש ההלכתי והאינטלקטואלי שאפיין אותו.
כפי שעולה בכל דף מדפי עבודה שבלב גישתו לתפילה היא בעלת שני מוקדים. הראשון הוא הכרתו כי ההלכה היא המפתח לחיי הדת היהודיים, ולאור זאת תפיסת התפילה ושאר מרכיביה של הליטורגיה כמעשים הלכתיים מחייבים. הרב הדגיש שחשוב אף ללמוד מטקסטים אלו, שכן הסידור איננו רק ביטוי של קבע לזיקתנו אל הא-להים, אלא גם הכלי המחנך אותנו לפיתוח זיקה זו. המוקד השני שבא לידי ביטוי בציטוט הפותח הוא חוויית הלהט הרגשי שצריכה להיות חלק מן התפילה.
כוחו המושך של הניתוח שמציע הרב בספר שלפנינו, כמו הקסם שמשרים חיבוריו האחרים והרצאותיו שבעל פה, נובעים בחלקם מיכולתו לנוע בלא כל מאמץ, לעיתים אף במסגרת פסקה אחת, מעולם ההלכה האינטלקטואלי הממושמע, מן הניתוח הספרותי, או מסקירת מגמות בתולדות הפילוסופיה של המערב ומדע הדת, אל מערבולת הקיום הנלהב.
הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבתלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד ההלכה וההגות היהודית מציעות כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעודו עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי....
|
|
4.
|
|
מה בין אבלות שבה אדם מתאבל על אדם קרוב אליו שנפטר לבין אבלות על אירוע היסטורי רחוק כמו חורבן המקדש?הרב סולוביצ'יק הצביע על כך שדיני אבלות על קרוב שנפטר מתפתחים מן הכבד אל הקל ואילו על החורבן דיני האבלות הם בבחינת מוסיף והולך. הוא הסביר זאת בפער הרגשי שבין שתי התופעות. אדם שמת לו קרוב כואב את כאבו וזועק את זעקתו בכל כוחו ומעומק לבו. אין הוא זקוק להלכה לעודד אותו לבכות אלא כדי לעזור לו לבטא את כאבו ולהתמודד עמו. לעומת זאת האדם הממוצע אינו חש עצב ואינו מתאבל מעצמו על אובדן שהתרחש בעבר הרחוק, דוגמת חורבן בית המקדש. לכן יש צורך להעצים בהדרגתיות את תחושת האבל והצער על החורבן עד ליום השיא, תשעה באב.הרב סולוביצ'יק ראה בתשעה באב מועד בעל חשיבות דתית וקיומית לעבודת ה' והבין את הצורך לחנך את האדם בן־ימינו לחוש את חוויית האבלות על המקדש. הוא היה מודע למחסומים הלשוניים והספרותיים הניצבים בין האדם המודרני לבין הלשון הפיוטית של הקינות העתיקות, ולקושי לחוות רגשי אבלות על מקדש שחרב לפני קרוב לאלפיים שנה. כמי שלאורך כתביו ושיעוריו הכיר בעומק הדתי החבוי בין מילות התפילה, שקד הרב מדי שנה על ביאור הקינות לקהילתו בעת אמירתן. ספר זה, שזכה לעיבוד ולהתאמה לקהל הישראלי, הוא פרי מאמציו אלה החושפים את עושר מחשבתו ומקוריותה.הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה לפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעודו עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.הוצאת ידיעות ספרים גאה על הזכות להוציא לאור את סדרת "מאוצר הרב", המביאה לציבור כתבים נבחרים מתוך אוצר חיבוריו ודרשותיו של הרב סולוביצ'יק, מגדולי הוגי הדעות בדורנו....
|
|
