המשורר והמתרגם הדגול, יהודה אלחריזי (1225 - 1165), הגיע לאלכסנדרייה בשנת 1215. משם נסע בדרך היבשה דרך קהיר לירושלים וליתר קהילות המזרח. את מסעו תיאר בפרוטרוט בעברית ובערבית, וחלק של תיאוריו העבריים אף כלל בספרו "תחכמוני". בספר המוגש בזה נאספו כל הקטעים הנוגעים למסע שהיו בהישג ידינו. פרטים על שהותו במצרים ניתן ללמוד גם ממכתבו האוטוגרפי, המתפרסם כאן לראשונה במקורו. כחמשים מקומות יישוב (כמה מהם בספרד ובפרובנס) נכללים בתיאוריו ולמעלה ממאתיים אישים יהודים שונים אשר פגש בדרכו. היו אלה בעיקר אנשים שהשתייכו לחברת ההנהגה, האליטות הכלכליות והרוחניות אשר בצלן הסתופף, ואשר לחבריהן הנבחרים הגיש שירי שבת וגם גנאי, הכול לפי המסיבות והצורך. עד היום לא נתברר בדיוק המניע של אלחריזי במסעו. בדרך כלל הייתה למזרח האיובי המתפתח משיכה חדשה בעבור יהודי המערב המשכילים, הנרדפים מבית על ידי סיעת מתנגדי הרמב"ם ועל פי גזרות דת קנאיות מחוץ. אף ההתעוררות החדשה של הצלבנים עוררה בוודאי גם את היהודים לארץ ישראל. בעקבות ההתעוררות הזאת יצא אל המזרח גם ר' יהודה אלחריזי. החיבור הזה מנסה להתחקות על עקבותיו צעד אחר צעד. יהושע בלאו, פרופסור אמריטוס לערבית באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאה לשעבר של האקדמיה ללשון העברית, הוא חתן פרס ישראל, פרס רוטשילד ופרס בן - צבי וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. יוסף יהלום, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, משמש חבר באקדמיה ללשון העברית.

שם הספר
פיוטי שמעון בר מגס
אז באין כול
פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק
מחזור ארץ-ישראל: קודקס הגניזה