דניאלה כרמי

דניאלה כרמי

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (26):
מספרי הילדות האהובים, ארוטיקה (או סתם ספר שאפשר לאתר בו את המילה ציצים כמה פעמים), קראתי ואהבתי, סיפורת מקור-4ה, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני ממש ממש רוצה לקרוא, ממליצה, מעניינים לבנות , דניאלה כרמי, קארתי ונהניתי, הספרים הכי מצוינים שקארתי, ספרים עצובים, ספרים לגילאי 13 עד 100, ספרים ששוה לקרוא פעמיים שלוש , רמת קריאה 25, ילדים, ספרים שאני רוצה, חולשות , הרשימה החמה, עוד ...
1.
דניאלה כרמי. ילידת תל אביב. חיה בירושלים, אם לשלושה. ספריה: ניצן בשלגים, כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים, חיי הלילה של קליאו. סיפרה לנוער: הפיצוץ ברחוב אהל``ן הוצג בתיאטרון לילדים ולנוער ויצא לאור גם בגרמניה ובצרפת. ``אף פעם לא ראיתי את הים``, אני אומר לעדנן. ``אז מה``, עדנן אומר. ``אם היינו גרים ברצועה, היינו לפחות על יד הים``, אני אומר. ``יבן כה וכה אתה לא יודע לשחות``, עדנן אומר ``תיכנס ותטבע``. איך אני יכול לדעת לשחות אם לא נכנסתי אף פעם לים? אם לא ראיתי ים אפילו מרחוק. ``אצלי בראש אני מבין מה חסר לי``, אני אומר לו, :חסר לי משהו גדול, שאין אחריו גדר ואין אחריו מחסום, משהו של כולם, של אלהים, אולי``. המחברת מפגישה אותנו עם סמיר, נער ערבי בן כפר בגדה המערבית, שנקלע לבית חולים ישראלי לניתוח מסובך בברך. מתחת לשמיכה חי סמיר עם אבא, אמא, סבא, האחים, חברו עדנן ואחיו הצעיר פאדי שנהרג מכדור של חייל. מעל השמיכה הוא פוגש ילדים ישראלים - עולם שהוא לא מכיר, וביניהם את יונתן המזמין אותו למסע אל כוכב הלכת מאדים....

2.
מי אחראי לפיצוץ ברחוב אהל"ן? למשטרה אין כל מידע. בעיתונים מאריכים בהסברים מסובכים. בכל תושבי הרחוב לא נמצא אפילו עד-ראייה אחד. ובינתיים יושב סמיר מרואן במעצר ממושך, בלא משפט. זהו סיפור על נטשה, נערה בת 12, בת לאב ערבי ולאם יהודייה, שנקלעת למצב קשה ויוצא דופן - אביה נעצר בחשד שהניח מטען חומר-נפץ בחנות-המכולת של השכונה. סיפור מרגש ואמין, המרתק באמת ובפשטות שבו ומעניק לנו חוויה עמוקה....

3.
4.
דניאלה כרמי, ילידת תל אביב. אם לשלושה. בין ספריה לנוער: 'הפיצוץ ברחוב אהל"ן', 'סמיר ויונתן על כוכב מאדים' ו'להיות בת של צועני'. שני האחרונים הופיעו בסידרה זו ותורגמו לכמה שפות. 'סמיר ויונתן על כוכב מאדים' זכה בצל"ש מטעם אונסק"ו. והוכתר כספר המתורגם הטוב ביותר לשנת 2000 בארה"ב. המחברת זכתה בפרס היצירה לשנת .1999 "ואז קרה דבר מופלא. גידי זרק את הכובע שלו למעלה והכובע לא חזר. עצרנו את הנשימה כשנשמע קול גלישה חרישית מהעץ..." שתי ילדות מחביאות חייל בורח בבית הקברות השקט והמסתורי של המושב. הן מאכילות אותו אוכל תאילנדי ולפעמים דייסת חיטה. בשעה שאנשי המושב מחפשים אחריו יומם ולילה, הילדות והחייל מבלים את הזמן בתוך שוחה בין שיחי הפרא. האם ביאנקה רוח הרפאים, שמצחקקת מעל העצים, תעזור להם?...

5.
חייהן של ארבע הנשים המאושפזות בחדר שבע במוסד פסיכיאטרי, משתנים מן הקצה אל הקצה כשמצטרפת אליהן זוהרה, שנכנסת למוסד לאחר נסיון התאבדות כושל. עד כה היו לילותיהן של החוסות שוממים, ככל הלילות במוסדות מעין אלה, אך זוהרה, בתעוזתה ובכוח - ההמצאה שלה, מלמדת אותן כל מיני דרכים משונות להביא אליהן גברים מבית - הכלא הסמוך, ולבלות איתם לילות סוערים ומענגים. זה סיפור לא רק על חברות מיוחדת במינה בין נשים, אלא גם על כוחם של הדימיון, של ההזייה ושל ההומור להעניק טעם לחיים גם במקום שנראה עגום וחסר תוחלת....

6.
"הידיים של קליאו התחילו למשש אותי בסקרנות (...) היו שם בשבילה כל מיני איברים אבל לא היה לה יחס מיוחד לאף אחד מהם. (...) הכל היה בשבילה חלק מהגוף המגודל הזה חסר הפרווה שהיא קיבלה במתנה ואני ליטפתי את המבן שלה שהיתה גמישה וזה דיגדג לה אז היא התכווצה ונשכבה על ידי מעוגלת כמו כדור וחמה. אחר כך היא העבירה אצבע ארוכה במורד הגב שלי מתעכבת לפעמים על איזה חוליה שאולי בלטה שם. מציירת קוים עדינים על הגוף הלבן שלי ואני התרחקתי כל רגע יותר מהעולם שבחוץ והייתי הולך ומתקרב אל עצמי הולך ונהיה הכי רגוע בעולם (...) פתאום היא גילתה את האוזן שלי והתיישבה. הפנים שלה היו ממש בתוך האוזן כמה זמן והנשימה הרכה שלה נשמעה כמו לחישה. משם היא הגיעה לשיער. הידיים שלה פיזרו אותו על המצח ותילתלו אותו. בשבילה זה היה אולי הזכר האחרון לפרווה שלי אבל היא לא משכה(...) היה לי נעים שם בכלוב בגן החיות עם הנגיעות שלה בלי לחשוב על שום דבר שכבתי על הגב והכוכבים היו נשפכים מעלי מלמעלה מתפזרים בין האצבעות שלה שהיו מובילות אותה למסע מיוחד." צעיר ירושלמי, בדרכו המתמשכת ללשכת הגיוס (לשם הוא לא מגיע חעולם) נקלע לשרשרת אירועים מוזרים, משעשעים ונוגעים ללב. הצעיר, שהוא "עוף משונה", שמשהו בנגיעה שלו באדמה קצת רופף, ספק מפגר ובעצם תם, כל מובניה של המילה (תמים, נאיבי וגם מלא תום), מגיע לגן החיות הירושלמי כאל מין "עיר מיקלט" מאהבתו הנכזבת ומאילוצי המציאות, וקושר קשר נפשי עמוק עם קליאו ,הקופה. הוא עובר להתגורר בגן בסתר, יחד עם סוהל, הערבי העובד בלילות בניקוי הכלובים. חייו בגן החיות, וגיחותיו מן הגן עם סוהל ועם הקופה, הופכים למסע "הזרה" של הכוחות הפועלים היום בחברה הישראלית. אירועי הספר, השופע הומור "זרוק", גובלים בפנטסטי ובגרוטסקי. בדרך סיפור משוחררת ומבריקה, ובריתמוס מיוחד של עברית "נמוכה", מוציאה דניאלה כרמי אל הפועל את המוזרויות הטמונות בכוח במצבים ובמילים. החיים עם קליאו בגן החיות באים, כביכול, לגונן על מציאות ראשונית, טבעית, חופשית מאילוצי עולם החוץ. אלה חיים פשוטים של חופש ואחווה, עולם כחול של תום, בלי צבא, משטרה ואר מוסדת המדינה. בעולם החוץ, לעומתם, מצויים אהבה נכזבת, הפלה, חיי "העולם הגדול" של בת שבע האהובה לשעבר, הדת והלאומנות השוטפות את הארץ, בית כנסת, בית אבות, שירותים חשאיים, בתי מעצר ומכלאות, מוסד לחולי רוח, בית חולים, אנתיפדה, מתנחלים וכו'. אבל דומה שאין לקרוא את הספר כסטירה על ערימת תופעות המאפיינת את החברה הישראלית. למעשה,זהו ספר אירוני על עצם אפשרותה של המציאות האלטרנטיבית. כי, במבט שני, שני העולמות ההפוכים, המנוגדים כאן, דומים ומשקפים זה את זה. כאן וכאן גדרות, כלובים ומכלאות. גם הקופה היא "כמו אסיר שמקבל ביקור" והתוכי המרוט של גן החיות הוא הצועק "בדם ואש, בדם ואש ". אין להמלט מאזיקי המציאות. הרס החומה הסוגרת אפשרי רק כמופע אורקולי מבויים, או שהוא מתאפשר רק באשליה ובהזיה. בסופו של דבר, זהו ספר אירוני על מגבלותיו של חלום התום. 'חיי הלילה של קליאו' הוא הרומאן הראשון של המחברת. קדמו לו ספר ילדים, 'הפיצוץ ברוב אהלן', וספר סיפורים, 'כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים'....

7.
אתמול יצאתי עם ראמונה לטיול בעיר. אנחנו עולים על הקורקינט שלי. אני בתחפושת של המלך. ראמונה - עם הכינור. אני - מלפנים. ראמונה - מאחור. כי יש המון רעשים בדירה של ראמונה והיא צריכה מקום שקט, שש היא תוכל לנגן. דניאלה כרמי מארגנת טיולי קורקינט לארצות שפויות. ספריה תורגמו לשפות רבות. זכתה בציון לשבח מטעם "אונסקו" על סובלנות בספרות ילדים. הילה חבקין יוצאת למסעות ליליים על קורקינט ברחבי איטליה. איוריה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם וזיכו אותה בפרסים רבים....

8.
"עוד כמה מנהרות והיא לא תזכור שהיא נוסעת. לא תרגיש שהיא בורחת. לא תדע שהיה אי פעם שוד בסביבה. ורק עמוק עמוק מתחת לרכבת הדוהרת, לעצים הטסים, לשמים הסוערים – יהיה קבור משהו קטנטן שיכול היה אולי להיות היא." אישה בורחת מזיכרונות ילדות "מפוקפקים" וזיכרונות של שוד, למשל. לשודד היא קוראת "הבעל של אמא שלה". פעם ציירה בפיח על קרונות של רכבת קריאות לעזרה. אמה אולי היתה יכולה לעזור לה, אבל היא בארץ רחוקה, אולי אוסטרליה, והיא בכלל ישֵנה. "זה המצב הטבעי שלה... בשעה שעל הילדה עוברות עוד ועוד רכבות". במהלך השנים נקבר השוד תחת שכבות אדמה חדשות ועקבותיו הטשטשו. גם הילדה התבגרה בינתיים, ועכשיו היא, וגם חבריה לגורל, לא בדיוק יודעים מאיזה זן הם. חיות-מים הם, וטוב להם במצולות האוקיינוסים, אלא שיש מי שמתעקשים לעקור אותם משם, להעלות אותם ליבשה. לשם כך כולאים אותם מאחורי סוגר ובריח, במקום שעד שנת 48' היה בית ספר פלסטיני לילדים יתומים. נותנים להם שם תרופות ומרפאים אותם בעיסוק. ואט-אט הם יוצאים בעל-כורחם, ואולי שלא בטובתם, מן המים העמוקים, ומדשדשים במי-האפסיים של ביצות, נקלעים אל איים, ואל הר ואל שדה... הם ומזוודותיהם הכבדות המסרבות לשחרר את מטענן. כך אפשר לקבץ רסיסים אחדים מספרה החדש של דניאלה כרמי, שהוא מסע אל עולמם של מי שהחברה מגדירה אותם כחולי-נפש. מסע פיוטי שאין לו דבר וחצי דבר עם ניתוח פסיכולוגי ועם היומרה הריאליסטית של הסיפור המסורתי. ואף על פי כן, ואולי דווקא משום כך, הוא מצייר מציאות שאפשר להרגיש ולחוש: לראות ולשמוע אותה, כמעט לגעת בה. ואכן, כוחם הגדול של הדפים היפים האלה הוא ביכולתם לברוא עולם ממשי מאין כמוהו מחומרים שהם כביכול פרי דמיונם של משוגעים גמורים. אולי לא מעט בזכות האירוניה וההומור, שאין מרבים למצוא כמותם אצל מתארי מסעות מהסוג הזה; ובזכות הסגנון, שמפליא למזג עושר פיוטי עם העממיות והחיוניות של לשון הדיבור היומיומית. הערות: צילומים: מל בריקמן...

9.
10.
"כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים" הוא קובץ סיפורים נדיר, המאיר מזווית הראייה של "הגיבור הקטן" שאלות יסוד של מציאות חיינו כאן. בעיית הפליטים הערביים, הווי-לוחמים ואובדן של הורה או חבר במלחמה הם אומנם נושאים שהסיפרות העברית נדרשה להם לא מעט בעבר, ואולם הארתם כאן חדשה ומורכבת. עלי יאסין, למשל סתת האבן הערבי המזדקן, הדמות המרכזית בנובלה הפותחת את הספר, אינו כמקובל במקומותינו, סמל מיני או נציג הטבע הטהור מסיגים של תרבות מסואבת. עלי הוא אדם בשר ודם המסתכל בתיעוב ובפחד בדמותו הנשקפת אליו במראה, אב החרד לעתידו ולכבודו של בנו מרואן, ששתקנותו וכניעותו נתפסים בתודעתו כהתגלמות כבודו שנרמס. כעלי כן גם מושיק ב"אזכרה", דנה ב"האישה שהפסיקה לאכול" ולוני וחבריו ב"שדות תות לנצח" הם דמויות המנסות לשמור על כבודן האנושי ועל שפיותן במציאות מכוערת ואכזרית. מציאות זו מעוצבת בדרך פרטנית-מדוקדקת ובלשון פשוטה וחסכנית, ושילוב זה יוצר אווירה דחוסה ומעיקה, ששזורה בה גם נימה חולמנית-מעודנת, המסמנת את שאיפתם של הגיבורים לשלם ולטהור; שאיפה לאותו מחוז המכיל בתוכו את "כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים". ...

11.
12.
"יכולתי להיות בהונג קונג עכשיו, כמו שאתה רואה אותי." "למה הונג קונג?" כמעט חתמתי שם על חוזה והכל." אזולאי חיטט במקרר הריק, מצא חצי פיתה בתוך שקית נייר והחל ללעוס אותה בלי חמדה: "מה עושים בהונג קונג?" "יש לי שם חבר. מתעשר כל רגע שהוא נושם." סיפור מדברי על שלושה ישראלים שמחפשים דרך לא שגרתית להרוויח כסף. ומוצאים....

13.
14.
15.
שני ילדים שמחפשים בן-זוג למטפלת שלהם, יוצאים איתה לטיול רגלי בעקבות וירוס מחשבים חצוף. עד מהרה נהפך הטיול לשיט הרפתקני על פני אגמים וימים בירושלים. ספריה של דניאלה כרמי תורגמו לשפות רבות וזכו בפרסים. בין היתר, קיבלה ציון לשבח מטעם אונסק"ו על סובלנות בספרות ילדים. היתה מועמדת לפרס אסטריד לינדגרן היוקרתי. הילה חבקין איירה יותר מ-150 ספרי ילדים ונוער ורבים מהם זיכו אותה בפרסים בארץ ובעולם. היתה מועמדת לפרס אסטריד לינדגרן היוקרתי....

16.
נשים במוסד טיפולי מבלות לילות עינוגים סוערים ופנטסטיים עם אסירים מבית כלא סמוך. אחת מהן מצטרפת למבצע בריחה מהכלא, ומפליגה רחוק מכולן....

17.
"ליאורה וסבא שלה טיילו בשדה סביונים. הם נשפו על הסבאים של הסביונים, והזרעים התעופפו. "אפשרי שגם אנחנו נעוף?" שאלה ליאורה. סבא צחק, "הכול אפשרי." דניאלה כרמי מספרת בספרה החדש על קשר מיוחד בין ליאורה - ילדה בגיל הגן, לבין סבא שלה, ונוגעת בעדינות, בחוכמה וברגישות ב'פרידה' העשויה ללוות כל קשר בין בני הדור הראשון לבני הדור השלישי. מבלי להזכיר את העובדה שסבא עלול למות ביום מן הימים, מחברת דניאלה בסיפור את הצמיחה לכמישה, כשהיא צופה עם גיבורי סיפורה במחזור החיים של הסביונים, הנובטים - צומחים - פורחים וממלאים את העין והלב בצבעם הצהוב המאיר ומשמח, ועד הרגע שבו הופכים הפרחים ל'סבאים' (כלשון הילדים) והזרעים מתפזרים, מוכנים לנבוט מחדש, לצמוח ולפרוח, כשיגיע המועד ויבשילו התנאים. דניאלה כרמי כותבת מזה שנים לילדים ולמבוגרים. זכתה בפרסים בארץ ובחו"ל. בין השאר זכתה בפרס אונסק"ו על ספרה 'סמיר ויונתן על כוכב מאדים' (הוצאת הקיבוץ המאוחד) שתורגם ל - 18 שפות. ...

18.
אִמָּא וְאַבָּא נָסְעוּ לְחֻפְשָׁה, סַבָּא וַאֲנִי בַּבַּיִת לְבַד. סַבָּא אוֹמֵר שֶׁהוּא יִתֵּן לִי בְּמַתָּנָה חַיָּה בַּעֲבוּר כָּל אוֹת שֶׁאֲנִי אֶלְמַד. דניאלה כרמי כותבת לילדים, לנוער ולמבוגרים, וזכתה בפרסים בארץ ובחו"ל. בין השאר זכתה בפרס אונסק"ו על ספרה 'סמיר ויונתן על כוכב מאדים' (הוצאת הקיבוץ המאוחד) שתורגם ל־ 20 שפות. ספריה הנוספים באתר ההוצאה: לאן עפים הסבאים, היפופוטמית על הגג, חיי הלילה של קליאו, להיות בת של צועני, ביאנקה - רוח הרפאים הילה חבקין מאיירת ספרי ילדים כבר שנים רבות. זכתה בפרסים בארץ ובחו"ל....


וואו. פשוט וואו. זהו ספר על נושא שלא חשבתי עליו מעולם, וגרם לי לחשוב עליו. בניגוד לספרים רבים אחרים, הספר לא מסופר מנקודת המבט של גיבורת הסי... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
"להיות בת של צועני", הוא ספר מוצלח מאת הסופרת דניאלה כרמי. הוא כתוב היטב, מעניין, מלמד, מספר ומצחיק. כדאי לקרוא ספר זה, כיוון שהוא ילמד אתכם ... המשך לקרוא
"להיות בת של צועני", הוא ספר מוצלח מאת הסופרת דניאלה כרמי. הוא כתוב היטב, מעניין, מלמד, מספר ומצחיק. כדאי לקרוא ספר זה, כיוון שהוא ילמד אתכם ... המשך לקרוא
לעניות דעתי ספר זה קצת עצוב ומרגש מכיוון ששני ילדים מתחברים בבית חולים יונתן וסמיר יונתן מתעניין באסטרונומיה סמיר אף פעם לא ראה את הים ור... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מנוסח בתמציתיות- תמונת עצמנו- אותה היינו מעדיפים שלא לראות. ... המשך לקרוא
קראתי את הספר כשהייתי חולה והאווירה בספר התאימה לי מאוד. הסיפור מתרחש בבית חולים וגיבור הסיפור הוא ילד ערבי שנמצא בחדר עם עוד מספר ילדים, ... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ