עמנואל אטקס

עמנואל אטקס

סופר


» ספרים של עמנואל אטקס שנקראים עכשיו:

אל מול עולם חדש - לבטים ומגמות בעידן האמנציפציה
עמנואל אטקס
1.
2.
ספר זה משרטט קווים לדמותה של תנועת החסידות בשלבים הראשונים לצמיחתה. בניגוד לדימוי שרווח בעבר, כאילו היתה החסידות בראשיתה תנועה עממית שביסודה מניעים חברתיים, מוצגת כאן החסידות כתופעה שנושאיה הראשונים היו מיסטיקנים שסללו דרך חדשה בעבודת ה. הספר עוסק, בין השאר, בשאלות הבאות: האם ובאיזה מובן ניתן לראות בבעש"ט (ר ישראל בעל שם טוב) את מייסד החסידות? מה היו החידושים של החסידות באשר לדרך עבודת ה? במה שונים דפוסי הארגון וההנהגה שעיצבה החסידות מאלה שהיו נוהגים בחברה המסורתית? האם היתה החסידות מאלה שהיו נוהגים בחברה המסורתית? האם היתה החסידות תנועה משיחית, ומהי המשמעות של עליית החסידים לארץ ישראל? מה פשר המאבק שניהלו "המתנגדים" כנגד החסידות ואיזה תפקיד מילא הגאון מוילנה במאבק זה? הדיון בשאלות אלה מתבסס על המחקר ההיסטורי של החסידות כפי שהתפתח בעשורים האחרונים.פרופ עמנואל אטקס מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. בין ספריו: "ר ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר" (הוצאת מגנס, תשמ"ב), "ליטא בירושלים - העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים לאור אגרות וכתבים של ר שמואל מקלם" (הוצאת יד יצחק בן צבי, תשנ"ב), "יחיד בדורו - הגאון מוילנה דמות ודימוי" (מרכז זלמן שזר, תשנ"ח)....

3.
אם ראוי הבעש"ט לתואר ´מייסד החסידות´? האם אישיותו, דרכו בעבודת ה´ ומגיעו עם בני דורו הם שהניעו את התהליך שהביא לצמיחתה של התנועה החסידית? חיבור זה מנסה להשיב על שאלה זו בחיוב. השחזור של דמות הבעש"ט, כפי שהוא מוצע כאן, מתבסס על בחינה של שלושה היבטים בולטים בדמותו: בעל השם, ציבור ומיסטיקן. כל אחד מן השלושה מציין מעגל פעולה בחייו של הבעש"ט. והרי כמה מן השאלות הנדונות בפרקי הספר: מה היה מעמדם של המאגיה ושל בעלי השם בימי צמיחת החסידות? האם אפשר להצביע על קווים שייחדו את פעולתו של הבעש"ט כבעל שם? כיצד באה לידי ביטוי פעולתו של הבעש"ט כמנהיג ציבור? עם אילו אתגרים ניסה להתמודד ואילו אמצעים עמדו לרשותו? האם היו לבעש"ט יומרות משיחיות? מה חידש הבעש"ט בתחום עבודת ה´ ובמה נתייחדה חוויית הדבקות שלו מזו של חסידים ומקובלים אחרים? כיצד תרגם הבעש"ט את ההתנסות המיסטית שלו למישור התיאוסופי? למי ביקש הבעש"ט להנחיל את דרכו בעבודת ה´? מה היה טיבו של ´חוג הבעש"ט´? אילו אנשים נמנו עם חוג זה ומה אפיין את יחסי הגומלין בינו לבינם? מה היתה ההשפעה המצטברת של ההיבטים השונים בדמות הבעש"ט ובפעולתו על תהליך צמחיתה של החסידות?...

4.
5.
6.
יחיד בדורו: הגאון מווילנה - דמות ודימוי, דן בר' אליהו בן שלמה זלמן (1720-1797), 'הגאון מווילנה' (הגר'א), שהיה לאגדה עוד בחייו. לאחר מותו הלך והתעצם המיתוס שנרקם מסביב לדמותו ומצא את ביטויו בדימויים שונים. עיצובם של דימויים אלה הושפע מדמותו 'הריאלית' של הגר'א, כפי שנתפסה בעיני המקורבים המעטים שחיו במחיצתו, מחד גיסא, ומן הצרכים ומאוויי הנפש של אלה שנאחזו וניתלו בה, מאידך גיסא. בספר זה יש נסיון להאיר היבטים אחדים בדמותו של הגר'א, ככל שניתן לשחזרה על סמך עדויות בנות הזמן, ולהתחקות אחר כמה מן הדימויים שלו, כפי שהתפתחו והתפשטו מאז ראשית המאה הי'ט ועד לימינו. הספר דן בין השאר בשאלות הבאות: כיצד נתפסה דמותו של הגר'א בעיני תלמידיו ומקורביו, אלה שהפיצו את שמעו ברבים, ומדוע זכה לעמדה של סמכות יוצאת דופן עוד בימי חייו? מי היו הגורמים שטיפחו את הדימוי של הגר'א-המשכיל והאם עומד דימוי זה בפני הביקורת? איזה תפקיד מילא הגר'א במאבק נגד החסידים והחסידות? כיצד הגיבו מנהיגי החסידות על העובדה שבראש הלוחמים בהם ניצב מי שנחשב גדול הדור? כיצד צוירה ונתפרשה פרשת המאבק בחסידות בהיסטוריוגרפיה החסידית והממתנגדית? סוגיה נוספת הזוכה לדיון נרחב בספר זה היא תגובתו של ר' חיים מוולוז'ין לחסידות. ...

7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
328 עמודיםהאם ראוי הבעש"ט לתואר 'מייסד החסידות'? האם אישיותו, דרכו בעבודת ה' ומגיעו עם בני דורו הם שהניעו את התהליך שהביא לצמיחתה של התנועה החסידית? חיבור זה מנסה להשיב על שאלה זו בחיוב. השחזור של דמות הבעש"ט, כפי שהוא מוצע כאן, מתבסס על בחינה של שלושה היבטים בולטים בדמותו: בעל השם, ציבור ומיסטיקן. כל אחד מן השלושה מציין מעגל פעולה בחייו של הבעש"ט.והרי כמה מן השאלות הנדונות בפרקי הספר: מה היה מעמדם של המאגיה ושל בעלי השם בימי צמיחת החסידות? האם אפשר להצביע על קווים שייחדו את פעולתו של הבעש"ט כבעל שם? כיצד באה לידי ביטוי פעולתו של הבעש"ט כמנהיג ציבור? עם אילו אתגרים ניסה להתמודד ואילו אמצעים עמדו לרשותו? האם היו לבעש"ט יומרות משיחיות? מה חידש הבעש"ט בתחום עבודת ה' ובמה נתייחדה חוויית הדבקות שלו מזו של חסידים ומקובלים אחרים? כיצד תרגם הבעש"ט את ההתנסות המיסטית שלו למישור התיאוסופי? למי ביקש הבעש"ט להנחיל את דרכו בעבודת ה'? מה היה טיבו של 'חוג הבעש"ט'? אילו אנשים נמנו עם חוג זה ומה אפיין את יחסי הגומלין בינו לבינם? מה היתה ההשפעה המצטברת של ההיבטים השונים בדמות הבעש"ט ובפעולתו על תהליך צמחיתה של החסידות?...

15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
לשם שמים – חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם הוא קובץ מחקרים שעניינם ההיסטוריה של שלוש התנועות העיקריות שפעלו בקרב יהודי מזרח אירופה למן אמצע המאה השמונה-עשרה ועד לשלהי המאה התשע-עשרה. הנושאים הנידונים בפרקים העוסקים בחסידים הם ה”חצר” החסידית שהייתה מרכז המרה אל החסידות, יחסי הגומלין בין מוסד ה”צדיק” ובין “תורת הצדיק”, שאלת מקומו של הרעיון המשיחי בראשית החסידות והמניעים לעליית החסידים לארץ ישראל. בפרקים על המתנגדים מובאים דיון משווה בין הגאון מווילנה ובין רבי חיים מוולוז’ין ורבי ישראל סלנטר, בחינת יחסי הגומלין בין ראש הישיבה הליטאית ובין תלמידיו ועיון בתפקיד שספרות השבחים החרדית-ליטאית ממלאת בעיצוב דמותם המיתולוגית של “הגדולים”. בפרקים העוסקים במשכילים נידונות שאלת מבשרי ההשכלה, הפרוגרמה החינוכית של ההשכלה, כמו שהוצגה בספר “תעודה בישראל”, ופרשת “ההשכלה מטעם” שהייתה נקודת מפנה ביחסים בין המשכילים ובין נאמני המסורת. עמנואל אטקס הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרים שחיבר: רבי ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר; ליטא בירושלים – העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים לאור אגרות וכתבים של ר’ שמואל מקלם; יחיד בדורו, הגאון מווילנה – דמות ודימוי; בעל השם, הבעש”ט – מאגיה, מיסטיקה הנהגה; בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב”ד ועוד....






©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ