» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (4):
קניות,
ספרות יהדות ארצות האסלאם,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
|
|
1.
|
|
המשורר והמתרגם הדגול, יהודה אלחריזי (1225 - 1165), הגיע לאלכסנדרייה בשנת 1215. משם נסע בדרך היבשה דרך קהיר לירושלים וליתר קהילות המזרח. את מסעו תיאר בפרוטרוט בעברית ובערבית, וחלק של תיאוריו העבריים אף כלל בספרו "תחכמוני". בספר המוגש בזה נאספו כל הקטעים הנוגעים למסע שהיו בהישג ידינו. פרטים על שהותו במצרים ניתן ללמוד גם ממכתבו האוטוגרפי, המתפרסם כאן לראשונה במקורו. כחמשים מקומות יישוב (כמה מהם בספרד ובפרובנס) נכללים בתיאוריו ולמעלה ממאתיים אישים יהודים שונים אשר פגש בדרכו. היו אלה בעיקר אנשים שהשתייכו לחברת ההנהגה, האליטות הכלכליות והרוחניות אשר בצלן הסתופף, ואשר לחבריהן הנבחרים הגיש שירי שבת וגם גנאי, הכול לפי המסיבות והצורך. עד היום לא נתברר בדיוק המניע של אלחריזי במסעו. בדרך כלל הייתה למזרח האיובי המתפתח משיכה חדשה בעבור יהודי המערב המשכילים, הנרדפים מבית על ידי סיעת מתנגדי הרמב"ם ועל פי גזרות דת קנאיות מחוץ. אף ההתעוררות החדשה של הצלבנים עוררה בוודאי גם את היהודים לארץ ישראל. בעקבות ההתעוררות הזאת יצא אל המזרח גם ר' יהודה אלחריזי. החיבור הזה מנסה להתחקות על עקבותיו צעד אחר צעד. יהושע בלאו, פרופסור אמריטוס לערבית באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאה לשעבר של האקדמיה ללשון העברית, הוא חתן פרס ישראל, פרס רוטשילד ופרס בן - צבי וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. יוסף יהלום, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, משמש חבר באקדמיה ללשון העברית....
|
|
2.
|
|
מלוקטים מתוך כתבי הגניזה ויוצאים לאור בצירוף חילופי־נוסח וביאורים עם מבוא. במהדורה זו מתפרסמים לראשונה כמאתיים שירים בלתי־נודעים, מלוקטים מקטעי הגניזה הקהירית, מאת פייטן ארץ־ישראלי קדום – 'בן זוגו של יניי', כדברי מנחם זולאי – אשר חיבר קדושתאות למחזור הקריאה התלת־שנתי. הביאור כולל בין היתר רמזים למדרשים הרבים שהפייטן תמך יתדותיו בהם. המבוא כולל דיון במקורות פיוטיו וכן ניתוחים ספרותיים של כמה יצירות....
|
|
6.
|
|
בליבבתני מכונסים עשרה סיפורי אהבה עבריים בנוסח דקמרון, הכתובים על דרך המקאמה הערבית, סיפור מחורז המנומר בשירים. במרכזו עמודת דמות האנטי גיבור, נווד זקן שעורמתו ושנינותו עושים אותו לגיבור בכל מקום ומקום שהוא מזדמן בו. וזה קורה לא פחות מחמישים פעם בספר מקאמות שבו לכל סיפור גדול בהומור מוקדש פרק בעלילותיו המתמשעות של הגיבור.
כיצד הופך גיבור כזה למאהב? כאשר את מקומו של הזקן הנודד תופס צעיר זר ובלתי מוכר המופיע במקום חדש וכובש את ליבה של בת המלך, ואחר כך גם את הממלכה כולה. גם אופייה ההומוריסטי של המקאמה נראה לכאורה לא הולם את עומק הרגשות של סיפור האהבה, אך כאן נכנסים לתמונה מוטיבים מעולמה של האהבה האפלטונית. לסיפורים המשעשעים האלה יש לעיתים ממד עומק נוסף שבו הגיבור מתאהב בימימה הלא היא תורתנו התמימה.
מלבד יסודות אלה משוקעים בסיפורים יסודות מסיפורי רומנס נוצריים בנוסח אבירי השולחן העגול. בדרך זו מתקבלים שעשועיו וכתבי האהבה השנונים של הגיבור ברצינות תהומית על ידי נזירה צנועה, ואף מביאים למותה הטראגי. הגבר המפתה אמנם יוצא מנצח בהתערבות שהתערב על יכולתו להפיל את האישה בפח, אבל מפסיד תוך כדי כך את מעמדו כגיבור הסיפור לטובת שותפתו הרגישה, היא היא הגיבורה האמיתית של סיפור אהבה אחר. המחזר הוא גבר זקן שאבד עליו כלח, ואביה של הגיבורה הצעירה כופה עליה את הנישואין על אף התנגדותה הנמרצת. עונשו של האשמאי הזקן אינו מאחר לבוא.
מעבר לכל הזרמים וההשפעות, רגשות האהבה הכנה, שלא נשתנו מאז ימי הביניים ועד ימינו אנו, ממשיכים לפעפע בסיפורים אלה המושכים כל לב.
המחבר, יוסף יהלום, הוא מן האוהבים הגדולים של שירת ימי הביניים ושל הסיפור המחורז. עניינו העיקרי הוא במגעים של ספרותינו עם ספרויות הסביבה למן ראשית התקופה הביזנטית (פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1999) ועד סף הזמן החדש (מנגינות תורכיות - המנונות עבריים: הרפתקה בין תרבותית מן המאה השש-עשרה, האקדמיה ההונגרית, בודפשט 1995)....
|
|
7.
|
|
מאז תקופת ההשכלה ועד ימינו כמעט, היחס לפיוטי בית הכנסת היה מלווה רגשות עזים. ממצאי הגניזה הקהירית ההולכים ומתלבנים בדורות האחרונים העלו שדווקא כאן נשתקעה פנינת שיר נדירה, שמוצאה בתקופת מעבר מיוחדת במינה בין הספרות העברית העתיקה ובין ספרות ימי הביניים, בין מכורתה הטבעית של השירה העברית בארץ ישראל ובין מרכזיה האחרים בגולת איטליה ואשכנז, בין סביבה לשונית שמית (ארמית בעיקר ומאוחר יותר גם ערבית) ובין סביבה זרה לחלוטין לרוח העברית.
הרבה מן המלאכותי והמאולץ בסגנונה הספרותי של שירה זאת קשור בתנאיה המיוחדים של הלשון העברית בשלבים המוקדמים של הפיכתה ללשון ספרות, אשר אינה משמשת בד בבד את כל צורי החיים. חידוש הדיבור העברי והלאומיות העברית בארץ ישראל מאפשרים באופן פרדוקסלי גישור מחודש עם גילויי היצירה האחרונים במכורת הספרות העברית בתקופה הביזנטית. בעקבות המגמות החדשות מתמודד מחדש גם ספר זה עם מורשת שיר יקרה שנשתקעה לבלי הכר כמעט.
...
|
|
10.
|
|
שירת חייו של ר' יהודה הלוי הוא סיפור חייו של גדול משוררי ימי הביניים העבריים מאז פרסומו בטולדו שבספרד ועד מותו עם קטיעת מסעו ההרואי לארץ ישראל ולירושלים. התיאור מבוסס בפעם הראשונה על כל קובצי השירה, הדיוואנים, שנערכו בתחנות חייו החשובות של המשורר במזרח ובמערב. הכול מתוך השוואה ועימות עם מכתביו האוטוגרפים ועם מכתבי בני הדור שנתגלו ונאספו במשך חמישים השנים האחרונות בגניזת קהיר. החומר התיעודי, יחד עם החומר הספרותי שהיה גם הוא גנוז במשך שנים ארוכות מעבר למסך הברזל, נשזר כאן לכדי מסכת אחת. בחיבור נבחנת מערכת היחסים המורכבת של היהדות עם מורשתם הרעיונית של שירי הלוי שבאה לידי ביטוי בניסוח הכתובות בראשי שירים, במסירתם, ובדרכי גלגולם לאורך הדורות, ואף בדרכי קיטועם ועיבודם. בעימות עם 'ציון הלוא תשאלי' נפתח הספר, והוא נחתם בבחינה של דרכי העריכה ובזיהוי העורכים השונים של הדיוואנים. גוף החיבור עוקב אחרי קורותיו של האיש הגדול בשלושת מעגלי חייו המרכזיים, בספרד הנוצרית, בספרד המוסלמית ובמצרים, כולל המסע לארץ ישראל – שם מצא את מותו....
|
|
11.
|
|
ספרנו כולל את שירי מערכת היוצר מאת המשורר הגדול יוסף אבן אביתור (אבן אלשנטאש). הוא חי במפנה המאות העשירית והאחת עשרה בשני המרכזים היהודיים הגדולים של התקופה, ספרד ומצרים. מהדורה מכנסת של פיוטים אלה היא בשורה חשובה עד מאוד. שכן משורר זה עומד בצומת משמעותי מאין כמוהו בתולדות השירה העברית בכלל, ושירת הפיוט בכלל, בין הפיוט המזרחי ובין הפיוט הספרדי, הנחשב אחד ההישגים הגדולים של שירת ימי הביניים העברית.
שירתו של משורר זה יש בשורה גדולה להתפתחות ולהתגבשות של השירה העברית בספרד על רקעם של המקורות המזרחיים שלה. המבוא המפורט לספר מציג את נקודות המגע הגדולות בין שני המרכזים החשובים האלה, את סימני ההיכר של סגנונו של סעדיה גאון מצד אחד ואת סימני ההיכר של האסכולה הספרדית ומנהיגה הקדמון מנחם בן סרוק מצד אחר....
|
|
